שמות רחובות בירושלים
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
שמות הרחובות בירושלים הם רבים ומגוונים, בשל היות ירושלים העיר הגדולה בישראל. גם, בגלל האוכלוסייה המגוונת שבעיר - חילונים וחרדים, יהודים וערבים, אשר מעריצים אנשים שונים, דבר הגורם למגוון רחב של שמות. השמות במזרח העיר הם בעיקר בערבית.
היסטוריה
הליך מתן השמות בימי המנדט הבריטי
בראשית ימי המנדט הבריטי הייתה האגודה למען ירושלים אחראית למתן שמות לרחובות בירושלים. אולם משחדלה האגודה להתקיים במהלך שנות ה-20, לא נותר גוף שהיה אחראי על מתן שמות לרחובות. בכל שכונה שהוקמה, זכו הרחובות לשמות שניתנו בידי מייסדי השכונה[1], אך הרבה מהרחובות נותרו ללא שמות. רחביה הייתה השכונה הראשונה בה נקבעו שמות באופן מסודר[2]. בשאר השכונות זוהו הרחובות בהתאם למוסדות שנמצאו ברחוב[3].
בתחילת שנות ה-30 התייעצה ממשלת המנדט עם ועד הקהילה של ירושלים על מתן שמות לרחובות בשכונות היהודיות[4]. נציגי אגודת ישראל אספו את נציגי השכונות המזוהים עמם והגישו הצעה משלהם בנושא[5]. ועד הקהילה מינה ועדה לקביעת שמות הרחובות שכללה את שמחה אסף, יצחק בן-צבי, אברהם יעקב ברור, דוד ילין, פיבל מלצר, ישעיהו פרס ושמואל קליין[6].
בספטמבר 1933 החל ועד הקהילה במתן שמות לרחובות בשכונות היהודיות, בקביעת שמות הרחובות במקור ברוך[7]. בסוף 1933 הזמינה העירייה שלטים עם שמות הרחובות ומספרי הבתים[8]. ביולי 1934 נקבעו שמות לרחובות בשכונת גאולה[9].
במאי 1935 הוחלט בעיריית ירושלים להעביר את עניין קריאת השמות של רחובות שאינן בשכונות יהודיות או ערביות לוועדת הדרכים בראשות אברהם אלמליח[10]. בדצמבר 1935 התכנסה הוועדה והוחלט על הכנת מפת טיוטה שתועבר לכל חברי מועצת העיר להערות[11]. במרץ 1936 ביקשו חברי הוועדה הערבים למנות ועדת מומחים לנושא[12].
בזמן שלטון המנדט על ירושלים, היה מתח תמידי בין הדתות בעיר. גם שמות הרחובות היה נושא נפיץ[13] ולכן שלטונות המנדט ניסו להתרחק מהמחלוקת בצורה שכל הצדדים יהיו מרוצים. הדוגמה הידועה ביותר: רחוב הנביאים אשר הבריטים לא רצו לקרוא לה על שם נביא אחד אלא על שם כל הנביאים, באומרם שכל הדתות מעריכות את הנביאים. אחד הכללים שנקבעו היה שאין לקרוא רחובות על שמות אנשים חיים, ועל כן הוועדה ביקשה מרונלד סטורס וג'ון צ'נסלור לוותר על הרחובות הקרויים על שמם[14].
לאחר עזיבת הבריטים
בזמן מלחמת העצמאות, לוחמי המחתרות שינו באופן ספונטני את השמות הבריטיים לשמות יהודיים כדי לבטא את השליטה הישראלית בעיר[15]. עזרא יכין מעיד שתלה שלטים מקרטון על השלטים ברחוב המלך ג'ורג' וכתב שם "רחוב דוד המלך" דבר שזכה לתמיכה ציבורית רחבה. אחרי הקמת המדינה, עם תחילת כינון היחסים עם בריטניה, העירייה השיבה את השם לרחוב בגלל בקשת הבריטים וכך הוא קרוי עד היום[16]. עם זאת, לשם הרחוב נוסף הציון "החמישי" כדי להדגיש שהרחוב נקרא על שם המלך שבתקופת כהונתו ניתנה הצהרת בלפור ולא למלך ג'ורג' השישי שכיהן בימי הספר הלבן השלישי[17].
לאחר כינון עירייה יהודית בירושלים, הוקמה ועדת שמות בראשות חיים סלומון בה השתתפו חלק מחברי מועצת העיר ואישים נוספים שלא מחברי מועצת העיר, בהם: יצחק בן-צבי, ישעיהו פרס, שמחה אסף ורפאל קצנלנבוגן[17]. הוועדה החליפה את שמותיהם של רבים מרחובותיה הראשיים של ירושלים, כדי שינציחו אישים ומפעלים מהמורשת היהודית והציונית. כך למשל הפך רחוב צ'נסלור לרחוב שטראוס, רחוב הנסיכה מרי הפך לרחוב שלומציון המלכה, רחוב יוליאן שינה את שמו לרחוב דוד המלך וכיכר קונסטנטין סלמה (מקים שכונת טלביה) הפכה לכיכר וינגייט.[18]. רחוב "לואי ה"קדוש"" שונה ל"שלמה המלך" (חלק מהרחוב הנמצא במזרח ירושלים קרוי סולטאן סולימאן), רחוב "סטורס" היה לרחוב כורש ורחוב רטיסבון זכה לשם "שמואל הנגיד"[17].
בשנת 1955 נחלקו הדעות בעירייה לגבי קריאת שמות רחובות על שם אצ"ל ולח"י[19].
בתקופת השיחות באנאפוליס, אהוד אולמרט הקפיא את הבנייה במזרח ירושלים (כולל בניית רחובות חדשים). ועל כן, שכונות רבות שרצו להנציח אישים שחשובים להם, נאלצו 'לקצץ' קטעים מרחובות קיימים (עם שמות קיימים) ושם להנציח. לדוגמה: מרחוב סיירת דוכיפת בפסגת זאב, הופרד הקטע שבין המפגש עם כביש 60 (או דרך עוזי נרקיס; כביש 1 במספור העירוני) לבין המפגש עם שדרות משה דיין כדי להיקרא על שם עמיחי פאגלין.
מקרה נדיר אך מעניין של שינוי שמו של רחוב הוא שינוי שמו של רחוב יפו ל"רחוב ניו יורק" למשך חודש אחד, לצורך השתתפות באבלם של תושבי ניו יורק על פיגועי 11 בספטמבר.
לאחר מלחמת ששת הימים ואיחוד העיר תחת עירייה אחת בשלטון ישראלי, מרבית שמות הרחובות שבשכונות הערביות שצורפו לעיר לא שונו.
הרשות האחראית
מאז קום מדינת ישראל הייתה לעיריית ירושלים ועדת שמות שנבחרה מבין חברי מועצת העיר. בראשות הוועדה עמדה בשנים 2015 - 2019 סגנית ראש העיר יעל ענתבי, וכיום עומד בראשה ראש העירייה, משה ליאון. על פי הרפורמה שהנהיג ב-2009 ראש העיר, ניר ברקת, ישנן שתי ועדות מייעצות שתפקידן לייעץ לוועדת השמות על שמות חדשים לרחובות בעיר. הוועדות הן חיצוניות ובלתי תלויות כדי למנוע שיקולים זרים[דרושה הבהרה]. בראש אחת מהוועדות עומד שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל.
כל אזרח יכול להגיש הצעה על שם רחוב לעירייה. העירייה תעביר אותה לוועדות והן יתנו את האישור הסופי או שידחו את ההצעה. ועדיין, ישנם מקרים בהם הרבה אנשים בכירים בעירייה ומחוצה לה סבורים שיש לקרוא רחוב על שם אדם זה או אחר, כמו על שם ארנן יקותיאלי ולמרות מאבק בנושא, אין רחוב על שמו.
מאבקים על שמות
חנה רחל מלודמיר - בעקבות התנגדות חרדית לשם "הבתולה מלודמיר" נקבע ששם הרחוב יהיה "חנה רחל מלודמיר".[20] מאז התחזקות החרדים בעיר קשה לקרוא רחובות על שמם של אנשים שאינם אהודים על ציבור זה כגון יקותיאלי וישעיהו ליבוביץ[דרוש מקור].
השמות
דרכים היסטוריות: השמות הראשונים שנתנו לרחובות העיר הם שמות פשוטים המתארים את היעד שבסוף הדרך, כשמדובר בעיקר בדרכים שהתחילו בעיר העתיקה ו'נבלעו' בעיר עם התפתחותה - רחוב יפו, דרך שכם, דרך חברון, דרך בית לחם, דרך יריחו ודרך עזה.
דמויות: המקור לרוב שמות רחובות העיר הוא שמות של דמויות ואנשים. הרחובות הראשיים: שדרות הרצל, שדרות חיים בר-לב, רחוב בר-אילן, כביש בגין, אליהו גולומב, דב יוסף ועוד. בשכונות החרדיות הדמויות הם, ברובם, רבנים ומנהיגים חרדים. רוב ככל רחובות מזרח ירושלים קרויים על שם דמויות ממהיסטוריה הערבית-מוסלמית. גם במקומות שרוב הרחובות אינם קרויים על שם אנשים, משתרבבים בדרך כלל מספר שמות אנשים.
מקבצי דמויות: במושבה היוונית וגוננים יש רחובות רבים על שם תנאים ואמוראים (כגון: רבן שמעון בן גמליאל, רבן יוחנן בן זכאי, בני בתירה). במוסררה מצויים מספר רחובות הקרויים על שם מלכים - יהודים (כגון: דוד המלך, שלמה המלך, שלומציון המלכה, הלני המלכה וד'ו נואס). בשכונת בקעה (גאולים) קרויים הרחובות על שם שבטי ישראל והשופטים. באבו תור (גבעת חנניה) הרחובות קרויים על שם אישים (ומקומות) ממשפחת דוד המלך (עובד, אביגיל, עשהאל, צרויה, נעמי, בת שבע, נחשון, עמינדב, ישי). בגאולה רוב הרחובות קרואים על שם נביאי התנ"ך. בתלפיות מזרח נקראה קבוצת רחובות על שם עולי הגרדום, (כגון: דב גרונר, אליעזר קשאני, שלמה בן יוסף ועוד), כשרחוב אחד נקרא 'עולי הגרדום'. במושבה היוונית יש מקבץ רחובות על שם מלכי בית דוד.
מנהיגים: כל ראשי ממשלת ישראל זכו לרחוב בירושלים (פרט לשמעון פרס) מהם שדרות (לוי אשכול, משה שרת ויצחק רבין) ומהם כבישים ראשיים (דוד בן-גוריון, גולדה מאיר, מנחם בגין, יצחק שמיר ואריאל שרון[21]), וכן חלק מנשיאיה (כגון: חיים ויצמן, יצחק בן צבי ו"הנשיא השישי" (חיים הרצוג)). הרבה מראשי הציונות זכו שיקרא רחוב על שמם בירושלים (כגון: בנימין זאב הרצל, זאב ז'בוטינסקי ועוד). מנהיגים לא-ישראלים מהעת החדשה לא זכו לזאת, פרט למלך ג'ורג' וווינסטון צ'רצ'יל (בהר הצופים) הבריטים וג'ורג' וושינגטון, אברהם לינקולן (ליד טלביה) והארי טרומן (ברמות) האמריקאים.
מנהיגים היסטוריים: רק מנהיגים היסטוריים מעטים זכו לרחוב בירושלים, רובם מההיסטוריה היהודית. בין המלכים שמלכו בירושלים, רק שאול המלך[22], דוד המלך, שלמה המלך ושאר מלכי בית דוד (במושבה היוונית, פרט לצדקיהו שבבקעה), יהודה המכבי ושמעון המכבי (במקור ברוך) שלומציון המלכה ויוחנן הורקנוס (ליד מגרש הרוסים) ואגריפס (במחנה יהודה) זכו שיקרא רחוב על שמם בה. שאר מלכי החשמונאים, כמו כל מלכי ישראל ומלכי ירושלים הצלבנית לא זכו להנצחת שמם ברחובות העיר. מלכים לא יהודים שנקרא רחוב על שמם בירושלים: מלכי-צדק, ארוונה היבוסי, כורש, עומר בן אל-ח'טאב, צלאח א-דין וסולטאן סולימאן. מבין האבות והאמהות, התמונה עגומה: יש רק רחובות 'רחל אמנו' (בקטמון) ו'רבקה' (בבקעה).
תעשיות: הרחובות באזור התעשייה תלפיות קרואים בעיקר על שם תעשיות ובעלי מלאכה (כגון: האומן, הסדנא, החרושת והרכב), הרחובות באזור התעשייה עטרות גם הם קרואים על שם דברים הקשורים בתעשייה (כגון: מפעלות, היוזמה, התוצרת, הנחושת והמדפיסים). בבית הכרם ישנה קבוצת רחובות על שם בעלי מלאכה (הבנאי, הסוללים, הסתת והחוצב). בגבעת שאול ישנו רחוב בשם בית הדפוס, וברוממה ישנם האדריכל והארכיטקט, ו'הקבלן' בהר נוף.
אירועים: שתי מלחמות הונצחו ברחובות ירושלים: מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים. רחובות בשכונת קטמון, שנכבשה במהלך מלחמת העצמאות, קרויים על שם חילות ואירועים במלחמה, מ'כובשי קטמון' ו'הפלמ"ח', עבור ב'המשוריינים', 'השיירות' ו'המצור', ועד לבית אשל, יד מרדכי, בארות יצחק ונגבה (מישובי הנגב היהודיים בפרוץ המלחמה). בשכונה נמצא גם רחוב המנציח את 'מבצע קדש'. מלחמת ששת הימים, שרישומה בלט על גבולות ירושלים, השאירה את זכרה ברמת אשכול וגבעת המבתר, בהם רוב הרחובות קרוים על שם מקומות שנכבשו במהלך המלחמה, פרט לשדרות לוי אשכול, ראש הממשלה במהלך המלחמה, ורחוב 'ששת הימים'. בפסגת זאב (מרכז) רוב הרחובות נקראו על שם מפקדי צה"ל במהלך המלחמה, חילותיו ויחידותיו: שדרות משה דיין, דרך עוזי נרקיס, חיל האוויר, חיל החימוש, שדרות סיירת דוכיפת, גדוד מכמש. בנוסף, קטעים מכביש 60 המבדילים בין מזרח העיר ומערבה קרויים בשמות הקשורים במלחמה: שדרות חיים בר-לב, דרך עוזי נרקיס, חיל השריון, 'הצנחנים' ואפילו 'פיקוד המרכז' מתפצל ממנו. בגבעה הצרפתית נקראו הרחובות על שם הלוחמים היהודים בתקופת המנדט ובשואה, 'לוחמי הגטאות', 'ההגנה' 'האצ"ל' ו'הלח"י' ו'הפרטיזנים', יחד עם 'בר כוכבא' שהיווה להם דמות השראה. ישנו גם רחוב ברמות הקרוי משפט דרייפוס, וכן רחובות בשם שיבת ציון ואסירי ציון .
מקומות: רחובות תלפיות נקראו במקורם על שם יישובים ואתרים הנצפים מהשכונה: הירדן, הגלעד, כפר עציון, בית הערבה, ים המלח, עין גדי וכדומה. הרחוב הראשי בשכונה, נקרא בתחילה בשם 'דרך אפרתה', שכן הוא שימר תוואי של דרך עתיקה מירושלים לבית לחם (כיום הוא נדד למקום אחר בשכונה, מותיר את מקומו לרחוב 'ביתר')[23]. בנחלאות וזיכרון יוסף רוב הרחובות קרויים על שם אזורים, נחלים וערים בארץ (כגון: לוד, שפרעם, טבריה, גזר, חלוחול, שומרון, יזרעאל, ארנון והיבוק). במקור ברוך יש קבוצת רחובות הקרויה על שם מקומות בצפון (ארבל, כנרת, כפר נחום, פקיעין ומירון יחד עם מודיעין). ברוממה יש מספר רחובות על שם יישובים מהעת החדשה (פתח תקווה, ראשון לציון, זכרון יעקב, ראש פינה וגדרה). בסן סימון ישנם שלושה רחובות על שם מקומות עתיקים (מכוור, הורקניה ואלכסנדריון). ובעטרות יש רחוב על שם ירושלים עצמה. בקריית מנחם קרואים הרחובות על שם מדינות בעולם (כגון: מקסיקו, קולומביה, דהומיי[24] ואיסלנד) וכן חלק מרחובות קריית היובל (בוליביה, אורוגוואי, גואטמלה ווולטה עלית[25]), וכן יש רחוב הקרוי על שם אתיופיה במאה שערים. יש לציין שמספר רחובות ראשיים בשכונות העיר נושאים את שם השכונה (כך 'עין כרם' בעין כרם, 'בית וגן' בבית וגן, 'שרפאת' בשרפאת, 'שדרות נווה יעקב' בנווה יעקב ועוד) כן יש שכונות ורחוב ראשי בהן שנקראו על שם אישיות אחת (כך בשדרות לוי אשכול ברמת אשכול ו'משה שרת' ברמת שרת) כן יש רחוב במאה שערים הקרוי 'כפר השילוח', אף היא שכונה בירושלים[26]. מספר רחובות בעיר קרויים על שם אתרים להם הם סמוכים (כך הכותל, בתי מחסה, דרך שער האריות והשער החדש בעיר העתיקה והחומה השלישית במוסררה).
בעלי חיים: במלחה רוב הרחובות קרואים על שם בעלי חיים (כגון: 'הנמר', 'השועל', 'היען'), בגלל גן החיות התנ"כי הסמוך. יש רחובות על שם בעלי חיים, בעיקר עופות, גם בגילה (כגון: 'השליו', נשר, 'החסידה' וליש). יש גם רחוב 'הצבי' ברוממה, אך הוא קרוי על שם עיתון "הצבי" ולא על שם בעל החיים.
צמחים: חלק מרחובות גילה קרויים על שם פרחים ובשמים (כגון: 'הסיגלית', 'הצבעוני', 'הרוזמרין', אפרסמון ועוד. כן יש בה את הרחובות דגן, תירוש ויצהר). גם בעיר גנים מרבית הרחובות קרואים על שם פרחים (כגון: 'החלמית', הנורית, הצלף, הכרכום ואף השלכת). במחנה יהודה יש קבוצת רחובות שקרויה על שם עצים (כגון: הדקל, התפוח, השזיף, האשכול, ארבעת המינים ופרי העץ). ייתכן שהרחוב 'עץ חיים' הסמוך (על שם ישיבת עץ חיים השוכנת בסמוך, אשר דומה בשמו לעץ החיים) השפיע על כך.
אבנים: חלק מרחובות גילה קרויים על שם אבנים, בעיקר אבני החושן (כגון: לשם, אחלמה, ברקת והשיש).
ספרים: בקריית בעלז, קריית צאנז וגבעת משה ישנם קבוצת רחובות שנקראו על שם ספרים, כהנצחה למחבריהם (כגון: דברי חיים, מנחת יצחק, אבן האזל ושפע חיים). כשיש עוד רחובות הקרויים על שם ספרים שפזורים בעיר, כגון הטורים, גשר החיים (במקור ברוך), פרי חדש, חפץ חיים (בזיכרון משה), עבודת ישראל, חיי אדם (במאה שערים), דור דור ודורשיו (בעמק רפאים), אוצר הגאונים ואביר יעקב (בנווה יעקב). גם כתבי-עת שונים זכו להנצחה ברחובות ירושלים, כגון המליץ, הצפירה (בעמק רפאים), החבצלת (במוסררה), תורה מציון, הצבי והמאסף (ברוממה).
מזלות: קבוצת רחובות בפסגת זאב קרויה על שם מזלות גלגל המזלות (כגון מזל אריה, מזל טלה ועוד) כשהרחוב הראשי קרוי נתיב המזלות.
יהדות: בהיות העיר מקום משכן לבית המקדש[27], רבים מהרחובות ברובע היהודי נושאים שמות הקשורים לו (כגון: הביכורים, העומר, הנבל, העוגב, החצוצרות, ומשמרות הכהונה), אך גם על שם חב"ד, אור החיים, הקראים ואפילו 'היהודים'. בנוסף, מספר רחובות ברמות נקראו על שם מושגים יהודיים (כמו: נרות שבת, הדף היומי, שירת הים ועוד) וכן במאה שערים (כגון: חברת ש"ס, עין יעקב, עונג שבת, הכנסת אורחים ואוצר הספרים). בהר חומה נקרא רחוב 'שמחת כהן', יום-חג במנהג צפון מערב אפריקה.
נצרות: בריכוז הנוצרי של העיר, הרבעים הנוצרי והארמני, מספר רחובות קרויים על שם מוסדות נוצרים (כמו הפטריאכיה היוונית, הפטריאכיה הארמנית וסנט ג'יימס) ואפילו 'הנוצרים'.
מוסדות: ישנם רחובות ירושלמים שנקראו על שם מוסדות ששוכנים בהם (כך הפטריאכיה הארמנית ברובע הארמני, בנק ישראל בקריית הלאום, דרך אגודת הספורט בית"ר אגודת הספורט הפועל ואגודת הספורט מכבי במלחה ליד אצטדיון טדי) או שכנו (כך בשערי צדק במרכז העיר ומשגב לדך ברובע היהודי) ולפעמים כינויים על שם מוסדות (כך בשערי משפט בו שוכן בית המשפט העליון). ישנם גם מוסדות שנקראו רחובות לכבודם בלא קישור למיקומם (כך הוועד הלאומי בגבעת מרדכי, הקונגרס הציוני ברמות, קק"ל וקרן היסוד ברחביה, עזרת תורה בעזרת תורה).
שונות: שני רחובות בעיר קרויים על שם תאריכים: כ"ט בנובמבר (בקטמון) ותרמ"ב (במאה שערים). שלוש אוניות מעפילים הנצחו במלחה (סטרומה[28], פאטריה ויציאת אירופה). שמות של מספר רחובות בעיר דוד נלקחו מפסוקי שיר השירים (פרדס רימונים, גינת אגוז וערוגות הבושם).
שמות ייחודיים
קבוצות: רוב רחובות העיר קרויים על שם גורם אחד, אבל לפעמים נקרא הרחוב על שם קבוצה, כגון אנוסי משהד, קדושי בבל וקדושי סלוניקי בתלפיות.
התואר הנלווה
רוב הרחובות קרויים פשוט "רחוב פלוני אלמוני", אך ישנם עוד סוגים של כינויים. המצוי שבהם הוא "שדרות" המשמש לכינוי לרחוב בעל אי תנועה במרכזו, בדרך כלל רחוב ראשי אך לפעמים מדובר במדרחוב, כמו שדרות אריאל בבית הכרם ושדרות מאגנס בגבעת רם. כך מצוי הכינוי "דרך", בדרך כלל ברחוב הקרוי על שם עיר (כך דרך חברון, דרך שכם ודרך א-טור), אך לפעמים ברחוב ראשי הקרוי על שם אדם (כך דרך עוזי נרקיס ודרך יצחק שמיר). רחובות קצרים קרויים לעיתים "מבוא" (כגון מבוא נהגי הפרדות, מבוא הררי ומבוא פלי"ם בגבעה הצרפתית, מבוא רפידים ברמת אשכול ומבוא עולה ומבוא בנין בקטמון), ורחובות העיר העתיקה מכונים לעיתים "סמטה". כינוי נוסף הוא מעלות או מעלה, הבא בעיקר לציין שביל או מדרגות (כך מעלות המחנך ומעלה קדיש סלומון בבית הכרם, מעלות האדמו"ר מבוסטון בהר נוף ומעלות חנה סנש בקריית היובל) אך גם רחובות של ממש כמו מעלות עיר דוד (בעיר דוד), מעלה השלום (בהר ציון) ומעלה זאב (בגבעת אורנים). כינויים נוספים: נתיב (נתיב זהרה בקטמון), משעול (המשעול האחרון בעמק קדרון וקבוצת משעולים ברמות) ושביל (שביל טובה ושביל האריה באזור התעשייה תלפיות). ישנם גם שלושה רחובות הקרויים על שם צורתם: מעגלות הרב פרדס (בנוה יעקב), מעגל בית המדרש (בבית הכרם) ומעגלי הרי"ם לוין (בסנהדריה)[29].
בנוסף לשם הרחוב, לפעמים ניתן גם תואר. המצוי הוא התואר "הרב" הצמוד לרוב הרחובות הקרויים על שם רבנים, שבנוסף להם מופיע גם התואר "רבי", בעיקר בשמות תנאים שבמושבה היוונית וגוננים, אך גם רבי אריה במחנה יהודה) ורבי נחמן מברסלב (במאה שערים) ועוד, כמו כן ישנם מספר "רבינו" (רבנו גרשום בבוכרים ורבנו תם), ה'אדמו"ר' (כמו האדמו"ר מליובאוויטש ברמת שלמה והאדמו"ר מבויאן ומרוזין בהר נוף והאדמו"ר מויז'ניץ, מבעלז והאדמו"רים מגור בסנהדריה) ו'חכם' (כמו חכם ברוכים וחכם שמעון בתל ארזה וחכם אברהם במלחה). כינויים נוספים: פרופסור רקח (בגבעת רם) ופרופסור פולצקי (בגילה), המשורר אצ"ג והמשוררת זלדה (ברמות), הצייר יוסי, ד"ר קובובי (ברמת דניה), הצלם רחמים (ברמת שרת), אלוף שמחוני (ברחביה) האלוף יוחאי בן נון (בבית הכרם) והאלוף עוזי נרקיס, זכריה הרופא (במאה שערים), והמלך ג'ורג'. מבין מלכי ישראל, רק ארבעה מכונים "המלך" בשם הרחוב - שאול המלך, דוד המלך, שלמה המלך וחזקיהו המלך, ומבין הנביאים שמואל הנביא, נתן הנביא וחולדה הנביאה מוכתרים ב"הנביא".
הקשר בין שמות הרחובות לשכונות
יש קשר בין שמות רחובות לשכונות בהם מצויים הרחובות. קשר זה נובע מ:
- האוכלוסייה המקומית, כמו שמות מנהיגים חרדים בשכונות חרדיות או מנהיגים ערביים בשכונות ערביות.
- מקובל בישראל לא לקרוא רחובות על שם אנשים בעודם בחיים, ובירושלים מקובל להמתין שלש שנים לאחר פטירתו עד לקריאת רחוב על שמו. לכן רחוב הקרוי על שם אדם יימצא בדרך כלל בשכונה שנבנתה לאחר מותו.
- מקובל לקבץ שמות עם קשר אסוציאטיבי זה ליד זה.
- לפעמים נותנים שמות לרחובות על שם המייסדים (יש רחוב בשם הזה בבית הכרם), אנשים שגרו בהם ומוסדות ששכנו בו.
יוצאי דופן מעניינים:
- בשכונת רחביה כמעט כל הרחובות קרויים על שם אנשי רוח יהודים ספרדים מימי הביניים, אך יש כמה יוצאי דופן. הרחוב הראשון בשכונה שלא נקרא על שם אחד מחכמי ספרד היה רחוב קרן קיימת לישראל, שנקרא כך ב-1926 לכבוד חצי יובל ליסוד קק"ל. ב-1934 החליט ועד שכונת רחביה לשנות את שמו של אותו הרחוב על שם מנחם אוסישקין, ולהעתיק את רחוב קרן קיימת לישראל למיקומו הנוכחי.[30] כך הפך רח' אוסישקין לרחוב השני בשכונה שאינו על שם אחד מחכמי ספרד.
- רחוב ראול ולנברג נפרץ במרכז העיר בשנות השמונים, באזור שנבנה בתקופה הבריטית ונקרא על שמו של ולנברג בשל הצורך לקרוא על שמו רחוב באזור מרכזי ובולט ולא בשכונה צדדית.
לקריאה נוספת
- מעוז עזריהו, על שם - היסטוריה ופוליטיקה של שמות רחובות בישראל, ירושלים: כרמל, 2012.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמות רחובות בירושלים |
- מידע על שמות רחובות בירושלים באתר עיריית ירושלים.
- דברי יו"ר הוועדה לשמות רחובות וראש העיר ירושלים משה ליאון
- יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל: הסיפורים שמאחורי שמות הרחובות המוכרים בירושלים
- רחובות ירושלים - ערוץ 7
הערות שוליים
- ^ הערבוביה שבקביעת השמות לרחובות, הארץ, 13 בנובמבר 1930
- ^ ברחביה, הארץ, 10 בנובמבר 1925
- ^ בתוככי ירושלים - רחובות העיר, הארץ, 19 באוגוסט 1934
- ^ פעולותיו של ועד הקהלה בירושלים, דבר, 30 באוקטובר 1932
- ^ על שמות הרחובות, הארץ, 27 בינואר 1933
באגודת ישראל, דואר היום, 30 בינואר 1933 - ^ קביעת שמות לרחובות ירושלים, דואר היום, 27 בינואר 1935
- ^ שמות לרחובות בשכונות העיר, דואר היום, 4 בספטמבר 1933
- ^ שלטים לרחובות, דואר היום, 19 בדצמבר 1933
- ^ שמות לרחובות בשכונת גאולה, דואר היום, 10 ביולי 1934
- ^ מועצת עירית ירושלים בעבודתה, דואר היום, 5 במאי 1935
- ^ סוף סוף שמות לרחובות ומספרים לבתים, דואר היום, 25 בדצמבר 1935
- ^ על שמות לרחובות בירושלים, דבר, 18 במרץ 1936
- ^ חוסר אחריות חדש של עירית ירושלים, דואר היום, 23 באוקטובר 1934
- ^ יבוטל רחוב סטורס בירושלים, המשקיף, 12 באפריל 1946
- ^ אנשי לח"י שינו שמות רחובות בירושלים, המשקיף, 12 במרץ 1948
- ^ למעשה, ישנם בירושלים שלושה רחובות הקרויים על שם דוד המלך, רחוב המלך דוד, רחוב דוד בשכונת הבוכרים ורחוב דוד ברובע היהודי
- ^ 17.0 17.1 17.2 שמות לרחובות בירושלים, ידיעות עיריית תל אביב, 15 בספטמבר 1949
- ^ דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, מדריך טיולים בשכונות ובתים, כתר, 1996.
- ^ מתנגדים לקרוא רחובות על שם אצ"ל ולח"י, הצופה, 31 בינואר 1955
- ^ ציפי מלכוב, הבתולה שחוללה סערה בעירייה, באתר mynet ירושלים, 30 בספטמבר 2014
ציפי מלכוב, ניצחון חרדי בירושלים: רחוב בלי בתולה, באתר mynet ירושלים, 17 בנובמבר 2017 - ^ כביש 16 אמור להקרא על שמו.
- ^ הוא אמנם לא מלך בירושלים ההיסטורית, אך בירתו נבלעה בתחומי ירושלים בעת החדשה.
- ^ אחר הקמת היישוב אפרת (אפרתה), הפך הרחוב לקרוי על שם מקום קודם שנבנה.
- ^ היום היא בנין.
- ^ היום היא בוקינה פאסו.
- ^ הרחוב נקרא כך מפני שהשתכנו בו חלק מהתימנים שפונו מכפר השילוח בשנת תרצ"ח (1938. יש לציין שהשכונה הייתה חרבה ונטושה מתושביה היהודים בשעת קריאת שם הרחוב, והשם המקובל לשכונה היום הוא השם הערבי סילואן (התושבים היהודים בשכונה מכנים את השכונה "כפר השילוח" או "כפר התימנים").
- ^ משכן שילה זכה להנצחה בבית הכרם.
- ^ בשם 'קדושי סטרומה'.
- ^ ישנו גם רחוב מעגלי יבנה בגוננים.
- ^ לדיון מקיף ומקורות היסטוריים ראו: דותן גורן, אביר משוררי ציון מול "איש הברזל", עת־מול, 247 (אוגוסט 2016) עמ' 23–26. ישנה גרסה נוספת שהשתרשה, לפיה שמו הקודם של רח' אוסישקין היה יהודה הלוי, ראו אנשיל פפר, האם אוסישקין ייפול שנית, גם בבירה?, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2007. עם זאת, המקורות ההיסטוריים אינם תומכים בגרסה זו, ובפרט מראים שיהודה הלוי היה שמו הקודם של גן הכוזרי. ראו גם תגובה למאמר של אנשיל פפר: תום שגב, מה רוצים ממנחם אוסישקין, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2007.
35168132שמות רחובות בירושלים