שלושים של עבד
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שלושים של עבד הוא קנס שהטילה התורה על אדם, במקרה ששורו המועד נגח עבד כנעני או שפחה כנענית והרגם. תשלום זה משולם לבעל העבד. סכום הקנס הוא קבוע 'שלושים שקלים', בין אם היה העבד שווה יותר משלושים שקלים ובין אם שווה פחות.
המקור
מקור הקנס הוא מהכתוב בתורה בפרשת משפטים:
אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר אוֹ אָמָה כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל
טעם שווי הקנס
יש מהראשונים שכתבו שהטעם שחייבה התורה 'שלושים שקלים' בהריגת עבד, הוא שכך ערך העבד בדיני ערכין, שהרי ערך של אשה הוא 30 שקלים, וערך העבד הוא כערך אשה.[1] אמנם ראשונים אחרים חולקים וסוברים שערך עבד הוא כערך האיש 'חמישים שקלים'.[2]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ חזקוני וספורנו על ספר שמות, פרק כ"א, פסוק ל"ב.
- ^ דעת התוספות בתלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף ב' עמוד א'.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.