תשלומי חובל
| מקרא |
שמות, כ"א, י"ח-כ"ה ויקרא, כ"ד, י"ט-כ' דברים, כ"ה, י"א-י"ב |
|---|---|
| משנה | מסכת בבא קמא, פרק ח' |
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ג עמוד ב'–דף צ"ג עמוד א' |
| משנה תורה | ספר נזקים, הלכות חובל ומזיק, פרק א'–פרק ה' |
| שולחן ערוך | חושן משפט, סימן ת"כ–סימן תכ"ד |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה רל"ו ספר החינוך, מצווה מ"ט |
בהלכה תשלומי חובל הם חמישה חיובי תשלומים (המכונים במשנה: חמישה דברים[1]) שההלכה מחייבת אדם שחבל בחברו והזיקו בגופו.
חמשת התשלומים הם: נזק, צער, ריפוי, שבת, בושת.
מקור
על פי דיני התורה במקרה של נזק גופני אין להתחשב רק בנזק הישיר שנוצר, ועל המזיק לשלם עוד ארבעה תשלומים מלבד תשלום הנזק, המתחשבים בסוגי נזקים שנגרמו מחמתו.
למסקנת התלמוד, חיוב חמישה דברים אלו נלמד מפסוקי המקרא השונים.
פרטי הדין
בהלכה מובא, שרק כאשר הפגיעה נעשית על ידי האדם עצמו, הוא מתחייב בחמשת התשלומים, אך לא כאשר היא נעשית על ידי בהמתו או רכושו.
כמו כן, ישנם הסוברים שרק כאשר הנזק נעשה בכוונה או ברשלנות חלים חיובים אלו, אך כאשר היה שוגג חייב רק בתשלום הנזק.
לכל הדעות החיוב בתשלומי בושת הוא רק כשהפגיעה נעשית בכוונה.
דין נוסף המוסכם על כולם, הוא החיוב בתשלומי 'נזק' גם כאשר הנזק נעשה באונס, על פי הכלל 'אדם מועד לעולם'[2].
חיובי נזק, צער ובושת נידונים רק על ידי בית דין של סמוכים ולכן היום לא מחייבים אותם. אמנם, אם הניזק תופס בממונו של המזיק, לא ניתן להוציא ממנו. באשר לחיובי שבת וריפוי נחלקו ראשונים: לדעת הרמב"ם בשם הגאונים דנים אותם גם בזמן הזה, ואילו לדעת הרא"ש אף אותם אין דנים[3] להלכה, לדעת השולחן ערוך גובים נזק וריפוי, ולדעת הרמ"א אין גובים[4].
פירוט התשלומים
נזק
תשלומי הנזק הוא חיוב על אובדן קבוע של יכולת השׂתכרות שאירע עקב הנזק.
צער
בית הדין מעריכים כמה מוכן אדם לשלם כדי למנוע ממנו את אותו הצער שנצטער. לדוגמה אדם שגזרה עליו המלכות שיחתכו את ידו, שמין כמה היה מוכן לשלם על מנת שיחתכו את ידו תחת הרדמה כללית או מקומית למנוע את הצער.
הסיבה שלא שמין, תמורת איזה סכום יסכים אדם לקבל צער כזה, הוא מכיוון שעל מנת שאדם שפוי יסכים שיחתכו את ידו ללא הרדמה במקום לחותכה בהרדמה הוא ירצה על כך סכום גבוה ביותר, אם בכלל ימצא אדם שכזה. אך מאידך - אדם שנגזר עליו שיחתכו את ידו ללא הרדמה, לא ישלם כל סכום שבעולם כדי שיעשו זאת עם הרדמה.
ריפוי
חיוב המוטל על המזיק לשלם את הוצאות הרופא, בית החולים, תרופות או הניתוח, עד להבראתו השלימה של הניזוק. בתלמוד מובא שאף במקרה שהמזיק מציע לניזק רופא שמרפא בחינם, הוא אינו חייב ללכת לאותו רופא, והמזיק יהיה חייב לשלם לו את ההוצאות שהוציא על הרופא שבחר המזיק. בטעם הדבר אמרו בתלמוד
אסיא דמגן במגן מגן שוה (=רופא שמרפא בחינם - שווה חינם)
שֶׁבֶת
חיוב תשלומי שבת נזכר במפורש בתורה ”רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן” (ספר שמות, פרק כ"א, פסוק י"ט).
תשלום שבת כולל חיוב לשלם את ההפסד שנגרם לניזוק בזמן שבו גופו נפגע ולא יכול היה לעבוד. אם כי, מכיוון שתחת תשלומי "נזק" כבר שילם המזיק את הנזק שנגרם בעקבות חיתוך היד, בתשלומי ה"שבת" חייב המזיק לשלם את הנזק שנגרם בעבודה המועטת שיכול אדם לעבוד גם עם יד אחת – למשל שמירה.
בושת
ערך מורחב – תשלומי בושת
חיוב בושת, כולל חיוב תשלומים על הבושה שנגרמה לניזק בשעת הנזק, כגון בעקבות צפייה של אנשים שראו את מעשה הנזק, או שם רע שיצא בעקבות מעשה הנזק (למשל בעקבות מעשה אונס).
במקרים שונים[5] קבעו חז"ל קנסות בסכומים קבועים שעל המזיק לתת לניזק, כגון במקרה שהזיקו בבעיטה, או על ידי שסתר על לחיו.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ משנה, מסכת בבא קמא, פרק ח', משנה א'
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן תכ"א, סעיפים א'–ג'.
- ^ הדעות הובאו בארבעה טורים, חושן משפט, סימן א'.
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן א', סעיף ב'.
- ^ תחילת פרק שלישי בבבא קמא
| ספר שמות | ||
|---|---|---|
| פרשת שמות | שעבוד מצרים • משה בתיבה • בתיה בת פרעה • בריחת משה למדין • הסנה הבוער • צפורה במלון • משה בארמון פרעה | |
| פרשת וארא | עשר מכות מצרים • מכת דם • מכת צפרדע • מכת כינים • מכת ערוב • מכת דבר • מכת שחין • מכת ברד | |
| פרשת בא | מכת ארבה • מכת חושך • פסח מצרים • מכת בכורות • יציאת מצרים • קידוש בכורות • תפילין | |
| פרשת בשלח | עמוד הענן ועמוד האש • קריעת ים סוף • שירת הים • שירת מרים • מרה • אילם • מן • פרשת המן • תחום שבת • רפידים • מלחמת עמלק | |
| פרשת יתרו | יתרו וצפורה • שלושת ימי ההגבלה • מעמד הר סיני • עשרת הדיברות • לא תעשון אתי | |
| פרשת משפטים | עבד עברי • אמה עברייה • חובל • נזקי בהמה (קרן, שן ורגל) • נזקי בור • נזקי אש • גנבה והבא במחתרת • דיני שומרים • מפתה • כל אלמנה ויתום לא תענון • טרפה • אחרי רבים להטות • ברית האגנות • לוחות הברית | |
| פרשת תרומה | בניית המשכן • ארון הברית • הכפורת • הכרובים • השולחן • המנורה • יריעות המשכן • קרשי המשכן • האדנים • הפרוכת • מזבח הנחושת • קלעי חצר המשכן. | |
| פרשת תצוה | הדלקת הנרות במקדש • בגדי כהונה • קרבן התמיד • שבעת ימי המילואים • חנוכת המשכן • מזבח הזהב | |
| פרשת כי תשא | מחצית השקל • כיור הנחושת • קטורת הסמים • שמן המשחה • חטא העגל • שבירת הלוחות • שלש עשרה מידות הרחמים • קרינת פני משה | |
| פרשת ויקהל | יריעות המשכן • קרשי המשכן • הארון • השולחן • המנורה • מזבח הזהב • מזבח הנחושת • כיור • קלעי החצר | |
| פרשת פקודי | סיכום בניית המשכן וכליו • חנוכת המשכן | |
| דמויות בספר | שפרה ופועה • עמרם • יוכבד • משה • אהרן • מרים הנביאה • פרעה • בתיה • יתרו • צפורה • נחשון בן עמינדב • יהושע בן נון • בצלאל בן אורי • אהליאב בן אחיסמך | |
| ספר ויקרא | ||
|---|---|---|
| פרשת ויקרא | קורבן עולה • קורבן מנחה • קורבן שלמים • קורבן חטאת • קורבן עולה ויורד • קורבן אשם | |
| פרשת צו | תרומת הדשן • מנחת חינוך • איסור אכילת חלב • שבעת ימי המילואים | |
| פרשת שמיני | חנוכת המשכן • נדב ואביהוא • קטורת • איסור עבודה במקדש פרוע ראש • מאכלות אסורות • טומאה וטהרה | |
| פרשת תזריע | טומאת יולדת • קורבן יולדת • נגע הצרעת • נגעי אדם • צרעת הבגד | |
| פרשת מצורע | צרעת • היטהרות מטומאה • קרבן מצורע • צרעת הבתים • נידה • זב • זבה • טומאת קרי | |
| פרשת אחרי מות | יום הכיפורים בבית המקדש • שחוטי חוץ • כיסוי הדם • איסור עריות | |
| פרשת קדושים | מצוות שבין אדם למקום: עבודת אלילים • שבת •שבועת שקר • כלאיים שעטנז מצוות שבין אדם לחברו: ואהבת לרעך כמוך • כיבוד אב ואם • גנבה • שקר • רכילות • לא תשנא את אחיך בלבבך • תוכחה • לא תקום ולא תטור • והדרת פני זקן • איסור קללה איסור קללת אב ואם | |
| פרשת אמור | כהן • איסורי נישואים לכהן • איסור טומאה למת • דיני כהן גדול • כהן בעל מום • איסור עבודה לכהן טמא או לישראל • בעל מום • אותו ואת בנו • המועדים • הדלקת הנרות במקדש • לחם הפנים • פרשת המקלל • חובל | |
| פרשת בהר | שמיטה • שנת יובל • גאולת קרקע • איסור ריבית • עבד עברי • איסור עשיית פסל • אבן משכית | |
| פרשת בחוקותי | פרשת התוכחה • ערכין (יהדות) • תמורה (קורבנות) • פדיון (הלכה) | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
34143482תשלומי חובל