בית דין לממונות
בית דין לממונות הוא בית דין שדן בסכסוכים ממוניים על פי המשפט העברי, כיום בדרך כלל על פי בוררות ופשרה הקרובה לדין.
בתי דין לממונות קיימים בדרך כלל בריכוזי המגזר החרדי והדתי בעולם. הבסיס המשפטי לפעולתם משתנה ממדינה למדינה. בעבר נהגו בתי דין לממונות בישראל לדון ולפסוק בנושאים מגוונים, בהם דיני נזיקין וקניין, תוך הסתמכות על חוק הבוררות. בשנת 2006 פסק בית המשפט העליון כי בית הדין הרבני, להבדיל מבית הדין לממונות, אינו מוסמך בחוק לשמש כבורר, ולהחלטותיו אין תוקף חוקי. לפיכך, צדדים המעוניינים להכריע בסכסוך כלכלי שביניהם על פי דין תורה יכולים לפנות לבתי דין פרטיים, וביניהם בית הדין לממונות, עליהם עדיין חל חוק הבוררות.
חוק בתי הדין בישראל
בישראל מוקנית על פי חוק סמכות השיפוט לבית משפט, באמצעותו יכול תובע לכוף על נתבע בעל כורחו את ההתדיינות ביניהם, הנעשית על פי שיטת המשפט הישראלית. לצד מערכת בתי המשפט קיימים מוסדות בוררות שונים, שקיומם מתאפשר מכח חוק הבוררות, המאפשר לצדדים לסכסוך ממוני להתדיין בפני בורר המוסכם על שני הצדדים. על פי החוק, הבורר מחויב לעשות את תפקידו בנאמנות, אך אינו מחויב דווקא לשיטת המשפט הישראלית או לחוק הישראלי. לצד מספר עקרונות אותם קובע החוק לבוררות תקינה, ניתן גם תוקף ויכולת אכיפה לפסקי דין שהוצאו במסגרת הליך בוררות תקין.
היות ששיטת המשפט הישראלית אינה חופפת לשיטת המשפט העברי, מאפשרים בתי הדין לממונות התדיינות בעלת תוקף בסכסוכים ממוניים לתובע ונתבע הפועלים לפי שיטת המשפט העברי. קהל היעד של בתי הדין לממונות הוא בעיקר הציבור הדתי והחרדי, הפונה לבתי הדין בשל האיסור ההלכתי לדון בבית משפט ממלכתי. חלק מתפיסות אלה נובעות משאיפה לקיום הליך משפטי על פי דין תורה, ולפי דעות אחרות, מעמדן הוא כשל "ערכאות של גויים". היבט נוסף הוא קיומם של יתרונות טכניים שונים בהליך משפטי זה, בהשוואה לערכאות מקבילות.
גם בתי הדין עצמם מעדיפים את מוסד הבוררות על פני דין בכפייה מנימוקים הלכתיים, כדוגמת אי־היכולת לכפייה כאשר הדיינים אינם סמוכים, ועקב חוסר במסורת שיפוטית הנוגע לשיפוט בכפייה ועל פי עקרונות דין תורה.
בתי דין בישראל
בית הדין הראשון שיוחד לדיני ממונות הוקם בירושלים בשנות התש"ל והרכבו כלל את הרבנים הרב ברוך יצחק לוין והרב בן ציון אבא שאול והרב ישראל גרוסמן.
בשנת תשל"ח הרב הראשי והראב"ד לירושלים הרב יעקב בצלאל ז'ולטי לאחר היבחרו כרב ראשי צירף את בית הדין הזה למועצה הדתית בירושלים, והוא קיים עד היום ומונה חמשה הרכבים שונים. בהמשך, הרב ישראל גרוסמן פרש והקים בית דין לממונות עצמאי תחת מסגרת אגודת ישראל, גם בד"ץ אגודת ישראל קיים עד היום בהרכב דיינים אחד.
הרב אברהם דב לוין שכיהן בראשות שני הרכבים במועצה הדתית כממלא מקום אביו הרב ברוך יצחק, פרש אף הוא בשנת תש"ס והקים בית דין עצמאי לממונות בירושלים בשם "בית דין ירושלים", והוא מונה כיום חמשה הרכבים שונים.
בציבור החרדי
אחד מבתי הדין הבולטים בציבור החרדי הוא בית דין צדק בני ברק מיסודו של הרב נסים קרליץ בבני ברק שהוקם בעידודו של הרב יעקב ישראל קנייבסקי בשנת תשכ"ז.
בירושלים ישנם מספר בתי דין בולטים לחלקם יש סניפים ברחבי הארץ, ביניהם בית דין צדק של העדה החרדית, בית הדין 'דרכי תורה' של הרב אשר וייס, בית הדין הישר והטוב, ובית הדין נתיבות חיים שבשכונת מטרסדורף בירושלים.
בראשית שנות התש"מ הקים האדמו"ר מבעלז את רשת בתי הדין לממונות של החסידות הפועלים במספר ערים בארץ, כירושלים בני ברק אשדוד ועוד, תחת השם בד"ץ מחזיקי הדת.
בתי דין לממונות בציבור הדתי
בציבור הדתי לאומי פועל בין השאר בית הדין "משפט והלכה בישראל" שהתאחד עם ארגון "גזית" אשר הוקם על ידי הרב ד"ר משה בארי. הארגון המאוחד הוא רשת בתי הדין לממונות "ארץ חמדה גזית", אשר מאגדת שמונה בתי דין: בירושלים, חיפה, פתח תקווה, רמת גן, בית שמש, שדרות, עפרה, קצרין. יזמה חדשה בשם 'לכתחילה - מערך בתי הדין לממונות' הוקמה באלול תשפ"א, ומאגדת בתוכה כשלושים בתי דין בציונות הדתית. באתר לכתחילה[1], ניתן למצוא בין השאר את תקנות סדר הדין, ופרטי בתי הדין לשם הגשת תביעה.
קישורים חיצוניים
- מידע על בתי הדין לממונות באתר דין תורה.
- ארץ חמדה גזית - רשת בתי דין לממונות בישראל.
- לכתחילה משפט אמוני ישראלי - המערך הארצי של בתי הדין לממונות.
- אדם חפרי-וינוגרדוב, התעצמות הפלורליזם המשפטי בישראל: עלייתם של בתי־הדין ההלכתיים לדיני ממונות במגזר הציוני־דתי, עיוני משפט לד (2011).
- מיכאל בריס, בית הדין לממונות - בין סמכות לבוררות, באתר "דעת"
- פסקי דין מבתי דין לממונות.
- מאמרים ופסקי דין בדיני ממונות.
- הרב עדו רכניץ, לשבור את הקיר בין התורה לחיים, באתר ערוץ 7
- יוסף ארנפלד, יש דין ויש דיין, באתר ערוץ 7
הערות שוליים
33084068בית דין לממונות