רבי יונה רכניצר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יונה רכניצר
לידה י"ז באב ה'תשי"ג
ירושלים
פטירה 2 בפברואר 2023 (בגיל 69)
י"א בשבט ה'תשפ"ג
אלעד
מקום קבורה ירושלים
למד ב ישיבת לוצרן, ישיבת פוניבז' ישיבת מיר
מקום מגורים קריית בעלז, ירושלים
תחומי עיסוק ראש ישיבת צ'רנוביל
תפקידים נוספים ראש כולל עיון גור בירושלים וראש כולל שם משמעון ברמת גן
רבותיו רבי נחום פרצוביץ, רבי יצחק דוב קופלמן, רבי יצחק הוטנר, הרב יונתן דייויד
שם השושלת  

רבי יונה בנימין זאב רכניצר (י"ז באב ה'תשי"ג - י"א בשבט ה'תשפ"ג) היה ראש ישיבת צ'רנוביל.

ביוגרפיה

נולד בירושלים כבנו הבכור של הרב שמעון יצחק רכניצר,[1] חסיד בעלזא יוצא פראונקירכן שבאוסטריה, תלמידו של רבי יוסף צבי דושינסקי. למד בתלמוד תורה של חסידות בעלז בירושלים, ובישיבה קטנה של חסידות בעלז. בישיבה גדולה למד בישיבת לוצרן אצל רבי יצחק דוב קופלמן והיה לתלמידו המובהק, ואף שמר על קשר אישי עמו באופן קבוע והיה מארחו בארץ ישראל עד לפטירתו, וכן היה נוסע מדי שנה לשווייץ ללמוד מפיו. לאחר מכן למד בישיבת פוניבז' אצל רבי שמואל רוזובסקי.

בשנת ה'תשל"ג נישא בבורו פארק שבארצות הברית לשרה בת הרב שמואל אונגר מחסידי בעלזא. כחצי שנה לאחר נישואיו חזר לארץ ולמד במשך 15 שנה בישיבת מיר אצל רבי נחום פרצוביץ ממנו קנה את דרך הלימוד המבוססת על עיון מעמיק בדברי הגמרא והראשונים.  

היה מגדולי תלמידי רבי יצחק הוטנר, ולאחר פטירתו, היה תלמיד מובהק של חתנו ממשיך דרכו הרב יונתן דייויד ראש ישיבת פחד יצחק בירושלים, וה"חוזר" של ה'מאמרים'. התגורר בקרית בעלז בירושלים.

נפטר בי"א בשבט ה'תשפ"ג מדום לב בחדרו שבבנין הישיבה, ונקבר בהר המנוחות צמוד לציון רבו הרב יצחק דוב קופלמן.

פעילות תורנית

בשנת ה'תשמ"ח התמנה לעמוד בראשות כולל עיון "זכותא דמשה" של חסידי גור במאה שערים בירושלים, בתפקיד זה שימש 18 שנה. עד לשנת ה'תשס"ו, באותה תקופה מונה גם על ידי רבי אברהם אטלס לעמוד בראש כולל עיון לימי שישי "שם משמעון" ברמת גן בראשו עמד עד לסגירת הכולל.

בשנת ה'תשנ"ז החל לשמש כמגיד שיעור לשיעור ג' וקיבוץ של ישיבת תפארת משולם זוסיא טשרנוביל. בשנת ה'תשס"ח מונה לכהן כראש ישיבת טשרנוביל, ומאז מסר את שיעוריו בהיכל הישיבה, ואחת לשבוע אף מסר שיחת מוסר בישיבה. בשנים האחרונות נכתבו והוקלדו שיעוריו מדי יום, ופורסמו בישיבה.

דגל בדרך לימוד בהדגשה על דקדוק בלשונות הראשונים, ורק לאחר מכן עיון בסברות האחרונים. וייחס משמעות לכל שינוי לשון בין הראשונים גם אם נראה שהדברים דומים. כן סבר שאין ללמוד בשטחיות, וכי לימוד ללא מחשבה מעמיקה - לא נחשב ללימוד כלל[דרוש מקור].

משפחתו

צאצאיו

לרב רכניצר 9 ילדים, מתוכם:

תלמידים מפורסמים

קישורים חיצונים

הערות שוליים