רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי

רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי

רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי
לידה	ט"ו בטבת תרל"ב לחוביץ', האימפריה הרוסית
פטירה	ח' בניסן תשט"ו (בגיל 83) ירושלים, ישראל
השתייכות	הישוב הישן
תפקידים נוספים	ראש ישיבת עץ חיים

הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי (נכתב ונהגה לעיתים טיקוצ'ינסקי; ט"ו בטבת ה'תרל"ב, 27 בדצמבר 1871 – ח' בניסן ה'תשט"ו, 31 במרץ 1955) היה ראש ומנהל ישיבת "עץ חיים", אבי ה"לוח לארץ ישראל" ומחברם של ספרים הלכתיים רבים. זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשי"ב.

תולדותיו

נולד בעיירה לחוביץ' שבאימפריה הרוסית [כיום בבלרוס]. לר' אהרן וטיובא טוקצינסקי, אביו נפטר כשהיה צעיר, ואמו נישאה בשנית לרב יהושע רבינוביץ. באדר תרמ"ב (1882), בגיל 10 עלה ארצה עם שיירת עולים ללא משפחתו, והתגורר בירושלים אצל סבו רבי משה פיזיצער. הוא התקבל ללמוד בישיבת עץ חיים שם למד אצל הרב יהושע העשיל בסן ונקשר אליו במיוחד עקב חיבתו היתירה ללימוד הלכות חישובי זמנים ותקופות. בתקופה זו אף למד בחברותא עם הרב צבי פסח פרנק (לימים רבה של ירושלים). בשנת תרנ"ז (1897) נסמך להוראה על ידי רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים. הרב סלנט גם ביקש למנותו כדיין ומו"צ בבית דינו, אך הוא סירב וביקש שימנו במקומו את רעהו, הרב פרנק. נישא לטויבא, נכדתו של בנימין סלנט ונינתם של רבי שמואל סלנט ורבי ישעיה ברדקי.

במשך השנים עסק רבות בפעילות ציבורית ובחיבור ספרים ומאמרים הלכתיים. היה הראשון בארץ ישראל להוציא לאור לוח שנה המפרט את מנהגי הימים השונים. התגורר בשכונת עץ חיים הסמוכה כיום לתחנה המרכזית בירושלים. נפטר בח' בניסן ה'תשט"ו (1955) ונטמן בבית הקברות סנהדריה.

עיריית ירושלים הנציחה את זכרו ברחוב "גשר החיים" בשכונת מקור ברוך על שם ספרו.

מהנהגותיו

מלבד גדלותו בתורה ויראה, אהב אהבת נפש את ארץ ישראל וירושלים. מסופר כי פעם ביקרו בביתו קבוצת רבנים, ולפתע נשר עפר מן התקרה אל הרצפה. לשאלת אורחיו מדוע הוא גר בדירה רעועה שכזו, השיב: "על עפר זה דרכו אבותינו הקדושים, נביאינו, חוזינו, התנאים והאמוראים! כמה הליכות של קדושה ספג עפר זה, והרי הוא קדוש וטהור!". מתוך אהבתו העזה לארץ, נמנע מלצאת לחוץ לארץ מיום בואו אליה.

פעילותו הציבורית

מלבד חיבור ספריו המרובים (ראו להלן), עסק רבי יחיאל מיכל בהרבצת תורה בישיבת עץ חיים. ישיבה זו, הכוללת תלמוד תורה וישיבה, נוסדה בקיץ ה'תר"א (1841) בידי הרב שמואל סלנט בעיר העתיקה בירושלים. בתרס"ח רכש רבי יחיאל מיכל, שהיה נשוי לנינתו של הרב שמואל סלנט, קרקע ברחוב יפו להקמת סניף של הישיבה. בנוסף, באותה עת פתחה הישיבה גם כולל לגברים נשואים. הרב יחיאל מיכל כיהן כראש ומנהל הישיבה, הן בתפקיד ניהולי והן כר"מ.

השקפת עולמו הייתה חרדית, אך יחסו לציונות היה מתון. הוא תמך ברב קוק ונמנה עם חותמי כתב המינוי שלו לרבנות ביפו יחד עם רוב ראשי המוסדות הירושלמיים. הוא נהג ביום העצמאות לתלות את דגל ישראל על בניין ישיבת עץ חיים.

לוח לארץ ישראל

שער "לוח לארץ ישראל" לשנת תשפ"א

רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי היה חלוץ הוצאת הלוח היומי ההלכתי בארץ ישראל. הלוח, שיצא לראשונה בשנת תרס"ה (1905), כלל את ההלכות והמנהגים שנתגבשו בקהילות הפרושים תלמידי הגר"א בארץ ישראל. בלוח הובאו דעות רבנים נוספים, ביניהם האדר"ת. מלבד זאת כלל הלוח גם את זמני היום בהלכה ואת זמני כניסת ויציאת השבת, שאותם קבע הרב טוקצינסקי על סמך קביעות הלכתיות שהחליט עליהן בפסיקותיו, ועל סמך תצפיות מדויקות שערך, כדי לקבוע את זמני זריחת החמה ושקיעתה.

היוזמה להופעת הלוח הייתה של האדר"ת, והובאו בו כמה הוספות מהראי"ה קוק, שגם כתב מכתב חיזוק להפצת הלוח.

הלוח נפוץ כיום במהדורת קיר ובמהדורת חוברת קטנה, ונפוץ בבתי כנסת רבים בישראל. רוב בתי הכנסת של מתפללי נוסח אשכנז נוהגים בסדרי התפילה על פיו.^{[דרוש מקור]}

בסוף הלוח, לאחר זמני היום, מופיעים גם זמני המולדות האמתיים של חודשי השנה וזמני ליקויי החמה והלבנה במהלך השנה. ללוח נספחים רשימת מנהגים לפי נוסח ספרד, כללים לשימוש בזמני היום, והחל משנת תשפ"ב גם מנהגי החזון איש (מאת הרב אברהם ישעיהו קניבסקי, על פי רשימות אביו הרב חיים קניבסקי). בשנת שמיטה נוספים ללוח גם דיני שביעית בקיצור ופרוזבול (פרוזבול מופיע לעיתים גם בשנה שמינית).

רבי יחיאל מיכל הוציא את הלוח במשך חמישים שנה, בין השנים תרס"ה - תשט"ו (1905-1955). עם פטירתו המשיך בנו, רבי ניסן אהרן טוקצינסקי (נפטר בט"ו בטבת תשע"ב) להוציא לאור את הלוח למנהגי ארץ ישראל. עם פטירתו ממשיך בנו רבי צבי אריה טוקצינסקי להוציא לאור את הלוח, בעזרת אחיו ר' יוסף.

פסיקות בולטות

הכרעתו בסוגיית 'קו התאריך'

ערך מורחב – פולמוס השבת ביפן

שמו של רבי יחיאל מיכל התפרסם במיוחד בעקבות פולמוס השבת ביפן. כאשר עלתה, בקיץ ה'תש"א לדיון סוגיית קביעת יום השבת ביפן, התלויה בהכרעה בשאלת מיקומו של קו התאריך ההלכתי, שאלה שהייתה לה משמעות דחופה עבור בני הישיבות ששהו אז במדינה, לגבי זמנו של צום יום כיפור, פנה האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר, האדמו"ר מגור אל הרב טוקצ'ינסקי, שנודע כאחד ממורי ההוראה הבולטים בירושלים וכמומחה גם בסוגיות של זמני היום בהלכה, בבקשה להכריע בשאלה זו. לאחר בירור שערך הרב טוקצ'ינסקי, גיבש את מסקנותיו, שעיקרם הייתה ההוראה לשמור את השבת ביפן ביום השביעי למניינם של בני המקום - ואת צום יום הכיפורים ביום רביעי. באספת רבני ירושלים שכינס הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג בד' בתשרי ה'תש"ב, בפניה נאם הרב טוקצ'ינסקי, הוחלט לקבל את הכרעתו בנידון ולהורות לבני הישיבות שביפן לצום ביום רביעי. לעומת אספה זו, יצא החזון אי"ש בהוראה משלו, לצום את צום יום הכיפורים ביום חמישי, על בסיס שיטתו לפיה קו התאריך ההלכתי עובר בגבולה של סין, והיום ההלכתי ביפן הוא כיומו של חצי העולם המערבי.

כעבור שנתיים הוציא הרב טוקצ'ינסקי את ספרו "היומם בכדור הארץ", בו הוא מבאר ומבסס באריכות את שיטתו לגבי 'קו התאריך ההלכתי', העובר לדעתו באמצע האוקיינוס השקט, 180° מירושלים. החזון אי"ש, מצידו, הוציא לאור את 'קונטרס י"ח שעות', בו הוא תוקף באריכות ובחריפות את גישתו של הרב טוקצ'ינסקי. השניים החליפו ביניהם מכתבים בנושא, ואף נפגשו פנים אל פנים כדי ללבן את הסוגיה, אך לא הגיעו לעמק השווה.

קריאת המגילה בירושלים החדשה

פסיקה חדשנית נוספת שלו, שהוא מהווה בה כמעט יחידי ורוב הפוסקים חלקו עליו בה, מופיעה בספריו "ארץ ישראל" ו"עיר הקודש והמקדש". ולפיה זמן קריאת המגילה בירושלים החדשה, בשכונות אשר: א. רחוקות מעל מיל מחומות העיר העתיקה ב. אינן מחוברות אליה ברצף בתים ללא הפסק "שבעים אמה ושיריים" - הוא בי"ד באדר כדין הפרזים, ולא בט"ו כדין ירושלים. הוא סייג פסיקה זו ביחס לשכונות הניתנות לצפייה מהעיר העתיקה (כגון שכונת תלפיות), שבהן גם במצב האמור יש על מי לסמוך לקרוא בט"ו.

התעוררות הדיון החלה לגבי שכונת עץ חיים שבכניסה לירושלים (בין הרחובות יפו ושדרות הרצל) שהוא כיהן כרבה. פסיקתו נשמרת בבית הכנסת שבשכונה עד היום, וזמני הקריאה בו בי"ד באדר מתפרסמים בלוח לארץ ישראל מדי שנה. אנשים רבים המתעתדים לצאת מירושלים במשך יום י"ד וזקוקים לשמוע מגילה ביום זה, מגיעים אף הם לשמעה שם.

ספריו

• תקופת החמה וברכתה - על מחזור השמש והלכות ברכת החמה. ירושלים תרפ"ה (1925).
• בין השמשות, ירושלים תרפ"ח - על מהותו והלכותיו של הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים.
• היומם בכדור הארץ, ירושלים תש"ג (1943) - על שאלת קו התאריך ההלכתי. בספר מחווה המחבר את דעתו בשאלה סבוכה זו.
• גשר החיים - ביקור חולים, קבורה ואבלות, בהלכה ובמחשבה - 3 חלקים. ירושלים תש"ז (1947). חיבור זה הוא החיבור המקיף הראשון העוסק בהלכות ומנהגי הטיפול במת, טהרה וקבורה, אבלות ומנהגיה במשך השבעה, השלושים והשנה הראשונה לפטירה. הספר משמש בסיס לחיבורים רבים שהתפרסמו אחריו ועסקו בנושאים אלו.
• השמיטה - על הלכות שמיטה. ירושלים תשי"א (1951). בספר זה דן המחבר באריכות גם בביסוס והעמדת תוקפו של היתר המכירה.
• ארץ ישראל, ירושלים תשט"ו - על המצוות התלויות בארץ. בספר זה דן המחבר, בין השאר, בפסיקה הנזכרת לעיל על זמן קריאת המגילה בשכונותיה החדשות של ירושלים.
• עיר הקודש והמקדש (חלק א, חלק ב, חלק ג, חלק ד', חלק ה') - על כל הנושאים ההלכתיים הקשורים לירושלים ולבית המקדש - 5 חלקים. ירושלים תש"ל (1970). חלק א' - קדושת המקום והמחיצות. חלק ב' - ירושלים וציון ורובעיה, מפות ותרשימי החומות. חלק ג' - כל הדברים והדינים הנאמרים והקשורים לירושלים וגם הנוגעים לזמן הזה. חלק ד' - בית הבחירה - הר הבית והמקדש. חלק ה' - על אפשרות הקרבה בזמן הזה והשאלות הכרוכות בו. הספר יצא לאור אחר פטירתו, על ידי בנו היחיד הרב ניסן אהרן, מתוך כתב יד שהשאיר.
• האשה על פי תורת ישראל, הוצאת "התור", ירושלים תר"ף.
• קורות חצר רבי יהודה החסיד תרס"ד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי בוויקישיתוף

אודותיו

• דוד תדהר (עורך), "יחיאל מיכל טוקצינסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 79
• יוסף תבורי, לח דינים ומנהגים, בתוך: שלמה זלמן הבלין (עורך) עלי ספר יט, אוניברסיטת בר-אילן תשס"א.
• יחיאל מיכל בן אהרן טוקאצינסקי (1871-1955), דף שער בספרייה הלאומית

חיבוריו

• התורה והמדינה קובץ ז'-ח', עמוד שפ"ח, הרב טוקצינסקי
• גשר החיים ח"א ח"ב ח"ג טקסט מלא באתר HEBREWBOOKS
• ספר בין השמשות
• תקופת החמה וברכתה

הערות שוליים

תקופת חייו של רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי על ציר הזמן
ציר הזמן

‏

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36039716יחיאל מיכל טוקצינסקי