חסידות צ'רנוביל

רבי יוחנן מרחמסטריווקא

חסידות טשרנוביל (ביידיש: טשערנאָביל) היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר צ'רנוביל שבצפון אוקראינה. ייחוסה של חסידות טשרנוביל נמשך למן הדור השני של תנועת החסידות ועד ימינו אנו. צ'רנוביל נחשבת לאחת החצרות המפורסמות שבתנועת החסידות. השושלת מתקיימת מאז הקמתה ועד היום ברציפות אם כי לא תמיד בשם צ'רנוביל. כיום מכהנים מספר אדמו"רים בשם צ'רנוביל. החצר המרכזית היא בבני ברק בראשות רבי מנחם נחום טברסקי.

כמו כן השם גזע צ'רנוביל משמש לכינוי כללי לחסידויות של צאצאי רבי מרדכי מטשרנוביל; חסידות צ'רנוביל, חסידות סקווירא, חסידות טאלנא, חסידות טריסק, חסידות רחמסטריווקה, חסידות פאלטישאן וחסידות הורניסטייפול, ובעבר אף חסידות קוריסטשוב, חסידות מחנובקה (כיום נוהגים בחצר זו מנהגי בעלזא), חסידות צ'רקס, חסידות מקארוב, חסידות שפיקוב, חסידות ברזנה וחסידות זלטיפולי.

מנהגי גזע טשרנוביל

בכל החסידויות לבית צ'רנוביל נוהגים להגיד בכל שבת בבוקר לפני התפילה את כל ספר התהלים ללא הפסק, וזאת על פי קבלה מראש השושלת שקיבל כך מאליהו הנביא שזה תיקון גדול לכל החטאים, ובזכות זה יבוא המשיח.

שושלת אדמו"רי טשרנוביל

• רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מייסד השושלת, היה תלמידם של הבעל שם טוב ושל המגיד ממזריטש, ומחבר הספרים מאור עינים ו"ישמח לב". אביו היה ר' צבי הירש בן הרב נחום גאון מנרינסק. כיהן כמגיד מישרים בקהילות נרינסק, פוגרבישצי וצ'רנוביל, והיה עני רוב ימיו. נפטר בי"א בחשון תקנ"ח.
• רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל, הידוע בכינויו "המגיד מטשרנוביל", היה בנם של רבי מנחם נחום ושרה. נולד בשנת תק"ל במלאת לאביו 40 שנה. נישא לחיה שרה בתו של רבי אהרן הגדול מקרלין ובשנית לפייגא בתו של רבי דוד לייקס. הוא נהג לסובב בין העיירות וקיבל כתבי מגידות מרבים מהן. בניגוד לאביו נהג בעושר רב, ונסע בכרכרה רתומה לסוסים רבים. דברי תורתו כונסו בספר "ליקוטי תורה". נפטר בכ' באייר תקצ"ז, ונקבר בעיר איגנטובקה הסמוכה לקייב. הותיר אחריו שמונה בנים ושלוש בנות.
• רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל, בנם של רבי מרדכי וחיה שרה. נולד בשנת תקמ"ז, ושמו ניתן לו על שם זקנו, רבי אהרן הגדול מקארלין. בצעירותו הכריחו אביו לכהן באדמו"רות, ומאז הרבה בנסיעות על פני ערי הסביבה. עם פטירת אביו מילא את מקומו בהנהגת עדתו ובמגידות צ'רנוביל ושאר הקהלות. היה נשיא של קופת הצדקה רבי מאיר בעל הנס של כולל ווהלין, ופעל רבות בחיזוק ישוב הארץ. נפטר בח' בכסלו תרל"ב, והותיר אחריו ששה ילדים. בניו נולדו מאשתו השנייה.

רבי מנחם נחום השני

• רבי מנחם נחום טברסקי (השני) היה בנו הבכור של רבי אהרן. נולד בשנת תק"ע. היה חתנו של רבי ישראל ליברזון מליצ'יניץ (נכד רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב וחתנו של הרב מאפטא), ובזיווג שני חתן דודו רבי דוד הורודוצקי. נפטר בחיי אביו, בכ"ז בטבת תרל"א ולא היה אדמו"ר, אולם ממנו משתלשלת כיום שושלת צ'רנוביל. היו לו שני בנים, רבי מרדכי מלויעב ורבי ברוך מאיר מאזארניץ. חתניו היו רבי דוד מסאווראן, רבי אריה לייבוש ממגרוב (בנו של רבי יהושע מבעלז) ורבי יוסף מאיר ממחנובקה.

חסידות לויעב

רבי אברהם יהושע העשיל מלויעב

• רבי מרדכי מלויעב, היה בנם הגדול של רבי מנחם נחום השני והרבנית גיטל בת רבי ישראל מליצ'יניץ, נישא לבת דודו (רבי שמואל אשכנזי נינו של רבי צבי הירש אשכנזי וחתן דודו רבי משולם זוסיא מזינקוב) (לאה) בת שבע. נולד בשנת תר"ד ונקרא על שם זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל. נפטר בי"ד בכסלו תרע"א בשדה-לבן, והותיר אחריו עשרה ילדים, ביניהם רבי אברהם יהושע השיל מלויעב, ממשיכו. הוסמך על ידי סבו רבי אהרן לאדמו"רות לאחר פטירת אביו.
  • רבי אברהם יהושע העשיל מלאיעוו, בנו של רבי מרדכי מלויעב, היה חתנו של רבי יעקב מדליטין. כיהן כאדמו"ר בלויעב, ליטא, ולאחר מכן בצ'ודנוב. נפטר בי"ח בתמוז תרע"ד. בנו יחידו היה רבי רבי חיים יצחק מלויעב-קיוב. שלוש בנותיו היו, ציפורה אשת רבי יצחק בן רבי משה דן מסקווירא, אשת בן דודו רבי מרדכי ישראל טברסקי מחאטין וחנה חיה, אשתו של רבי יעקב חיים פרלוב מסטולין.
    • בנו רבי רבי חיים יצחק מלויעב-קיוב, יחד עם בן דודו רבי שלמה בן ציון מטשערנאביל היה מהאדמו"רים האחרונים בברית המועצות. בתרצ"ז הגלו אותו הסובייטים לקזחסטן, שם גווע בכלא בכ"ד בניסן תש"ג אחרי שצם בכל ימות הפסח כדי שלא יכשל באכילת חמץ. היה חתנו של רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשכויב, בן זקוניו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
      • בנו רבי משולם זוסיא, האדמו"ר מצ'רנוביל בבני ברק.
  • רבי ברוך בן ציון מלאיעוו אומן (תרל"ה - כ"ב באלול תש"ה), בנו של רבי מרדכי מלויעב וחתן רבי אליעזר מראדוויל, כיהן כאדמו"ר באומן. במלחמת העולם הראשונה נמלט לוורשה ומשם לארצות הברית.
    • בנו היה רבי מנחם נחום מלויעב-מירופול, חתן רבי דוד ממירופול. היגר עם אביו לארצות הברית בשנת תרפ"ה ופתח בית מדרש בבוסטון. נפטר בח' בסיוון תשל"ג.
  • רבי שלום יוסף מלאיעוו שדה לבן (תרמ"א - ד' בתמוז תש"ג), בנו של רבי מרדכי מלויעב, כיהן כאדמו"ר בשדה-לבן. היה חתן קרובו רבי משה מרחמסטריווקא אודסה.

מחתניו של רבי מרדכי מלויעב היו: רבי אברהם פנחס ספרד מקוניב, רבי ישראל שמואל השני מחלם, רבי אברהם יעקב מבויאן-למברג (בעל בתו חנה), רבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ (בעל בתו ברכה), רבי יצחק מאיר מרשקוב ורבי יצחק מברזנה.

חסידות אזרניץ

• בנו השני של רבי מנחם נחום, רבי ברוך מאיר, כיהן באזרניץ שבפודוליה. היה חתן בזיווג ראשון של רבי יעקב יצחק ממקארוב ובזיווג שני של בן דודו רבי אברהם יהושע השיל מליטשניץ. נפטר בה' באייר תרע"א. חתניו היו רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב מנובומינסק, רבי משה מרדכי מטריסק לובלין ורבי גדליה ממונסטריץ'-אומן. בניו היו:
  • רבי אהרן מאזרניץ, חתן דודו רבי מרדכי מלויעב. כיהן כאדמו"ר בקישינב, נרצח בשואה בשנת תש"א, חתנו היה רבי דוד מפלוישטט בן רבי שלום יוסף מבוהוש-שפיקוב.
  • רבי מרדכי ישראל מחאטין (-ט"ו בתמוז תש"א) חתן בן דודו רבי אברהם יהושע העשיל מצ'ודנוב. מילא את מקומו של אביו. לאחר כניסת הבולשביקים לאזור עבר לחאטין שברומניה. חסידים באו אליו אף מפולין. בליל ט"ו בתמוז לקחו הנאצים מעירו 122 איש בהם הוא ובנו רבי אהרן. בדרכם מחוץ לעיר קפץ רבי מרדכי לנהר לטבול והנאצים היכוהו קשות. הם הובאו לשדה פתוח וירו בהם. לאחר מכן נקברו בבור שנחפר שם. בנו הרב יעקב יוסף, חתן רבי רבי אברהם יהושע השיל מקופיטשניץ, פתח בית כנסת בברונקס. בנו של הרב יעקב יוסף, יצחק מאיר, הוציא ספר על סבו מחאטין וספר על שושלת צ'רנוביל, וכן שני תקליטים של ניגוני צ'רנוביל שאביו שר.
  • רבי יצחק מאזראניץ-בלץ חתן רבי ישראל אשכנזי מאלעסק, נרצח בעינויים על ידי הנאצים בי"ד בכסלו תש"א בכבפר אבדובקה (Obodovka) שבטרנסניסטריה. בנו רבי אהרן כיהן כאדמו"ר מחאטין בברונקס. חתן רבי ברוך יוסף זק מקוברין.

רבי ישעיה משולם זוסיא מצ'רנוביל

• רבי ישעיה משולם זוסיא מצ'רנוביל בן רבי אהרן. נולד בשנת תקפ"א. חתן דודו רבי מנחם נחום ממקארוב בן רבי מרדכי המגיד מצ'רנוביל, ובזיווג שני חתן רבי פינחס מסלוויטא ובזיווג שלישי חתן רבי מרדכי זאב רבינוביץ. מילא את מקום אביו בצ'רנוביל ורוב חסידי אביו הסתופפו בצילו. כאביו היה מנשיאי כולל ווהלין ופעל רבות לחיזוק יישוב הארץ. נפטר בכ"ח בתמוז תרמ"א. חתניו היו רבי ישכר דב רוקח מבעלזא, ומזיווגו השלישי, רבי זאב מרחמסטריווקא, רבי נחום יוסף בן ציון מקוריסטשוב ואחיינו רבי שלמה שמואל טברסקי מטשרנוביל.
• אחריו כיהן בנו מזיווגו האחרון, רבי שלמה בן ציון כינוקא. נולד בשנת תר"ל. היה חתנו של הרב זלמן חודרוב. נסע לארצות הברית אך חזר לרוסיה עקב סלידתו מהחומריות בארצות הברית. נפטר בקייב בח' בתשרי ת"ש. בנו רבי אהרן היה חתנו של רבי גדליה משה מזוויהל. חתניו היו רבי זאב מקובלה, אחיינו הרב יהושע אלעזר חודורוב והרב יוחנן בן רבי אברהם דב מרחמסטריווקא.

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה

רבי ברוך אשר טווערסקי מטשערנאביל

רבי ברוך אשר מצ'רנוביל

• רבי ברוך אשר מצ'רנוביל בן רבי אהרן. חתן דודו רבי משה מקוריסצ'וב בן זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל. אחרי פטירת אביו שימש כאדמו"ר בצ'רנוביל יחד עם אחיו רבי ישעיה משולם זוסיא, ולאחר פטירת אחיו מילא מקום אחיו בנשיאות כולל ווהלין. תורותיו ואודותיו מודפסים בספר כפתור ופרח. נפטר בכ"ב בסיוון תרס"ה.
• אחריו כיהן בנו רבי שלמה שמואל נולד בשנת תרכ"ו אחרי פטירת סבו (אבי אמו) רבי משה מקוריסצ'וב, אך כיוון שלא רצו ליידע את סבתו שנפטר קראו לו שלמה שבו יש את האותיות משה. היה חתן דודו רבי ישעיהו משולם זוסיא ובזיווג שני חתן רבי דן מראדוויל (בן רבי לוי נכד רבי יצחק בן המגיד מזלוטשוב). בשנת תר"ץ עבר לריגה ובשנת תרצ"ד היגר לארצות הברית. נפטר בכ"ט אדר תרצ"ה בברוקלין.
• בנו רבי יעקב ישראל מצ'רנוביל, נולד בשנת תרס"ב, ונישא לבת רבי יעקב יוסף מאורזיטשוב. פתח הכנסת אורחים ובית כנסת בברוקלין. בשנת תרצ"ז ביקר בארץ ישראל לשנתיים. נפטר בח' בכסלו תשמ"ד. לאחר פטירתו הסתיימה השושלת.
  • בנו הרב שלמה שמואל (נפטר תשע"ז) ניהל בית כנסת לפי מנהגי ונוסח צ'רנוביל, אך לא היה אדמו"ר.
    • בנו הרב מנחם צבי הוא ראש ישיבת תורת חיים (קרייזווירט) בירושלים.

לרבי שלמה שמואל היו 5 ילדים נוספים, בהם: בתו אשת רבי יצחק טברסקי מקישינב בן רבי דוד מסקווירא, בנו רבי יוחנן טברסקי חתן רבי גדליה משה גולדמן מזוויהל, בתו אשת הרב שמואל רוטשטיין מוורשה מחבר ספר "צדיקים און חסידים".

החסידות לאחר השואה

בארצות הברית כיהנו:

• רבי יעקב ישראל טברסקי, בנו של רבי שלמה שמואל.
• רבי אהרן טברסקי מחאטין-אזארניץ.
• רבי מנחם נחום מלויעב-מירופול בבוסטון.
• הרב חיים מרדכי טברסקי-שטאל ממונסי כונה "אב"ד צ'רנוביל". הוא בן בתו של רבי ברוך בן ציון מאומן. כיום מכונה כך בנו הרב ברוך בן ציון, חתן רבי אברהם מזידיטשוב-שיקגו.

כמו כן, נפתחו חצרות חסידות סקווירא, שמשתייכות לגזע צ'רנוביל המורחב.

אדמור"י טשרנוביל, הרב ישעיה, משמאלו אחיו הרב מנחם נחום, יחד עם רבי חי יצחק מרחמסטריווקא

בארץ ישראל היו בית כנסת של חסידות צ'רנוביל בצפת כמו גם בתי כנסת של ענפים אחרים בשושלת כחסידות מקארוב, חסידות טריסק. בשנת תרל"א נמנו חסידי צ'רנוביל בארץ ב-300 איש. החסידים השתייכו לכולל ווהלין. אדמו"רי צ'רנוביל נהגו לאסוף כספים בעצמם ולשולחם עם רשמה שמית של חסידיהם. בשנת תרמ"ה, לאחר סכסוך עם ממוני כולל ווהלין שנמנו על חסידי סדיגורה, ייסדו חסידי טריסק ומקארוב שהשתייכו לגזע טשרנוביל את כולל ז'יטומיר.

מספר אדמו"רים מחסידות רחמסטריווקא עלו לארץ ישראל וכיהנו באדמו"רות בירושלים, אם כי לא פיתחו חצר. בשנת תשכ"ג פתח רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא את "ישיבת מאור עיניים". בנשיאות הישיבה הועמדו אדמו"רי בית צ'רנוביל שהתגוררו בארץ ישראל.

עוד טרם פרוץ השואה כבר ייסד רבי משולם זוסיא טברסקי, בנו של רבי חיים יצחק מלויעב, את חסידות צ'רנוביל מחדש. הוא נולד במוזיר. למד בישיבת תומכי תמימים - חב"ד. הוכתר לאדמו"רות בחיי אביו, כשנפרד ממנו בשנת תרצ"ד ועלה לראשונה לארץ ישראל, במעמד נכבדי הקהילה. בארץ ישראל נישא לבלומה טויבא בת רבי יעקב מרדכי ברנדוויין נכד אדמו"רי סטרטין והתגורר בירושלים. בשנת תשי"ט עבר לבני ברק ופתח בית מדרש בביתו שברחוב יהודה הלוי. בית המדרש כונה "דברי חיים" על שם סבו, רבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל ספר "דברי חיים". בבית הכנסת התפללו גם אוהדי חסידות צאנז-טשכוב. רבי זושא עמד בראש איגוד צאצאי וחסידי צאנז בארץ ישראל. לאחר בואו של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג לארץ ישראל, העביר לידיו את ראשות האיגוד צאנז.

בהמשך העביר את הבית מדרש לרחוב ראב"ד, והקים בו כולל בשם "זיכרון קדושים". נפטר בי"ז בחשוון תשמ"ח. במהלך ההלוויה, הכתיר קרוב משפחתם האדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריווקא את בנו הרב מנחם נחום כממלא מקומו בישראל, ואת בנו הרב ישעיה בארצות הברית. חתניו הם הרב ישראל הגר האדמו"ר מויז'ניץ והרב ניסן רוזנבוים, האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים.

תחת הנהגתו של הרב מנחם נחום נפתח ישיבה קטנה וישיבה גדולה בבני ברק, ותחת נשיאותו החסידות גדלה והתפתחה באופן משמעותי. בתי חסידים נפתחו בירושלים, בית שמש, אלעד, צפת, ביתר עילית, הר יונה, מאנסי, לונדון, מנצ'סטר ואנטוורפן. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל מעל 700 בעלי זכות בחירה.

במשך כמה שנים ניהל את מוסדותיו בפועל אחיו, הרב אברהם יהושע העשיל טברסקי, חתן רבי אהרן מרדכי רוטנר. בהמשך האח הרב אברהם יהושע העשיל הקים חצר חסידית נפרדת באשדוד בשם "טשארנאביל" (להבדיל מאחיו המכונים "טשערנאביל").

הרב ישעיה (חתנו של רבי שלום מיכלוביץ' מבראד-ראדוויל) פתח את בית מדרשו בבורו פארק.

והרב חיים יצחק (חתנו של רבי שמואל צבי הורוביץ מספינקא) עבר בשנת תשס"ט מוויליאמסבורג פתח בית מדרש בשם "לויעב" בין השדרה ה-21 לשדרה ה-22 בבורו פארק.

הרב יעקב מרדכי, גר בבני ברק ומכהן כרב בית המדרש צ'רנוביל באלעד, וכן כרב בית המדרש של אביו ברחוב ראב"ד, לאחר שאחיו האדמו"ר עבר לבית מדרשו החדש ברחוב חבקוק (מתחם אסם).

קישורים חיצוניים

• רבי מנחם נחום מצ'רנוביל באתר nehora.(באנגלית) (הקישור אינו פעיל, 21/03/2024)
• רבי מרדכי מצ'רנוביל באתר nehora.(באנגלית) (הקישור אינו פעיל, 21/03/2024)
• רבי משולם זוסיא מטשערנוביל באתר mytzadik. (הקישור אינו פעיל, 21/03/2024)
• ריקוד לאחר החופה בשמחת בית טשערנאביל וויזשניץ וויליאמסבורג ט"ו כסליו תשפ"ד, סרטון באתר יוטיוב.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0