מזבח הנחושת
מִזְבֵּחַ הַנְּחוֹשֶׁת הוא שמו הראשון של מזבח העולה, שהיה במשכן שהקים משה במדבר. המזבח שימש בעיקר ככלי עליו הוזה דם הקרבנות, וכן הוקטרו חלק מהמנחות מן הצומח והנסכים (יין או מים) והועלו באש חלקי הקרבנות שזה היה יעודם.
צורת המזבח
כחלק מהצווי על הקמת המשכן מצווה התורה על עשיית מזבח מלוחות עצי שיטים ומצופה נחושת כשתוכו חלול[1], ומכאן שמו. בעת חניית מחנה בני ישראל במדבר היו ממלאים את המזבח באדמה, על שם הכתוב "מזבח אדמה תעשה לי"[2]. ציפוי המזבח כלל גם רשת מנחושת שיועדה להגיע עד "הכרכוב" שהיה באמצע מזבח זה[3], כך שניתן יהיה לעשות הבחנה בין חציו העליון והתחתון, הנדרשת במהלך הקרבת רוב הקרבנות (למעט אלו שדמם אינו נזרק על גבי מזבח זה).
בנוסף מצווה התורה על הכנת כלים שונים מנחושת לצורך העבודה במזבח וניקיונו, וכן מקלות עץ מצופים נחושת ("בדים") לנשיאתו. תוספת לנחושת על המזבח התקבלה לאחר מעשה קרח ועדתו. שם, על פי ציווי מיוחד, נלקחו מחתות הנחושת ששימשו להקטרת הקטורת במהלך הכרעת המחלוקת, ורוקעו כציפוי נוסף למזבח לזכר אותה מחלוקת. (ספר במדבר, פרק י"ז, פסוקים א'-ה').
מידותיו
אורך המזבח ורחבו היה חמש אמות וגובהו שלוש (לפי פשט הפסוק וכן שיטת רבי יהודה. לפי שיטת רבי יוסי הגובה הנ"ל מדבר משפת הסובב ומעלה, והגובה הכולל הוא עשר אמות, כפול מהאורך, כמו הפרופורציות של מזבח הזהב[4]). בארבע הפינות העליונות שלו נשארו, לאחר חקיקת שאר השטח (מכיוון שהציווי הוא "ממנו תהיין קרנותיו", שלא תחוברנה בנפרד), קוביות שנקראו "קרנות" ועליהן ניתן הדם מאותם הקרבנות שדמם מיועד להזרק בחציו העליון של המזבח, ומתיאור עבודת הקרבנות (ספר ויקרא, פרק ד', פסוק ז') מסתבר שבתחתיתו בלט "יסוד" בגובה אמה כמו במזבח העולה שעליו נשפכו שיירי הדם, אחר שנזרק חלקו על גבי גוף המזבח - כל קרבן כהלכותיו. לפי חלק מהדעות, ה"כרכוב" שמוזכר בסוף פרשת תרומה הוא מעין רשת (כנראה בציור) שקלטה את הגחלים הלוחשות שנפלו מעל גג המזבח.
אש תמיד
ערך מורחב – מערכת התמיד
התורה מצווה כי האש שירדה מן השמים בחנוכת המשכן (ספר ויקרא, פרק ט', פסוק כ"ד) תשאר תמיד דלוקה על המזבח (ספר ויקרא, פרק ו', פסוק ו').
מזבח הנחושת היה המזבח העיקרי בבית המקדש הראשון עד לימי אחז. אחז בנה מזבח נוסף (ספר מלכים ב', פרק ט"ז) גדול יותר שהפך להיות המזבח העיקרי, ואילו את מזבח הנחושת העביר אחז לצד הצפוני של העזרה. כך היה עד לחורבן המקדש, ימיו של יחזקאל (ספר יחזקאל, פרק ט', פסוק ב').
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חיים מ.י. גבריהו, גניזת כלי המקדש, באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ ספר שמות, פרק כ"ז, פסוקים א'-ח'
- ^ ספר שמות, פרק כ', פסוק כ"א
- ^ ולפי שיטת רבי יוסי היה רוחבה אמה
- ^ מחלוקתם מופיעה בתלמוד בבלי מסכת זבחים נט,ב.
| המשכן וכליו | ||
|---|---|---|
| מבנה המשכן | אוהל מועד • חצר המשכן • קרשי המשכן • יריעות המשכן • עמודי המשכן • קלעי החצר • אדני המשכן | 
|
| מָסַכִים | הפרוכת • מסך פתח אוהל מועד • מסך שער החצר | |
| כלי המשכן | ארון הברית • הכרובים • כפורת • המנורה • שולחן הפנים • מזבח הזהב • מזבח הנחושת • הכיור | |
| בגדי כהונה | מכנסיים • אבנט • כתונת • מצנפת/מגבעת • מעיל • אפוד • חושן • ציץ | |
| נושאי המשכן | שבט לוי • גרשון • קהת • מררי | |
| אדריכלי המשכן | בצלאל בן אורי • אהליאב בן אחיסמך | |
| משכנות | משכן משה • משכן גלגל • משכן שילה • משכן נוב • משכן גבעון | |
