אסמכתא (קניין)

אסמכתא (במשפט העברי) היא התחייבות התלויה בהתקיימות תנאי מסוים, כאשר המתחייב אינו מקבל תמורה הוגנת עבור ההתחייבות, ומתוקף הנסיבות ברור שאינו גומר בדעתו לקיים את התחייבותו.

דוגמאות

לדין זה דוגמאות שונות מתחומים שונים. למשל, הסכם בין אריס לבין בעל השדה, שאם לא יעבוד האריס בשדה ישלם קנס בערך כספי מסוים, הרי סביר להניח שהאריס לא הסכים לתנאי זה אלא משום שסבר שיעבוד, אבל אילו היה יודע שלא יעבוד בוודאי לא היה מתחייב על סכום זה.

דוגמה אחרת היא "משחק בקוביה" שהוא כינוי חז"לי למשחקי מזל. כאן שני הצדדים אינם נכנסים לסיכון אלא על סמך הנחתם שהם יזכו, שהרי ברור שאילו אחד הצדדים היה יודע שהוא יפסיד, לא היה נכנס למשחק זה.

ההלכה

לגבי פסיקת ההלכה: בתלמוד יש כמה סוגיות שעוסקות בדיני אסמכתא. במסכתות: סנהדרין, בבא מציעא, נדרים, בבא בתרא, ועוד. התנאים נחלקו האם אסמכתא קניא או לא. להלכה, נפסק שאסמכתא לא קניא. הראשונים נחלקו מהי בדיוק אסמכתא:

שיטת התוספות: מצבים הלכתיים שונים

בעלי התוספות הכריעו, שיש לחלק בין שלושה מצבים שונים:

1. כאשר הדבר תלוי בעושה התנאי, ואין הגזמה בנושא שעליו סוכם, כגון אריס קיבל על עצמו קנס השווה לערך תנובת השדה, אם לא יעבוד את האדמה, אין בעיה של אסמכתא. לעומת זאת, אם במקרה של האריס, הוא יקבל על עצמו קנס הגבוה באופן משמעותי מערך תנובת השדה, הרי זוהי אסמכתא, מכיוון שברור שהאריס לא הסכים לכך אלא על סמך החישוב שהוא יעבוד בשדה.
2. כאשר הדבר אינו תלוי במתנה התנאי, אלא הוא תלוי באחרים, זוהי אסמכתא. למשל, אם אמר אדם לחבירו אם תקנה לי את היין הזה במחיר זול במקום פלוני, אתן לך כך וכך, הרי זו אסמכתא, כיוון שהסכמת מכירת היין בזול אינה תלויה בו, אלא באחרים.
3. כאשר אין קיום התנאי תלוי בו וגם אינו תלוי באחרים, למשל משחקי מזל, בהם הדבר תלוי במזל ולא במשתתפים, אין זו אסמכתא. כדעת התוספות הכריע הרמ"א.

שיטת הרמב"ם

הרמב"ם לעומתם מכריע כי כל קניין שתלוי בדברים שעדיין לא קרו ולא נאמר בהתניה שהדבר יחול מעכשיו, מהווה אסמכתא. ורק קניין מוחלט שחל מיידית, או התחייבות כזאת אינם אסמכתא. כדעתו הכריע השולחן ערוך

דעות נוספות

דעות נוספות: החינוך טוען כי כל עוד אין קנס אין זו אסמכתא לכן, האריס שהתחייב לשלם קנס גבוה בגין אי-עבודת השדה לא יצטרך לשלם קנס זה אף אם לא יעבוד את האדמה, כי זוהי אסמכתא, ואסמכתא לא קניא. הרמב"ן, לעומת זאת, מחלק בין שני מקרים בלבד - כאשר התנאי תלוי במתנה, אין זו אסמכתא, ואילו כאשר הוא תלוי באחרים - הרי זו אסמכתא.

דיונים לאורך הדורות התקיימו על נושאים רבים הקשורים לאסמכתא, למשל - קנס על ביטול שידוך, שהיה מקובל מאד בשנים עברו, האם יש בו אסמכתא או לא. השפתי כהן הסביר, שאין בכך משום אסמכתא, מאחר שהחוזר בו משידוך מבייש את הצד השני, ומן הדין היה ראוי שיפצה אותו, ועל כן אין בהתחייבות זו משום אסמכתא.

יישומים אקטואליים

מחלוקת אקטואלית בנושא זה פרצה בין הרב הראשי לשעבר אברהם אלקנה כהנא שפירא, לבין הרב עובדיה יוסף, בשאלה האם מותר להשתתף בהגרלות הלוטו. שהרי אדם משקיע את כספו על סמך ההנחה שיזכה, ואם אינו זוכה הרי מפעל הפיס בעצם גזל את כספו. הרב שפירא טען, כי לא רק לדעת התוספות והרמ"א הדבר מותר, שהרי הזכייה אינה תלויה בקונה הכרטיס, אלא שגם לדעת הרמב"ם והשולחן ערוך הדבר יהיה מותר, מאחר שהקונה כבר השקיע את כספו בכרטיס, ובעצם הוא קנה כרטיס הגרלה, והדבר אינו דומה למשחקי מזל בין שני משתתפים, שבהם עד לתוצאה הסופית הכסף לא יצא מבעלות המפסיד. לעומתו הרב יוסף פסק שהדבר אסור לפי השולחן ערוך, ומותר רק לפי הרמ"א.

עניינים נוספים הנוגעים לדיני אסמכתא בזמננו הם פיצויים על איחורים - כגון איחור במסירת דירה, איחור בביצוע עבודה. יש גישות שונות בין הדיינים, עד כמה ניתן להסתמך על חוק המדינה, על סמך הכלל "דינא דמלכותא דינא", כלומר שלחוקי המדינה יש גם משמעות הלכתית בתנאים מסוימים, ולפיכך הקנס תקף, או שלא. גם כאן יכול להיות הבדל בין מצב שבו הפיצוי תואם את הנזק שנגרם, כמו למשל, על איחור של קבלן - מתן דמי שכירות לתקופה הזו, או פיצוי שאינו תואם - כמו סכום קצוב שאינו מתייחס כלל לתקופת האיחור, כפי שמקובל לעיתים.

דיני אסמכתא הם רבים, והפוסקים הרבו לעסוק בהם. בשולחן ערוך הם מרוכזים ב"חושן משפט" בסימן רז.

קישורים חיצוניים

• אסמכתא באתר ויקישיבה