ניגוני בעלז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקהלת בעלז בחתונת נכד האדמו"ר, סיוון תשע"ה

ניגוני בעלז הם ניגונים חסידיים שהולחנו על ידי מלחינים מחסידות בעלז, רבים מתוכם הפכו ללהיטים ברחבי הציבור החרדי והדתי. השירים מבוצעים בסדרת תקליטים תחת השם "ניגוני חסידי בעלזא".

היסטוריה

לפני השואה

לפני השואה לא הייתה השירה נהוגה בחסידות בעלז שבגליציה[1], הטישים היו מיועדים בעיקרם לסעודת האדמו"ר ולאמירת דברי תורה, גם התאספויות החסידים[2] כללו בעיקר דברי תורה בעניין עבודת ה' וסיפורי צדיקים ולא שירים. בחגים ובמועדים שמרו בחסידות על מסורת קבועה של כ-35 ניגונים מיוחדים, חלקם ניגונים עתיקים שהתקבלו מבית המגיד ממזריטש, המגיד מקוזניץ' והחוזה מלובלין ועוד, שהושרו מתוך קפידה מיוחדת. בין היתר בתפילות הימים הנוראים, בהקפות בשמחת תורה, שירת מזמור קיט בתהילים[3] בהדלקת נרות חנוכה, ועוד. במוצאי יום הכיפורים ובשבועות התקיימו 'טישים' מיוחדים[4] בהם היו האדמו"רים שרים ניגון בקול לפני כל הציבור, במוצאי יום הכיפורים ניגון "המבדיל" ובשבועות ניגון "ובאו כולם" מתוך הזמר "יום שבתון".

בהקפה השביעית בשמחת תורה היה מושר בחסידות ניגון חסידי עתיק שמקורו בחצרות בית צ'רנוביל, שהותאם אחר כך למילים הבה נגילה על ידי המלחין הציוני אברהם צבי אידלסון. לאחר תחילת השימוש החילוני בשיר, הורה האדמו"ר השלישי בשושלת, רבי ישכר דב רוקח, להפסיק לשיר את הניגון[5]. במוצאי שמחת תורה תשע"ד אמר האדמו"ר הנוכחי, הרב ישכר דוב רוקח, לחסידיו כי ניתן לחזור לשיר ניגון זה "משום שהציונים כבר שכחו מזמן מניגון זה, וכבר מצאו להם ניגונים אחרים" כלשונו[6].

לאחר השואה

לאחר הכתרתו של הרב ישכר דב רוקח לאדמו"ר, בשנת תשכ"ו, החל לעודד שירה בטישים ובהתאספויות חסידים. בשנת תשל"ב הקים רבי ישכר דוב את מקהלת חסידי בעלז, ששרה בטישים, באירועי ובשמחות החסידות. בתחילת דרכה שרה המקהלה ניגונים של חסידויות אחרות, כמו חסידות מודז'יץ, חסידות ויז'ניץ וחסידות רופשיץ, במקביל החל רבי ישכר דב לעודד חסידים בעלי חוש מוזיקלי להלחין ניגונים חדשים, ביניהם הרב יוסף צבי ברייער, הרב ירמיה דמן, הרב שלמה קאליש ועוד.

מדי שנה מולחנים עשרות ניגונים לימים נוראים ולכבוד שמחות בחצר החסידות, ניגונים הכוללים בדרך כלל גם מילים. בשנים האחרונות מעודד האדמו"ר הלחנת ניגונים חדשים רבים, לפעמים אף מצביע האדמו"ר על פסוקים מסוימים או קטעי תפילות ומבקש להלחין עליהם שיר.

ניגוני בעלז כוללים אלפי שירים שהולחנו משך השנים על ידי מלחיני החסידות. סגנון הניגונים רחב וכולל ניגוני שמחה, ניגוני מרש וניגונים רגועים ושקטים, כאשר גם הניגונים השמחים מתאפיינים ברצינות השזורה בהם[7]. הניגונים ניתן לשמיעה בקו הנייעס של החסידות - "קול בעלזא". ניגונים רבים, בעיקר ניגוני השמחה, התפרסמו מחוץ לחסידות ומושרים באופן קבוע בחסידויות אחרות ובחתונות חרדיות.

מקהלת בעלז כיום מונה כ-20 אברכים וכן מקהלת ילדים[8] ומנוצחת על ידי אלטר מאיר קאליש (אחיו של המלחין שלמה קאליש והזמר דודי קאליש).

מלחינים

מלחיני החצר העיקריים הם:

  • האדמו"ר, רבי ישכר דוב רוקח. אחדים מלחניו התפרסמו כלהיטים בעולם החרדי והדתי ("יהי החודש", "וחסד ה'", ועוד)[9][10]. גם בנו של האדמו"ר, רבי אהרן מרדכי, ונכדו אלימלך נתן נטע הלחינו מספר ניגונים[11].
  • הרב יוסף צבי ברייער, ראש ישיבת בעלז בבית חלקיה ("יה אכסוף", ברכת המזון לתשב"ר, ועוד). רבים מלחניו הם יצירות מורכבות וארוכות[12]
  • הרב ירמיה דמן, ראש ישיבת בעלז בטלזסטון ("סימן טוב ומזל טוב" "ותערב")
  • הרב שלמה קליש, משגיח בישיבת נדבורנה ("תהא השעה הזאת"[13], "פתח שערי שמים", "לא ימושו" ו"כי אורך ימים")
  • הרב פנחס פרידמן, ראש הכוללים של החסידות והחברותא של האדמו"ר ("אב הרחמים-היטיבה ברצונך")
  • הרב אליהו אייזנבך ("צמאה לך נפשי" "וידעו"[14], "חסדי ה'" "אנעים זמירות")
  • יהודה איינהורן ("שומרי מצוותיה")
  • אליעזר קאליש (בנו של הרב שלמה, "כי אתה הוא מלך", "הקשיבה", "כתר", "אשרי מי שגדול בתורה")

אלבומים

בשנת תשל"ח יצא האלבום הראשון של החסידות, בקלטת שמע תחת הכותרת "ניגוני חסידי בעלזא". מאז יצאו כ-90 אלבומים. מרבית אלבומי החסידות הופקו על ידי יוסף משה כהנא, ורבים מהם עובדו על ידי מונה רוזנבלום. רבים מהאלבומים מופקים לרגל שמחות ואירועים בחצר החסידות.

רשימה חלקית של האלבומים

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו בהרחבה בספר "הליכות הצדיקים" בהוצאת מכון "מעייני קודש" בעלזא, הליכות ליל שבת, ערך זמירות שבת.
  2. ^ שכונו בחסידות "קאווע", על שם משקה הקפה שהוגש בהם למשתתפים.
  3. ^ המזמור מכונה "תמניא אפי" ("שמונה פנים" בארמית), על שם פסוקיו המתחילים באותיות הא"ב בכפולות של שמונה.
  4. ^ שמכונים בחסידות על שם הניגונים, "המבדיל טיש" ו"ובאו כולם טיש".
  5. ^ עונג שבת.
  6. ^ ראו כאן https://www.youtube.com/watch?v=_nyI26sI1Gk
  7. ^ בחסידות בעלז נהוג לשמוח יחד עם רצינות וכובד ראש (אפילו בחג הפורים נמנעים מהוללות ושכרות יתירה), כלשון הפסוק ”וְגִילוּ בִּרְעָדָה”.
  8. ^ ראו בוידאו הדלקת נר חנוכה בחצר בעלזא ● וידאו מיוחד באתר כיכר השבת, דקה 5:30.
  9. ^ שלמה זינגר, הלחן של האדמו"ר מבעלזא שהקפיץ את החסידים, כעת בגירסה רשמית, באתר JDN, ‏כ״ד בסיון תשע״ח
  10. ^ רשימת ניגוניו, בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס" (ראו ניגונים נוספים בהמשך האשכול).
  11. ^ חיים ברקוביץ, הפתעה בבעלזא: הנכד הלחין שיר לקראת הבר מצוה, באתר לדעת, ‏ט' אדר תשע"ג
  12. ^ 12.0 12.1 "נועם הנשמות" - כתבה עליו באתר קו עיתונות, שבתאי פוגל, י"ז תשרי ה'תשע"ו
  13. ^ באתר הזמנה לפיוט. הולחן לחתונת אהרן מרדכי רוקח.
  14. ^ הולחן לבר מצווה של אהרן מרדכי רוקח.
  15. ^ ישראל ברגר, "הנני בידך" • הרב פנחס ברייער, המלחין של הלהיט 'השבעתי', עם שיר חדש, באתר חרדים10, ‏כ"ט טבת התשע"ה
  16. ^ שלמה זינגר, לקראת חתונת הנכד: השיר שהולחן לבקשת האדמו"ר מבעלזא, באתר JDN, ‏י״א בסיון תשע״ח
  17. ^ קוביס, בעלזא ומקהלת מלכות: על מה להתפלל?, באתר ערוץ 7, ‏י"ד בחשון תשע"ז
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0