מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שימוש | לימודים תורניים, תפילה, אולם שמחות |
| מדינה | ישראל |
| נוסח תפילה | ספרד |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1986–2002 (כ־16 שנים) |
| אדריכל | אהרן אסטרייכר |
| קואורדינטות | 31°47′49.64″N 35°12′27.39″E / 31.7971222°N 35.2076083°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בעלז | |
מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלזא הוא שמו הרשמי של בניין בית המדרש ובית הכנסת המרכזי של חסידות בעלז בקריית בעלז בירושלים. מבתי הכנסת הגדולים ביותר בעולם.
בית המדרש ניתן לצפייה ממקומות רבים בעיר, כולל מהכניסה אליה ממערב. צורתו משמרת את בית המדרש הישן של החצר בבלז שבגליציה, אשר נחרב בשואה ולאחריה. בבניין שולבו אבנים מהמבנה המקורי. החסידים והאדמו"ר עצמו השתתפו בבנייה. בסמוך לבניין בית המדרש נבנה ביתו של האדמו"ר ומעבר מיוחד מוביל מביתו למזרח בית המדרש ולאולם הטישים. בית הכנסת ממוקם בין הרחובות דובר שלום, דברי חיים וקדושת אהרן.
בניית בית המדרש ופעילותו
אבן הפינה הונחה בי' בסיוון תשמ"ד, בניית המבנה ארכה כ-16 שנה וחנוכת הבית נערכה בי"ג בניסן תש"ס.
המשב"ק הרב שמעון זאב קליין היה זה אשר נשא בעול הכספי ובאחריות הכללית לבנין המבנה הענק. בטבלה שנקבעה בקומת המבואה הונצח באורח נדיר ובלעדי שמו של הרב קליין לצד שמו של האדמו"ר מבעלז בתור מי שעמד לצידו בעצה ובניהול הכספים.
המבנה העליון תוכנן על ידי האדריכל אהרן אסטרייכר, חסיד בעלז. ביציקת הבטון ובשילוב האבנים מבית המדרש הישן השתתף האדמו"ר מבעלז, רבי ישכר דב רוקח , שהיה מעורב גם בתכנון ובעיצוב בית המדרש.
גובהו של המבנה יותר מ-20 מטר. תשומת לב רבה הופנתה לתחום האקוסטיקה, כך שניתן יהיה לשמוע את שליח הציבור ואת קריאת התורה בכל היציעים.
בית המדרש מבוסס על תרומות חסידים. בכל יום בשנה ישנו "פרנס היום" המממן את אחזקתו.
בית המדרש הגדול שבקומות העליונות משמש לתפילה בשבתות ובחגים. בשאר ימות השבוע מתקיימות התפילות בכעשרה בתי כנסיות בקומות התחתונות של המבנה, 24 שעות ביממה. בנוסף ישנם במבנה אולם לעריכת הטישים, ספרייה תורנית גדולה, אולמות לחתונות לאנשי החסידות בתשלום מוזל, מקוה טהרה גדול וחדרי לימוד. נמצאים בו גם משרדי החסידות וחדר האדמו"ר, מאפיית מצות, לשכת מורי צדק, מוקד הצלה ומערכת הכשרות של החסידות, בד"ץ "מחזיקי הדת". את בית המדרש סובבת חצר היכולה להכיל אלפי אנשים ובה נערכים שמחות ואירועים מיוחדים בחסידות. בחצר גם מוצבת באר מים עבור מנהג התשליך.
בבית המדרש לומדים ומתפללים אף מי שאינם חסידי בעלז, ובהם חרדים ליטאים. תקנות המקום קובעות כי אין להסתובב בו ללא מלבוש עליון.
היכל התפילה
היכל עזרת הגברים מונה 2800 מקומות ישיבה, וביחד עם הגלריות לגברים ולנשים ישנם סה"כ 9000 מקומות ישיבה. מאירות אותו 9 נברשות שמשקל כל אחת מהן 750 ק"ג. בשורות הראשונות יושבים התורמים והרבנים הבולטים. הכיסא של האדמו"ר הקודם רבי אהרן רוקח, מוצב כמוצג מוזיאוני בצד שמאל של ארון הקודש. בבית המדרש מספר גלריות המשמשות למקום ישיבה לבחורים, לילדים ולנשים.
ארון הקודש המפואר שוקל כ-23 טון, גובהו 12 מטר ורוחבו כ-8 מטר. הוא עשוי מעץ שהובא מברזיל. כ-70 ספרי תורה מונחים בארון בשכיבה ולא בעמידה כמקובל, וזאת על פי שיטת רבנו תם. על פי המסורת החסידית האדמו"ר הראשון של החסידות, רבי שלום רוקח, היה "ניצוץ נשמת רבנו תם", ומאז נהגו כך בבתי הכנסת של אדמו"רי בעלז (אך לא בשאר בתי הכנסיות והמדרשות של החסידות).[1]
בחזית ארון הקודש ישנן שתי מנורות בנות ארבעה קנים. בחסידות נהוג להדליק ביום חול שני נרות לפני התיבה, בשבת ארבעה נרות וביום טוב שמונה נרות. לפני ארון הקודש ניצב שלט מוזהב הנושא את הכיתוב "שויתי ה' לנגדי תמיד". השלט רומז להתבטאות האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא, שהוא מקווה שבירושלים יהיה לו 'שויתי' של זהב.
גלריית תמונות
-
בית הכנסת בעיירה בעלזא -
מרחוב דובר שלום -
מרחוב קדושת אהרן -
מרחוב דברי חיים -
מרחוב עזרת תורה -
בשנים הראשונות -
צילום מהאוויר -
החצר הדרומית, בה נערכו שמחות הצאצאים -
מבט לעבר ארון הקודש -
מבט לכיוון מערב -
מבט מעזרת נשים המערבית -
טיש פורים ב"היכל הטישים" -
בית הכנסת המרכזי בקומות התחתונות
.jpg)
לקריאה נוספת
- די הייליגע שוהל בית המדרש הגדול בקרית בעלזא - ירושלים, הוצאת אור הצפון, אב תשפ"א.
קישורים חיצוניים
- בית המדרש של חסידות בעלזא בירושלים, באתר אנשים ישראל
- הצצה מיוחדת לבית המדרש הגדול בישראל, באתר כיכר השבת
- בית הכנסת של חסידות בעלז בירושלים, באתר tapuz
- בית המדרש של חסידות בעלז בירושלים, אתר נלך.
- בית המדרש הגדול דחסידי בעלזא בירושלים, אשכול בשפת היידיש באידישע וועלט פארומס.
הערות שוליים
