קניין חזקה
קניין חזקה הוא אחד מסוגי הקניינים ההלכתיים. הוא נעשה על ידי שהקונה מחזיק בנכס באחד מאופני החזקה ההלכתיים (כגון חפירה בקרקע). קניין חזקה זו היא דרך לקנות נכס בשונה מהחזקה שמהווה רק ראייה.
מהות החזקה
למרות שמה המשותף לחזקת ראייה, אין ביניהם כל קשר. הריטב"א מוכיח זאת, מכך שבעוד שקניין חזקה נעשה דווקא על ידי פעולה בגוף הקרקע ואין די באכילת פירות הקרקע, הרי שחזקה בקרקעות נעשית דווקא על ידי אכילת פירות הקרקע, אך במעשה חזקה על הקרקע עצמה, כמו נעילת דלתה או תיקון גדר מסביב לה, אינו נחשב לחזקה. אך יש הסוברים שקיים קשר בין חזקת ראייה לקניין חזקה[1].
קניין החזקה הוא כאשר אדם נועל בית או שטח או פורץ בה פרצה. נחלקו הראשונים האם נעילת דלת נחשבת לחזקה, או לא. לפי הרשב"ם נעילת דלת אנה נחשבת לחזקה, שכן אין דבר זה מעשה בעל הבית, אלא כאורח המבריח נזקים מנזקי בעל הבית, דבר שמחויב כל אחד לעשות במידת האפשר, ורק התקנת מנעול בדלת נחשבת לקניין חזקה. לעומת זאת, רבינו יונה חלוק על כך ומסביר שרק כאשר קיים נזק המוכן ועומד להבא בשעת מעשה, הצלת הבית ממנו על ידי נעילה אינה מעשה בעל הבית אלא מעשה מצווה, אבל נעילה שלא בשעת הנזק היא קניין טוב[2].
נחלקו הראשונים האם מועלת חזקה בקניית קרקע מאדם אחר, או רק בקנית קרקע מנכסי הפקר[2].
המקור בתנ"ך ובתלמוד
החזקה היא אחת משלוש דרכי הקניין של הקרקעות, כמאמר המשנה במסכת קידושין (דף כו.): "נכסים שיש להם אחריות[3]. (=קרקעות) נקנין בכסף ובשטר ובחזקה". (פרק א משנה ה), אך קניין זה שונה מהשניים האחרים בכך שהם מתבצעים על ידי העברה פיזית לעומתו שמתבצע באופן מופשט, ובקניין זה הקונה קונה את הקרקע בכך שהוא נועל את השער, או מעמיד גדר, או חופר תעלה, סביב הקרקע.
התלמוד מביא ראייה לדברי המשנה מפסוקים בתורה[4].
- לשיטת חזקיה הלימוד הוא מהפסוק בספר ירמיהו: "וּשְׁבוּ, בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר-תְּפַשְׂתֶּם"[5] - תפיסת הערים, היא הישיבה בהם.
- לשיטת רבי ישמעאל הלימוד הוא מהפסוק בספר דברים: "וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ"[6] - במה ירשתם את הערים בישיבה בהם.
בעבדים כנעניים
חזקת קניין היא גם אחת מחמשת דרכי הקניין[7] של עבדים, המקור לכך הוא מהפסוק ”והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה”[8], המקיש את העבדים ל"אחוזה" - קרקעות.
אופן הקניין
ישנן מספר דרכים לבצע קניין זה בקרקע:
- "נעל (=נעילת השדה) וגדר (=גידור הקרקע) ופרץ (=פריצת הגדר הקיימת) כלשהו - הרי זו חזקה" (משנה, בבא בתרא, פרק ג, משנה ג).
הקרקע נקנית על ידי החזקה משתי סיבות מרכזיות:
א. החזקה נותנת ביד הקונה שליטה בקרקע על ידי עשיית שינוי משמעותי בה.
ב. במעשה החזקה מפגין הקונה את מעמדו כבעל הקרקע.
מחלוקת הראשונים
הרמב"ם פוסק שאחרי הנעילה יש לחזור ולפתוח את השער[9], והרמב"ן שואל על הרמב"ם מדוע יש לחזור ולפתוח את השער אחרי הנעילה, בעוד שמעשה החזקה הוא רק הנעילה עצמה.
הבית יוסף מבאר, שכדי שיהיה ניכר שנעילת השער נעשית לשם קניין והוכחת בעלות על החצר, יש לחזור ולפותחה, שאם לא כן ניתן יהיה לחשוב שהנעילה נעשית בציווי בעל הבית, ולא לשם קניין, שכן כוחו של מעשה הקניין הוא דווקא בכך שניכר שהוא בעליו[10].
הקניין בעבדים
גם בעבד הקניין דומה, והוא מהווה שליטה ממשית על העבד, הנעשית בכך שהעבד משמש את רבו, על ידי התרת מנעלו, הולכת בגדיו אחריו לבית המרחץ, וכן כל מלאכה שדרך עבד לעשותה, ולא אדם אחר. בכך מופגנת בעלותו של האדון על העבד, שכן מלאכות מעין אלו אינן נעשות בדרך כלל אלא על ידי עבדים בלבד. כך גם אם העבד הפשיט את רבו (בבית המרחץ), רחצו, סכו בשמן, הלבישו והנעילו[11].
קישורים חיצוניים
- הערך "חזקה (קניין)", באתר ויקישיבה, מתוך ספרו של הרב אחיקם קשת, "קובץ יסודות וחקירות"
הערות שוליים
- ^ רב האי גאון בספר המקח שער ג', על פי תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף נ"ב עמוד ב', וב"אור תורה" העיר עוד, שבתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף מ"ב עמוד ב' שהמשנה משווה את שתי החזקות במשנה אחת כאילו יש קשר הדוק ביניהם.
- ^ 2.0 2.1 רבינו יונה בבבא בתרא נב ב.
- ^ נכסים שיש להם אחריות הכוונה לקרקעות, והמילה אחריות משמעה שניתן לשלם מקרקעות אלו את חובות בעליהן, ואילו נכסים שאין להם אחריות הכוונה למטלטלין
- ^ בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ו, עמוד א'
- ^ ירמיהו, פרק מ', פסוק י'
- ^ דברים, פרק י"א, פסוק ל"א
- ^ שהם: כסף, שטר חזקה, משיכה וחליפין.
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק מ"ו.
- ^ וכן נפסק בשולחן ערוך סימן קצ"ב סעיף ג'.
- ^ הרב יצחק אלסטר, עולת יצחק (ירושלים תשס"ג) עמ' קי"א.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ב עמוד ב'.
| חזקה בהלכה | ||
|---|---|---|
| סוגי חזקות | חזקה קמייתא • חזקה דהשתא • חזקה מקרה החוזר • חזקת הדין • חזקת כשרות | |
| בדיני ממונות | חזקת ממון • חזקת מטלטלין • חזקת קרקעות • מרא קמא • חזקת שור המועד • חזקה אין אדם תובע אלא אם כן יש לו • חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו • חזקה אין אדם פורע תוך זמנו • חזקה שאין עמה טענה • קניין חזקה | |
| באיסורים | חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה • חזקת חיים • חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה • חזקה דרבא • חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן • חזקה אין אדם חוטא ולא לו • חזקה שליח עושה שליחותו | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
