רפידים
רְפִידִם היתה אחת מתחנות בני ישראל בנדודיהם במדבר סיני בצאתם ממצרים. רְפִידִם מופיעה בספר שמות (פרק י"ז). תחילה נאמר "ויחנו ברפידים ואין מים לשתות העם" ולאחר מספר פסוקים "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים". מכאן החלה האיבה בין עמלק ובין בני ישראל.
רפידים מופיעה במפת מידבא מהמאה ה-6 בסמוך להר סיני. הנוסע בנימין מטודלה, שסייר בארץ ישראל בסביבות 1173, כתב על רפידים "ויושבים שם בני ערב. ואין בה מישראל".[1].
מיקומה הגאוגרפי לא זוהה בוודאות. לפי סברה אחת מקומה הוא בנווה פ'יראן, נווה מדבר גדול בוואדי פיראן, הנחל הגדול שבין א-טור ומרכז ההר הגבוה בדרום סיני. סברה אחרת מציעה למקם את רפידים ברפ'איד (ובסמוך לו ג'בל רפ'אדי) המצויים בדרום סיני.[2] החוקר מנשה הראל סובר כי יש לחפש את רפידים בחלקו התחתון של ואדי סודר שאותו הוא רואה כנתיב מרכזי במסלול יציאת מצרים.[3]
לאחר מלחמת ששת הימים הקימה ישראל בסיס תעופה ואספקה, באזור ביר גפגפה, שנקרא רפידים.
הערות שוליים
- ^ זאב וילנאי, סיני עבר והווה, הוצאת אחיעבר, 1969, עמ' 282-283
- ^ שם, עמ' 282
- ^ מנשה הראל, קדמוניות נופי ארץ־ישראל, הוצאת זמורה ביתן, 2005, עמ' 540-543
| קודמת: אלוש |
נדודי בני ישראל במדבר | הבאה: מדבר סיני |
רפידים33085574Q587141