שינוי (דיני ממונות)

שינוי הוא אחד מסוגי הקניין בהלכה, המקנה חפץ לגנב או גזלן, וגורם במקרים מסוימים לכך שהחפץ נחשב שלהם כדי שגם אם יאבד או מחירו ירד לאחר הגנבה, יחויבו לשלם עליו כמחירו המלא. לקניין זה מספר סעיפים: שינוי גוף החפץ, שינוי שם החפץ.

ישנן שתי פרשנויות בקניין זה: דעה אחת אומרת כי חיוב ההשבה אינו קיים כאשר החפץ השתנה, כנלמד מהפסוק "והשיב את הגזילה אשר גזל", אם כעין שגזל יחזיר ואם לא ישלם דמיה, ולפי פרשנות אחרת, ההפך הוא הנכון; השינוי הוא אחד מקנייני הגזילה, הוא מקנה את החפץ לגזלן, וזהו טעם ציווי התורה שאמרה שכאשר החפץ השתנה, הוא לא שייך יותר לנגזל, ועליו להחזיר רק את דמיה.

קנין זה נגרם על ידי כך שהחפץ נחשב כחפץ אחר לגמרי, וגם כאשר רק שמו נשתנה השינוי משנה את בעלות החפץ, מכיוון שמציאותו של החפץ אין בה חשיבות כשלעצמה אלא בשימוש שניתן להפיק ממנה, ושינוי שמו המעיד על שינוי ייעודו, נחשב כאילו מהותו השתנתה.

לפי הסבר הנתיבות המשפט מטרת הקנין היא לחובתו של הגזלן לחייבו בדמי החפץ שהשתנה, ועל ידי חיובו בתמורה נקנה לו החפץ, משום כך קנין זה חל גם בעל כרחו של הגזלן.

שינוי הגוף

במסכת בבא קמא אומר רבי אילעא, כי אדם שגנב טלה ונעשה איל, עגל ונעשה שור, נעשה שינוי בידו וקנאו, ולכן אם טבח ומכר את הבהמה, אין הוא חייב בתשלומי ארבעה וחמישה, מפני שלאחר שהשינוי גרם להקנות לו את בהמה ”שלו הוא טובח שלו הוא מוכר”. על הלכה זו, נחלק חברו רבי חנינא, הסובר שדבר זה אינו נקרא שינוי, הקשה חברו רבי חנינא מברייתא האומרת:

”גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור, משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כעין שגנב.” ומכאן יש להוכיח לכאורה, שלא ניתן לקנות בהמה בשינוי כזה, שאם כן לא היה לו להתחייב בתשלומי ארבעה וחמשה. על כך השיב רבי אילעא בשאלה: גם לשיטתך, ששינוי כזה אינו נחשב לשינוי, אין מובנת ברייתא זו, שאם כן היה עליו לשלם במחיר העכשווי ולא כעין שגנב. השיב רבי חנינא, כי למרות שהשינוי אינו מקנה את הבהמה לגנב, אין הוא חייב לשלם כמחיר העכשווי, שכן בכל זאת הבהמה השתנתה משהייתה בשעת הגנבה, וחיובו שחל בשעת הגנבה היה לשלם טלה או עגל, ולא איל ושור, ולא ניתן לחייבו ביותר מכך.

האמורא רב ששת יישב את הברייתא שלא תסתור את שיטתו של רבי אילעא, והסביר שברייתא זו נאמרה על ידי בית שמאי, החלוקים על קנין שינוי, וסבורים שהוא לא קונה כלל.

שינוי השם

גם אם רק שמו של החפץ השתנה, נחשב החפץ כחפץ אחר, והגנב קונה אותו לעניין חיובי תשלומיו. קנין זה הוזכר על ידי רבי זירא, כאשר הוא שמע את הדיון בין רבי אילעא לרבי חנינא, הוא הקשה, שעל הגנב היה לקנות את הבהמות מטעם אחר, שהוא קנין שינוי השם, שהרי שמם השתנה מ"כבש" ל"איל" וכדומה. על כך השיב רבא כי גם שור בן יומו קרוי שור כמובא בפסוק ”שור או כשב או עז כי יולד”, וגם איל בן יומו קרוי איל כמו שאמר יעקב אבינו ללבן ”ואילי צאנך לא אכלתי”, ומכאן שגם כבש קרוי איל, שהרי לא ייתכן שיעקב אבינו אמר ללבן שרק אילים לא אכל אבל כבשים הוא כן נטל לעצמו.

שינוי השם החוזר לברייתו

לפי שיטת רבי זירא, לשינוי השם יש חיסרון בכך, שאחרי הכל לא מדובר בשינוי בגוף החפץ, אלא שינוי תשמיש החפץ שגורר שינוי שמו, ולכן אם השינוי הוא שינוי החוזר לברייתו, כלומר שניתן להחזיר את החפץ לשימושו הקודם בקלות, כמו קורת עץ, שנקראת בתחילה "מריש", שגזלה וקבעה בבנין, במקרה כזה אין שינוי קונה, כי אם יפרק את הקורה, שוב תקרא "מריש" שהרי לא נעשה בה כל שינוי. שיטה זו אף נפסקה להלכה.

קישורים חיצוניים

• הערך "שינוי מעשה", באתר ויקישיבה (מתוך ספרו של אחיקם קשת קובץ יסודות וחקירות השלם)
• הערך "שינוי שם", באתר ויקישיבה (מתוך ספרו של אחיקם קשת קובץ יסודות וחקירות השלם)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34941861שינוי (משפט עברי)