ה'תשי"ד
(הופנה מהדף תשי"ד)
ה'תשי"ד (5714) או בקיצור תשי"ד היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-10 בספטמבר 1953, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 27 בספטמבר 1954. שנה מסוג החא, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה שנייה לשמיטה.
אירועים
- ה' בחשוון - יחידה 101, בפיקודו של אריאל שרון, מבצעת את פעולת התגמול בקיביה
- א' בטבת - דוד בן-גוריון פרש לשדה בוקר
- כ"ב בטבת - הקמת אגף המודיעין בצה"ל
- כ"ו בטבת - נפתח משפט קסטנר
- כ"ב בשבט - משה שרת מציג את ממשלתו (החמישית במנין הממשלות) בפני הכנסת
- י"ב באדר ב' - טבח מעלה עקרבים
- כ"ד באדר ב' - בעקבות טבח מעלה עקרבים כוח צנחנים בפיקודו של אריאל שרון פשוט על הכפר נחאלין שבסביבות בית לחם
- כ"ח באייר - נפתחת המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
- כ"ח בתמוז - אסון מעגן - מטוס קל התרסק לתוך קהל, וגרם למותם של 17 איש
נולדו
- ב' באייר – דוד אזולאי, השר לשירותי דת וחבר כנסת מטעם ש"ס
- ח' באדר א'- אליהו (אלי) מיכאל בן-דהן הוא איש ציבור שכיהן כסגן שר הביטחון והדתות (שר הדתות בפועל) וחבר הכנסת מטעם מפלגת הבית היהודי. קודם לכן היה מנהל בתי הדין הרבניים.
- כ"ג בתמוז - חנניה צ'ולק מייסד ומנהל עמותת עזר מציון.
- י"ג באלול - הרב שלמה אדלשטיין ראש ישיבת "אהבת אהרן" ובעבר ראש ישיבת בית הלוי וראש כולל בפריז
נפטרו
- ט"ו בחשוון - רבי אברהם ישעיהו קרליץ - מחבר החזון איש
- י' בכסלו - רבי איסר זלמן מלצר, ראש ישיבת סלוצק, ראש ישיבת עץ חיים, ומחבר הספר אבן האזל על המשנה תורה לרמב"ם
- י"ב בטבת - הרב מרדכי חיים סלאנים, אדמו"ר מסלונים ודיין בטבריה
- כ' בתמוז - הרב אברהם חיים נאה - "בעל השיעורים" - מחבר ספר שיעורי תורה, שיעור מקוה, שיעורי ציון, אבני צדק, קצות השלחן ועוד
- ח' באדר א' - נתן אלבז, חייל צה"ל אשר הקריב את חייו כדי להציל את חיי חבריו וקיבל את עיטור המופת (נולד ה'תרצ"ג)
- י"ט באב - רבי שמעון שלום קאליש, האדמו"ר מאמשינוב. נטמן בבית העלמין העתיק בטבריה
פרסי ישראל
מקבלי פרס ישראל לשנת תשי"ד הם :
- משה צבי סגל - מדעי היהדות
- שמואל הוגו ברגמן - מדעי הרוח
- דוד שמעוני - ספרות יפה
- שמואל יוסף עגנון - ספרות יפה
- ארתור בירם - חינוך
- גד טדסקי - מדעי המשפט
- פרנץ אולנדורף - מדעים מדויקים
- מיכאל זהרי - מדעי החיים
- שמעון בודנהיימר - חקלאות
- עדן פרטוש - מוזיקה
לוח שנה
| ►► | ה'תשי"ד | ◄◄ |
| 1953 - 1954 |
להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום צום או זיכרון |
מאפייני לוח השנה
ערך מורחב – שנת החא
- שנה מסוג החא, ובה 383 ימים.
- שנה מעוברת ובה שני חודשי אדר - אדר א' ואדר ב'. חג הפורים נחוג בשנה כזו באדר ב'. בנוסף, בי"ד באדר א' מציינים פורים קטן, ובט"ו באדר א' מציינים שושן פורים קטן.
- שנה "חסרה": שבה חשוון וכסלו בני 29 יום כל אחד
- ט"ו באדר ב' חל בשבת, ולכן שושן פורים נחוג שלושה ימים - בערים שהיו מוקפות חומה - מיום שישי י"ד באדר ב' ועד יום ראשון ט"ז באדר ב' - זהו פורים משולש
- ה' באייר חל ביום שבת, ולכן יום העצמאות מוקדם ליום חמישי ג' באייר ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מוקדם ליום רביעי ב' באייר
| שנים ומאות שנים בלוח העברי | |
|---|---|
|
