נחל יבוק
 | |
| נחל יבוק | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 105 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 1.9 מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז | 3,900 קמ"ר |
| מוצא | סמוך לעמאן |
| גובה מוצא הנהר | 776 מטרים |
| שפך | נהר הירדן |
| מדינות באגן הניקוז |
 ירדן |
 | |
יַבּוֹק, או נחל זַרְקָאא' (בערבית: نهر الزرقاء - "הנחל הכחול") הוא נחל איתן בירדן ואחד מיובליו החשובים של נהר הירדן. ייתכן ששמו של הנחל בערבית נובע מהעובדה כי הוא זורם דרך העיר זרקא. היישוב חמדת נקרא בראשית דרכו "נח"ל יבוק", בשל התצפית ממנו על היבוק.
מאפיינים
אורכו של הנחל הוא 105 ק"מ, ומקורו במעיין עין ע'אזל שבצפון-מזרח עמאן, בגובה של 776 מטרים מעל פני הים. כיוון זרימתו הראשוני של הנחל הוא צפונה ובהמשך הוא פונה מערבה. מימיו נאספים בסכר המלך טלאל שהושלם בשנת 1977 דרומית-מערבית לעיר ג'רש, ומשם הוא זורם ונשפך אל הירדן סמוך לגשר אדם, בגובה של 313 מטרים מתחת לפני הים.
היבוק הוא נחל איתן, אך קיימים הבדלים קיצוניים בין שפיעת מימיו בעונה השחונה, עד 3 מיליון ממ"ק בחודש שעיקרם מי שפכים, לעומת ספיקתו החודשית בעונה הגשומה המגיעה לכ-5 עד 8 מיליון ממ"ק. ספיקת מימיו השנתית של הנחל מגיעה לכ-63.3 מיליון ממ"ק בממוצע[1], והוא השני בהיקף שפיעת מימיו בין הנחלים המתנקזים אל הירדן הדרומי (לאחר הירמוך).
גליל מימיו של הנהר משתרע על-פני שטח של כ-3,900 קמ"ר:
- שטח של 600 קמ"ר מנוקזים על ידי חלקו העליון של הנחל המכונה "זרקא-עמאן", וזהו האזור המאוכלס והמתועש ביותר בירדן;
- שטח של 1,732 קמ"ר מנוקז על ידי יובלו העיקרי של הנחל "א-דוליל" (الضليل);
- שטח של 825 קמ"ר מנוקז על ידי הנחל בין נקודת המפגש של שני היובלים הנ"ל וסכר המלך טלאל;
- שטח של 750 קמ"ר מנוקז על ידי הנחל התחתון שלאורכו שטחים חקלאיים נרחבים.
כ-70% מתושבי ירדן מתגוררים בשטח הניקוז של היבוק, ומימיו מזוהמים במידה שאינה מאפשרת שתייה מהם, אלא השקיה בלבד.
באזור מעין עין ע'זאל התגלה בשנת 1974 האתר הארכאולוגי עין ע'זאל, אתר מהתקופה הנאוליתית.
בתנ"ך
ליד מעבר היבוק נאבק יעקב עם המלאך ושינה לאחר מכן את שמו לישראל:
"וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא, וַיִּקַּח אֶת-שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת-שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו, וְאֶת-אַחַד עָשָׂר, יְלָדָיו; וַיַּעֲבֹר, אֵת מַעֲבַר יַבֹּק. וַיִּקָּחֵם--וַיַּעֲבִרֵם, אֶת-הַנָּחַל; וַיַּעֲבֵר, אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ. וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר."
היבוק מוזכר במקורות כנחל ששימש גבול בין האמורי לארץ עמון:
"סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, הַיּוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן--מֹשֵׁל מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת-נַחַל אַרְנוֹן וְתוֹךְ הַנַּחַל, וַחֲצִי הַגִּלְעָד, וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל, גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן."
לאחר שהכו בני ישראל את האמורי בחרב, ירשו את ארצו מהארנון עד היבוק[2].
לאחר כיבוש הארץ והתנחלות השבטים, היווה הנחל גבול טבעי בין נחלת חצי שבט מנשה בצפון ונחלת שבט גד מדרום לו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
32636739נחל יבוק