לא תעשון אתי
| מקרא | שמות, כ', כ' |
|---|---|
| משנה | מסכת ראש השנה, פרק ב', משנה ח' |
| תלמוד בבלי |
תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף מ"ג תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ד |
| משנה תורה | הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ג', הלכה י"א |
| שולחן ערוך | יורה דעה, סימן קמ"א |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, לאו ד' ספר החינוך, מצווה ל"ט |
לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי הוא מצוות לא תעשה האוסרת על עשיית פסלים. על פי דרשת חכמים האיסור כולל עשיית דמות אדם, שמש, ירח וכוכבי השמיים, וכן מלאכים שונים. ישנה מחלוקת בראשונים האם האיסור כולל גם ציור ותחריט או רק תבליט או פסל. איסור נוסף שנלמד מהפסוק הוא עשיית בית וכלים כדוגמת בית המקדש וכליו.
המקור בתורה
לאחר מעמד הר סיני, ה' אמר למשה שעם ישראל ראו בעת המעמד שה' דיבר אליהם מן השמיים ושאסור להם לעשות אלוקי כסף וזהב:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם. לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי, אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם.
את המילים "לא תעשון אתי" דרשו חז"ל כאיסור לעשות את "מה שאיתי", כלומר פסלים של מלאכים וגרמי שמים: ”לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום”.
המקור בתלמוד
בתלמוד מסופר שרבן גמליאל עשה צורות של לבנה כדי לחקור בעזרתן את העדים שבאים להעיד על קידוש החודש. הגמרא דנה כיצד מותר היה לו לעשות כך, הרי מכוח הפסוק "לא תעשון איתי" למדו חכמים שאסור לעשות דמות של גרמי השמיים. מתוך המשא ומתן בסוגיה עולה שישנו איסור ליצור דמות אדם, דמות מלאכים שונים, דמות חמה ולבנה, וכן לבנות בית וכלים בדמות בית המקדש וכליו.
מחלוקת הראשונים לגבי ציור או תחריט
ישנה מחלוקת בראשונים האם בכל פרטי האיסור רק תבליט אסור, אך ציור או תחריט מותר. יש אומרים שתמיד האיסור הוא רק בתבליט,[1] יש אומרים שלגבי איסור עשיית פסל בדמות אדם ומלאכים האיסור הוא בתבליט, אך לגבי גרמי השמיים שנראים לנו בשמיים כשקועים, גם תחריט או ציור אסור.[2] יש אומרים שאדם אסור רק בתבליט, אך מלאכים אסורים גם בציור כמו גרמי השמיים.[3] ויש אומרים שגם לגבי אדם ומלאכים אף תחריט או ציור אסור.[4]
האם ציור קל יותר מתחריט
לדעת המהר"ם מרוטנבורג, מצד אחד ציור אדם או כוכבים מותר, אך מאידך פיסול ואף תחריט אסור לא רק באדם, מלאך וגרמי השמיים, אלא גם פיסול או יצירת תבליט או תחריט של בעלי חיים כלשהם.[5] גם לדעת הט"ז, ציור שאין בו ממשות כלשהי אינו נחשב לתחריט.[6] מנגד, לדעת הש"ך ציור כן נחשב כמו תחריט, והאוסרים תחריט יאסרו גם ציור.[7]
צורות בבית הכנסת
על אף שלדעת כמה ראשונים יש איסור גם בצורות בעלי חיים, בבתי כנסת רבים מקובל היה לצייר נמר, נשר, צבי ואריה בשל המשנה הלומדת מהתנהגותם מידות חיוביות[8]: ”הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים.”[9] גם במחזורים מקובל היה לצייר ציורים של חיות ומזלות.[10] הראשונים נחלקו האם מותר לנהוג במנהגים אלה.
איסור חשד
על גבי המחלוקת בדבר איסור עשיה, נחלקו הראשונים האם מותר לאדם להשהות ברשותו צורה שנעשתה על ידי אחרים, על פי שאלת הגמרא במסכת עבודה זרה לגבי חשד ביחס לדמויות הלבנה של רבן גמליאל וחותמו של רב יהודה.[11]
לדעת רוב הראשונים החשד המדובר הוא שיחשדו שעובד צורה זו שברשותו[12][13][14] ויש אומרים שהאיסור הוא שיחשדו בו שעבר על איסור התורה שלא לעשות צורות.[15][16]
יש אומרים שאיסור זה קיים רק ביחס לצורה שרגילים לעבוד אותה באופן נפוץ מאוד, כמו צורת דרקון חמה ולבנה.[17] מנגד יש אומרים שהאיסור הוא בכל הצורות שיש איסור בעשייתן.[18] ויש אומרים שהאיסור הוא גם בצורות שאין לגביהן איסור עשיה, כגון חיות ועופות וצמחים,[19][20] אבל דווקא בצורות כאלה שייתכן שהגויים עובדים להן. ויש אומרים שבצורות מלאכים שרפים ואדם איסור ההשהיה הוא מהתורה, ולא מצד איסור חשד שהוא מדרבנן.[21]
בימינו, פוסקים רבים כתבו שאיסור חשד איננו שייך, מאחר שהגויים אינם עובדים לצורות כאלה כלל, וברור שהם נעשים לנוי ומסחר.[22][23][24] ויש אוסרים גם בימינו.[25]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב יאיר וייץ, האם מותר לצייר או לפסל אדם, שמש, ירח או כוכבים? באתר ישיבת הר ברכה
- צורות אדם ומשמשים במרום, שיעור באתר עולמות
- איסור יצירת תמונות וסמלים, באתר ישיבת הר עציון
הערות שוליים
- ^ חידושי הרשב"א על מסכת תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ד עמוד ב'. חידושי הריטב"א על תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף מ"ג עמוד ב', ועוד.
- ^ דעת רבנו תם, ר"י וריב"א המובאים בתוספות על תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף מ"ג עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ג', הלכה י"א.
- ^ ראב"ד בהשגות על משנה תורה לרמב"ם, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ג', הלכה י"א. רמב"ן על תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף מ"ג עמוד ב', ועוד.
- ^ שו"ת מהר"ם מרוטנבורג חלק ג' סימן כ"ד. והובא בכמה ראשונים כמו המרדכי על בבא בתרא רמז תקמ"ט, וכן הדרכי משה יורה דעה סימן קמ"א סעיף קטן ה'.
- ^ ט"ז על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קמ"א, סעיף ד', סעיף קטן י"ג.
- ^ נקודות הכסף על הט"ז שם.
- ^ יואל רפל: יהדות ובעלי חיים: נושאי הסמל, באתר מסע אחר
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה כ'
- ^ תוספות, מסכת יומא, דף נ"ד עמוד א', ד"ה כרובים.
- ^ על תשובת הגמרא הנזכרת בעבודה זרה ”שאני רבן גמליאל, דאחרים עשו לו”, מקשה הגמרא שם: ”והא רב יהודה, דאחרים עשו לו, ואמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, סמי עיניה דדין (סמא את עין הדמות שבחותמת).” ומשיבה: ”התם בחותמו בולט, ומשום חשדא.” כלומר שמואל הצריך את רב יהודה לסמא את עין הדמות שבחותמת משום החשש שיחשדו בו שעובד לצורה זו ולא משום איסור ”לא תעשון אִתי”.
- ^ רש"י על מסכת עבודה זרה דף מ"ג, ע"ב
- ^ תוספות על מסכת עבודה זרה דף מ"ג, ע"ב
- ^ חידושי הרמב"ן עבודה זרה, דף מ"ג, ע"ב
- ^ תלמידי רבינו יונה, עבודה זרה דף מ"ג, ע"ב
- ^ בית חדש, יורה דעה סימן קמ"א, י"ג
- ^ בעל הלכות גדולות, סימן נ"ד
- ^ רא"ש עבודה זרה פרק ג', סימן ה'
- ^ רמב"ן עבודה זרה דף מ"ג, ע"ב
- ^ אור זרוע חלק ד', סימן ר"ד
- ^ ר"ן על הרי"ף, דף י"ט, ע"א, בשם מהר"ם מרוטנבורג
- ^ חכמת אדם סימן פ"ה, אות ו'
- ^ הנצי"ב מוולוז'ין, שו"ת משיב דבר חלק ב', סימן י"א
- ^ שו"ת בית אב"י חלק ב', סימן ע"ה
- ^ הרב שמואל וואזנר, שו"ת שבט הלוי חלק ז', סימן קל"ד
33022139לא תעשון אתי