רבי יהודה הלוי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יהודה הלוי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק במשורר ופילוסוף יהודי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו רבי יהודה הלוי (פירושונים).
רבי יהודה הלוי
Yehudah Ben Samuel Halevi
פסלו של ריה"ל בחצר מוזיאון ראלי שבקיסריה
פסלו של ריה"ל בחצר מוזיאון ראלי שבקיסריה
פסלו של ריה"ל בחצר מוזיאון ראלי שבקיסריה
לידה 1075
טולדו, אמירות טולדו (אנ')
פטירה 1141 (בגיל 66 בערך)
ד'תתק"א
ירושלים, ממלכת ירושלים
כינוי ריה"ל
תפקידים נוספים רפואה ומסחר
תלמידיו חלפון הלוי מדמיאט
חיבוריו ספר הכוזרי
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
דמותו של רבי יהודה הלוי עם הרמב"ם על פי האמן בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת
קובץ:YEHUDA HALEVI.jpeg
שער הספר כל שירי רבי יהודה הלוי, שראה אור בתש"ו 1946[1]

רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; 1075 – 1141 בקירוב) היה משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.

יצירתו המרכזית היא האפולוגטיקה הפילוסופית "ספר ההוכחה והראיה להגנת הדת הבזויה והשפלה" (ספר הכוזרי), וכן קינות כמו "ציון הלא תשאלי" ושירים מפורסמים אחרים.

תולדות חייו

ריה"ל נולד בסוף המאה ה-11[2], בעיר טולדו או בטודלה[3] שבצפון ספרד, למשפחה אמידה ומלומדת. הוא זכה לחינוך מקיף גם בתחום היהדות וגם בתחום ההשכלה הכללית-הערבית. חוקרים רבים משערים שהיה תלמידו של פרשן ופוסק התלמוד רבי יצחק אלפסי[4].

בשנות חייו הראשונות נדד ריה"ל בספרד כמשורר שכיר בחצרות של נכבדים באירועים חשובים. הוא נפגש עם משה אבן עזרא, גדול המתודולוגים של השירה בזמנו, ועל מפגש זה מסופר שמספר משוררים ערכו תחרות: הם לקחו שיר של משה אבן עזרא, שהוא קשה מאוד מבחינה תבניתית וניסו לחקות אותו. ריה"ל זכה בתחרות, שלח את השיר למשה אבן עזרא וזה הזמינו אליו. סיפור זה אכן טיפוסי לתקופת חייו הראשונה, בה חיבר הרבה שירי חשק ושירי יין.

ריה"ל התחבר למשוררים יהודיים ובהיותו רופא צעיר, התקבל בכבוד גדול בטולדו, שם נהנה מהפריחה הכלכלית שהתרחשה תחת מלך קסטיליה והנסיכים הנוצרים[5]. איש חסדו היה שלמה אבן פרוציאל, שר בחצרו של אלפונסו ה-6. ב-1108 נרצח אבן פרוציאל בעת היותו בשליחות. ריה"ל כתב לו הספד בן 73 בתים ובו הביע זעם רב כלפי האליטה הנוצרית "ישפך אלוהים מטר זעם עלי בת אדום\שרשה ירצץ וקצץ את אמיריה\ישיב לחיקה גמול בשכול ואלמון\וישכיב כל המונה ככל צלמי אשריה"[6]. לאחר מכן עזב את טולדו ועבר לדרום ספרד, אל העיר קורדובה, שם עסק ברפואה ובמסחר. חוג ידידיו הלך וגדל והוא נעשה לדמות של מתווך תרבות בין משכילי הדרום ויהודי הצפון[7]. כמעט בכל מקום שהגיע אליו, התקבל בהערצה[8].

ריה"ל התחבר במיוחד עם רבי אברהם אבן עזרא (ראב"ע), והם נדדו יחדיו בספרד המוסלמית ובמגרב[9]. ראב"ע אף מזכיר את ריה"ל מספר פעמים בפירושו למקרא (כגון בפירושו לשמות ט, א; כ, א; דניאל ט, ב). ישנה מחלוקת בין החוקרים באשר לקיומה של קרבה משפחתית בין השניים. יש הסבורים כי ראב"ע היה חתנו של ריה"ל[10] וראיה מעניינת לכך יש ממעשיה שמובאת בסדר הדורות[11] שבפיוט מי כמוך ואין כמוך נכפלה האות ר' בשני בתים שונים,

ויהי לילה א' ויתאחר ר' יהודה לצאת מבית מדרשו כי נתקשה מאד על חבור תיבת רי"ש בפזמון אדון חסדך ... עד שהאשה הלכה אל מדרש אישה כי גם היא היתה חכמה ותקח מחברת אישה ותראה אותה לראב"ע ויקם ראב"ע ויקח קולמוס והתחיל לתקן בב' וג' מקומות בפזמון, וכשהגיע לתיבת רי"ש כתב כל הבית ההוא הראשון המתחיל רצה הא' לשמור כפלים כו' וכראות ר' יהודה שמח מאד ויחבקהו וינשקהו ויאמר לו עתה ידעתי כי בן עזרא אתה וחתן אתה לי, ואז העביר המסוה מעל פניו והודה, ויתן לו ר"י את בתו לאשה עם כל עשרו. ור"י לאט לו חבר הבית של תיבת רי"ש בפזמונו שמתחיל "רחשה אסתר למלך" ורצה שגם רי"ש של חתנו תשאר בכתובים לכבודו.

— שלשלת הקבלה בשם ספר יוחסין מועתק בספר סדר הדורות ע' אבן עזרא

ויש הסוברים כי ריה"ל השיא את בתו לבנו של ראב"ע (יצחק בן אברהם אבן עזרא)[12].

רבי שלמה פרחון בהקדמה לספרו "מחברת הערוך" מזכיר אף הוא את ריה"ל וראב"ע כרבותיו, ואף מספר על שיחותיו עם ריה"ל בענייני שירה כשבאו ריה"ל וראב"ע אליו לאפריקה.[דרוש מקור]

בשיר "לך נפשי בטוחה או חרדה" יש רמזים רבים על צאצאיו ובני משפחתו[13].

נסיעתו למזרח

קובץ:קברי צדיקים בכבול.jpg
קבר רבי יהודה הלוי בכבול - לצד רבי אברהם אבן עזרא ורבי שלמה אבן גבירול

כמיהתו הגדולה לעלות לארץ ישראל (ראו שירו "לבי במזרח") הביאתו להפליג בשנת 1140 לכיוון המזרח. בים חיבר שירי-הים על חיות מוזרות. הוא הגיע למצרים באלול 1140 וסביבו נוצר מיד חוג מעריצים משכילים, ביניהם ידידו-תלמידו חלפון הלוי מדמיאט, אשר הפצירו בו להישאר במצרים. לפי יוסף יהלום, גם יצחק בן אברהם אבן עזרא הגיע לאלכסנדריה ונתלווה אל הלוי לקהיר, אבל בניגוד אליו נשאר בה[14]. בכסלו של סוף 1140 נסע רבי יהודה הלוי לפוסטאט ובתחילת חודש סיוון 1141, על פי מכתבים מהגניזה הקהירית, עלה על אנייה לכיוון ארץ ישראל. לאחר מספר ימי עיכוב בהיעדר רוח מתאימה, הפליגה האנייה ביום הראשון של חג השבועות. שלמה דב גויטיין מסיק ממכתב נוסף שנמצא בגניזה שריה"ל נפטר בחודש אב של אותה שנה. המכתב הראשון שנמצא, המזכיר את מותו של ריה"ל הוא מחשוון 1141. במכתב זה נאמר: "ולא נעלם ממנה אודות רבנו יהודה הלוי הצדיק החסיד זק"ל". גויטיין מציין שנוסח זה רומז לכך שריה"ל לא מת מוות טבעי. מעבר לכך לא ידוע מה עלה בגורלו של ריה"ל, והגעתו לארץ ישראל אינה וודאית. לפי ישפה, "בגניזת קהיר נשתמרו קינות ואיגרות המזכירות את מותו של ר' יהודה הלוי, ומהן אפשר להסיק כי הוא נפטר במצרים ונקבר בה בחודש אב ד' תתק"א (יולי 1141). ואולם חוקרים ובהם שלמה דב גויטיין, יוסף יהלום ועזרא פליישר סבורים שהמשורר אכן הגיע לארץ ישראל (דרך נמל עכו) וייתכן שמת בירושלים[15]. גויטיין מנמק את השערתו בכך שרבי יהודה הלוי הגיע לארץ-ישראל, שכן אילו חזר למצרים הדבר מן הסתם היה משאיר רושם[16]. עד גילוי ההתייחסויות לריה"ל מהגניזה שיערו החוקרים שרבי יהודה הלוי לא הגיע לארץ ישראל.

נסיבות מותו של רבי יהודה הלוי אינן וודאיות והביאו לריבוי של סיפורים בהם אגדה ומציאות מתערבבים בלי היכר[17]. לדוגמה גדליה בן יוסף אבן יחיא, בן המאה ה-16, מספר על נסיבות מותו של רבי יהודה הלוי:

"רבי יהודה הלוי היה בן חמישים שנה כשהלך לארץ ישראל. וקיבלתי מזקן אחד, שבהגיעו אל שערי ירושלים קרע את בגדיו והלך בקרסוליו על הארץ, לקיים מה שנאמר "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" (תהלים). והיה אומר הקינה שהוא חיבר, האומרת "ציון הלא תשאלי". וישמעאלי אחד לבש קנאה עליו מרוב דבקותו והלך עליו בסוסו וירמסהו וימיתהו."[18]

החוקרים מתייחסים לעדות זאת בספקנות רבה, בין השאר משום שארץ ישראל הייתה תחת שלטון הצלבנים באותה תקופה.

מקום קבורתו

המקור הקדום ביותר למקום קבורת רבי יהודה הלוי הוא בספר המסעות של בנימין מטודלה, שביקר באזור בסביבות 1170, כ-30 שנה לאחר פטירתו של רבי יהודה הלוי. הוא כותב[19] כי בטבריה נמצא קברו של רבי יוחנן בן זכאי וקברו של רבי יהודה הלוי. במקורות מאוחרים יותר מהמאה ה-15 צוינו מקומות אחרים כמקום הקבורה, ב"ספר יוחסין" לרבי אברהם זכות בן המאה ה-15 כתב, כי רבי יהודה הלוי קבור ליד רבי יהודה בר אילעאי בצפת[20]., אבל לפי האיגרת של רבי יצחק אבן אלפרא משנת 1441 שנדפסה גם היא ב"ספר יוחסין"[21] הוא קבור סמוך לרבי אברהם אבן עזרא בכפר כבול.

הנצחתו

יצירתו ודמותו של רבי יהודה הלוי זכתה ליצירות ספרותיות ולמחקרים רבים, וכן לתיאור אמנותי פלסטי ברחבי העולם, כמו גם במוזיאון ראלי "זיכרון ספרד" בקיסריה, שם מוצב פסל של יהודה הלוי.

על שמו רחובות רבים בערים בישראל, וכן המושב בית הלוי בשרון. בעיר קורדובה בספרד קרויה כיכר עירונית על שמו.


תקופת חייו של רבי יהודה הלוי על ציר הזמן

שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.

‏

למרות התדמית הרצינית, יש גם הומור ביצירתו, כפי שמכתם זה מראה

יצירתו

ריה"ל חי בין שלושה מאורעות עיקריים שהטביעו את חותמם על עם ישראל בתקופה זו:

  • מלחמת הרקונקיסטה בה עברה השליטה ברוב ספרד חזרה לידי הנוצרים שהחלה בסביבות שנת 1075 ונמשכה עשרות שנים. במלחמה זו נדדו המוני אנשים ממקום למקום, והיהודים שתפסו משרות נכבדות בשלטונות שני הצדדים, סבלו קשות וזוהו על ידי כל צד כאויב. ריה"ל נדד במלחמה מצפון ספרד לדרומה והוא נחשף למלחמה ואחדים מידידיו מתו בה.
  • מסע הצלב הראשון בשנת 1096 גרם ליהודים צרות רבות בארצות הנוצרים, הם נטבחו ועונו.
  • הופעת המוראביטון – קבוצת מוסלמים קנאית מצפון אפריקה שהופיעה לראשונה באל-אנדלוס ב-1086, ותפסה את השלטון בעשור שלאחר מכן. המוראביטון נודעו בחוסר סובלנותם כלפי המיעוטים הדתיים. בעקבות זאת, ברחו מספרד משפחות רבות.

שלושת המאורעות הללו עיצבו את מחשבתו של ריה"ל וקבעו בה היררכיה של חשיבות.

שיריו

שיריו של רבי יהודה הלוי נאספו בקובץ שירים הנקרא "דיוואן". אוסף השירים הראשון העיקרי של רבי יהודה הלוי נקרא "דיוואן מחנה יהודה" והוא נאסף על ידי רבי חייא אלדאודי, שהיה מצאצאי ראש הגלות שברחו לספרד ומייסד שושלת בני חייא (משפחות דון יחיא וחרל"פ). כל שירי רבי יהודה הלוי הודפסו במהדורה מודרנית על ידי ישראל זמורה שחילק את שירי רבי יהודה הלוי לעשרה ספרים/חטיבות כמו שירי ציון, שירי דודים, שירי ידידות, יוצרות, קרובות ועוד. רבים משיריו בנויים על אקרוסטיכון של שמו (יהודה).

משיריו

שירי רבי יהודה הלוי

פיוטים לשבת

פיוטים לסליחות

קינות

שירת הבקשות ופיוטים שונים

ספר הכוזרי

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: ערך מורחב – הכוזרי

רבי יהודה הלוי התפרסם במיוחד בזכות ספרו הפילוסופי-יהודי "ספר ההוכחה והמופת להגן על האמונה המושפלת והבזויה", שנודע בעברית בשמו "הכוזרי". השם ניתן לספר על ידי המתרגם מערבית יהודית רבי יהודה אבן תיבון. רבי יהודה הלוי עבד על הספר כעשרים שנה, ולספר יש מסגרת דרמטית מומחזת. הוא ביסס את סיפור המסגרת של הספר על התגיירותו של מלך כוזר. ביסוד הספר עומדת התמודדות נגד השיטה האריסטוטלית ששלטה בשיח הפילוסופי של התקופה, וריה"ל מצליח לחרוג מהתפיסות המקובלות ולהעמיד חלופה בעלת קסם פיוטי ולכידות פילוסופית משל עצמה, הנלמדת עד היום כקלסיקה יהודית.

הגאון מווילנה חינך ללמוד את ספר חובת הלבבות של רבנו בחיי אבן פקודה, חוץ מהשער הראשון שבו, העוסק בבירור האמונה לפי דרך השכל – ובמקומו אמר שיש ללמוד את ספר הכוזרי[22].

תפיסתו הפילוסופית של רבי יהודה הלוי

רבי יהודה הלוי פרש מהשכלתנות האריסטוטלית של חכמי ישראל שקדמו לו. יש בו מעט קווי דמיון לתורה הנאופלטונית, והוא מערער על הדעה שהשכל יכול להגיע לאמת אחת בנושאים מטאפיזיים. נמשך אחר הפילוסוף המוסלמי אל-ע'זאלי בספרו "הפלת הפילוסופיה".

להלן כמה מרעיונותיו הבסיסיים:

  • מקור האמת הדתית היא אך ורק ההתגלות (בהר סיני). השכל לבדו אינו יכול להגיע להתחברות או לדרך המחברת לה'. רק ה' יודע את הדרך אליו, והודיע זאת בהתגלות. ההתגלות היא במראות של חושים והיא יסוד האהבה.
  • התורה איננה יכולה לסתור את השכל הישר.[23] היא אמנם כוללת דברים שאי אפשר להגיע אליהם באמצעות השכל, אך גם אינם בסתירה לו[24].
  • אין אנחנו יכולים בשכל לייחס קיום ריאלי לארבעת היסודות בהתגלותם הטהורה.
  • הוא דוחה את המטאפיזיקה של השתלשלות השכלים מכוח ידיעתם את ה', ושל הגלגלים מכח ידיעתם של השכלים את עצמם.[25]
  • הוא דוחה את התפיסה האריסטוטלית בתורת אלמותיותו של השכל מכוח מספר הידיעות השכליות. גם את האמת של האריסטוטליות הוא מקבל מכוח ההתגלות ולא מכוח דרכי ההוכחה שלה.
  • הוא מודה באמת המוסרית כשכלית, אבל רק מתוך תועלתה בלבד.
  • ההשגחה על ישראל היא מעל הטבע ונוהגת בכל הדורות.
  • לעם ישראל יש כושר דתי להשגת האלוקות, שמעל לשכל והוא החוש השישי של עם ישראל (מזכיר את "כוח הנפש" שמעל לשכל, בדברי פרוקלוס). כושר זה יוצא לפועל על ידי חוקי התורה. באדם היהודי שוכנת מדרגה "ממין המלאכים" והוא מִדרגה מעולה ממדרגת ה"מדבר". כוונתו היא שביהודי יש מעלה אימננטית שמבדילה אותו משאר בני האדם וכן גרים, שלכן, רק לו מסוגלות לנבואה.
  • הדת יכולה להתפרש בשעת הצורך גם עם הנחת "חומר קדמון" בלתי נברא. תוארי הא-ל אף אלו הנראים חיוביים אינם אלא שלילות. מושג האלוקים השכלי תופס אותו רק לפי פעולותיו הטבעיות, אמנם השם המפורש לא יושג כי אם בנבואה.

חיבוריו שראו אור

שיריו:

חיבורים אחרים:

  • יהודה רצהבי, אגרת מרבי יהודה הלוי, גליונות כח, תשי"ג. עמ' 268–272.
  • שרגא אברמסון, מכתב מרבי יהודה הלוי, קריית ספר כ"ט, תשי"ג. עמ' 133–144.
  • שרגא אברמסון, אגרת מרבי יהודה הלוי לרב משה בן עזרא, ספר ח' שירמן, ירושלים תש"ל 1970. עמ' 397–403.

ייצוגיו בתרבות

שירתו והגותו מצוטטות בתרבות העברית לדורותיה. רחובות בישראל נקראו על שמו, וכן אוניית המעפילים "יהודה הלוי".

ב-2009, הקליטה אתי אנקרי את אלבום הזהב "אתי אנקרי בשירי רבי יהודה הלוי".

ראו גם

לקריאה נוספת

פרקים שיוחדו למשנתו של ר' יהודה הלוי נמצאים בכל הספרים על תולדות המחשבה היהודית בימי הביניים מאת החוקרים: יצחק יוליוס גוטמן, אליעזר שביד, הרב שמחה בונם אורבך, קולט סיראט, דב שוורץ, ועוד.

  • Diana Lobel, Between mysticism and philosophy: Sufi language of religious experience in Judah ha-Levi’s Kuzari, Albany: State University of New York Press, 2000. (באנגלית)

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: ריה"ל
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: יהודה הלוי
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: יהודה הלוי

הערות שוליים

  1. ^ ישראל זמורה (עורך), כל שירי רבי יהודה הלוי, א-י, תל אביב: הוצאת מחברות לספרות, תש"ו 1946.
  2. ^ 1085 לפי שי"ר. ראו אנציקלופדיה יהודית "דעת". לודוויג אוגוסט פרנקל כתב בספרו ממצרים 1080. ואילו במט"ח כתוב 1075.
  3. ^ עיר הולדתו לא ידועה בבירור, ונתונה במחלוקת בין החוקרים
  4. ^ ד"ר דוד קויפמן, ר' יהודה הלוי, סיני ט עמוד ה; נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, ד, עמוד לט.
  5. ^ יהלום, 2008. עמ' 55
  6. ^ יהלום, 2008. עמ' 57
  7. ^ יהלום, 2008. עמ' 58
  8. ^ פליישר
  9. ^ רבי שלמה פרחון, מחברת הערוך, דף ד עמוד ב, פרסבורג, תר"ד: ”וכשבאו רבי יהודה הלוי ורבי אברהם אבן עזרא ש"ן לאפריקי, וראו כל העולם קורין אשתים, תמהו מזה...”.
  10. ^ אברבנאל שמות לב
  11. ^ סדר הדורות ערך אבן עזרא
  12. ^ פליישר, עמ' 4–15
  13. ^ למשל נראה ממנו כי היה לו נכד בשם יהודה "וְאֵיךְ יִשְׁכַּח יְהוּדָה אֶת יְהוּדָה". ראו כאן.
  14. ^ יהלום, 2008. עמ' 122
  15. ^ ישפה, 2006ב'. עמ' 229
  16. ^ שלמה דב גויטיין, האם הגיע ר' יהודה הלוי אל חוף ארץ ישראל?, בתוך: תרביץ, ניסן-אלול תשל"ז, מו ג-ד, עמ' 245–250 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  17. ^ יהלום, 2008. עמ' 123
  18. ^ שלשלת הקבלה, ירושלים ה'תשכ"ב, עמ' צב
  19. ^ מסעות רבי בנימין, עמוד כ"ט
  20. ^ ספר יוחסין, עמ' 219, לונדון 1857
  21. ^ עמ' 228
  22. ^ שהוא קדוש וטהור ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו
  23. ^ מאמר ראשון פז
  24. ^ מאמר שני מח
  25. ^ מאמר רביעי כה


ראשונים
ראשוני אשכנז רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה (רגמ"ה) • רבינו מכיר • רבי שמעון הגדול • רבי מאיר בן רבי יצחק • רבינו יעקב בר יקר • רבינו יצחק בן רבי יהודה הלוי • רבינו יצחק מוינה (רבי יצחק אור זרוע - ריא"ז) • מהר"ם מרוטנבורג • רבי יהודה ב"ר נתן (ריב"ן) • רבי יצחק בן אליקים • רבי חיים אור זרוע (מהר"ח אור זרוע) • רבי אליעזר בן יואל (ראבי"ה) • רבי אליעזר ב"ר נתן (ראב"ן) • רבינו אשר (רא"ש) • רבי יעקב לנדו (האגור) • רבי אלעזר מגרמייזא • רבי יהודה החסיד • רבי יעקב וייל (מהר"י ווייל, מהרי"ו) • רבי ישראל מברונא (מהר"י ברונא) • רבי יצחק ב"ר אשר (ריב"א) • רבי מרדכי בן הלל • רבי יעקב מולין (מהרי"ל) • רבי ישראל איסרלן (מהרא"י)
ראשוני אנגליה תוספות חכמי אנגליה • רבי יעקב מאורליינש • רבי יוסף מניקול • רבי יצחק בן פרץ מנורהטון • רבי משה מלונדריש • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון • ראשונים נוספים
ראשוני צרפת רש"י • בעלי התוספות • רשב"ם • רבנו תם • ר"י הזקן • ריצב"א • רבי שמשון משאנץ • רבי אליעזר מטול • רבינו יצחק בעל העיטור • רבי ברוך מגרמייזא • רבי שמשון מקוצי • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יצחק מקורביל • רבי יעקב מקינון • רבי אליעזר ממיץ • רבי יוסף בכור שור • רבי חזקיה בן מנוח (חזקוני) • רבינו חיים הכהן • רבי שמחה מויטרי • חכמי איוורא • רבי אליעזר מטוך
ראשוני פרובנס רבי דוד בונפיל (רבינו דוד) • רבינו אברהם מן ההר • רבינו זרחיה הלוי (רז"ה) • רבינו שלמה ממונטפליר • רבי אהרן הכהן מלוניל • רבי יוסף קמחי • רבי משה הכהן מלוניל (רמ"ך) • רבי דוד קמחי (רד"ק) • רבי אברהם אב בית דין (ראב"ד השני- בעל האשכול) • רבי אברהם בן דוד מפושקיירא (ראב"ד השלישי) • רבי מאיר מטרינקטלייש • רבי לוי בן גרשום (רלב"ג) • רבי מנחם המאירי • רבי משה הדרשן • רבי אברהם בן נתן הירחי (ראב"ן הירחי) • רבי אשתורי הפרחי • רבי יהודה אבן תיבון
ראשוני ספרד רבי חנוך בן משה • רבינו ירוחם • רבי חסדאי קרשקש • רמ"ה • רבי יצחק עראמה • רי"ץ גיאת • רבי שמואל הנגיד • רבי יצחק אבוהב • מהר"ם חלאווה • רמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • רבי יהודה בן הרא"ש • רבי דוד בן זמרא (רדב"ז; יש מגדירים אותו כאחרון) • רבי דונש בן לברט • רבי וידאל די טולושא • רבי אברהם אבן דאוד (ראב"ד הראשון) • רבי מיימון הדיין • רבי שלמה אבן גבירול (רשב"ג) • רבנו נסים גירונדי (ר"ן) • ר"י מיגאש • רבינו יונה גירונדי • רבי משה ב"ר חנוך • רבי יצחק אלפסי (רי"ף) • רבי יהודה הלוי (ריה"ל) • רבינו בחיי בן פקודה • רבי דוד אבודרהם • רבי אברהם אבן עזרא • רבי יצחק הברצלוני • רבי יהודה הברצלוני • רבינו בחיי בן אשר • רבי יוסף אלבו • רבי שם טוב אבן שם טוב • רבי שמואל הסרדי • רבי יעקב בעל הטורים • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד)
ראשוני אטליה רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • אליעזר בן שמואל • ריבב"ן • שבלי הלקט • ריא"ז • מהרי"ק • רבי שבתי דונולו • רבי משה מינץ (מהר"ם מינץ) • רבי יהודה מינץ (מהר"י מינץ) • רבי יוסף קולון (מהרי"ק) • רבי מנחם ריקאנטי • ראשונים נוספים
ראשוני צפון אפריקה ארבעת השבויים • רבנו חננאל • רב ניסים גאון • רי"ף • רבנו אפרים • רבי יהודה הכהן אבן סוסאן • רמב"ם • רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין • רבי זכריה בן יהודה אגמאתי • רבי חננאל בן שמואל • רבי פרחיה בן ניסים • רבינו זכאי • ריב"ש • רשב"ץ • רבי ישועה בן יוסף הלוי • רבי אפרים אנקווה • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי שלמה בן שמעון דוראן (רשב"ש)
ראשוני תימן רבי חנניה בן ישועה • רבי נתנאל בן ישעיה • רבי דוד עדני • רבי אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי
ראשונים נוספים
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35217373יהודה הלוי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_יהודה_הלוי&oldid=2557098"