נדב ואביהוא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"עונש נדב ואביהוא", ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו משנת 1896

נָדָב וַאֲבִיהוּא הם בניו של אהרן הכהן, ואחיהם של אלעזר ואיתמר. יחד עם אביהם ושאר אחיהם, הם היו כהנים לה' ושירתו בקודש, באוהל מועד, ואילולא מת נדב, כבכורו של אהרן היה יורש את תפקידו של אביו ככהן גדול.

התורה מספרת שנדב ואביהוא הקריבו לפני ה' "אֵשׁ זָרָה, אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם" (ספר ויקרא, פרק י', פסוק א'), וכעונש על כך, יצאה אש מאת ה' ושרפה אותם חיים. פירוש רש"י על ספר ויקרא (פרק י', פסוק ה') מביא שקרה נס ולא נשרפו בגדיהם: "מלמד שלא נשרפו בגדיהם אלא נשמתם, כמין שני חוטין של אש נכנסו לתוך חטמיהם".

חז"ל הסבירו שעונשם היה "מידה כנגד מידה", שכן השניים חטאו באש, ונהרגו באש. לאחר מותם, אחיהם הצעירים אלעזר ואיתמר מילאו את תפקידם.

חז"ל נחלקו בדעותיהם בדבר החטא של נדב ואביהוא."רבי אליעזר אומר לא מתו בני אהרן עד שהורו הלכה בפני משה רבן ... אמרו אף על פי שהאש יורדת מן השמים מצווה להביא מן ההדיוט (אש של אדם)" (תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ס"ג ע"א). רבי ישמעאל אומר שנכנסו שתויי יין למקדש, שכן לאחר מותם הזהיר ה' את אהרן שהוא ובניו לא יכנסו שיכורים לאוהל מועד: "יַיִן וְשֵׁכָר אַל-תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, בְּבֹאֲכֶם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד - וְלֹא תָמֻתוּ" (ספר ויקרא, פרק י', פסוק ט'). במדרש ויקרא רבה מובאות 12 הצעות שונות להסבר חטאם[1].

ירבעם בן נבט קרא לבניו נדב ואביה, ופרשנות "דעת מקרא" קושרת זאת אל רצונו להקביל עצמו לאהרן הכהן, ולהציג את עצמו ככהן גדול אלטרנטיבי, של הבמה בבית אל[2].

ראו גם

לקריאה נוספת

שלמה כהן, ספר נדב ואביהוא, מודיעין עילית, תשע"ג

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0