רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)
רחוב המלך ג'ורג' החמישי | |
מידע כללי | |
---|---|
על שם | המלך ג'ורג' החמישי |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
עיר | ירושלים |
שכונה | מרכז העיר |
רחוב המלך ג'ורג' החמישי (ידוע גם כקינג ג'ורג') הוא אחד מהרחובות המרכזיים בירושלים. הרחוב נחנך בימי המנדט הבריטי, במלאת שבע שנים לכיבוש ירושלים על ידי הצבא הבריטי בראשות אלנבי, ונקרא על שם המלך הבריטי באותה העת – המלך ג'ורג' החמישי.
היסטוריה
לוח אבן הקבוע בבניין הניצב בבניין מספר 2 ברחוב מנציח את מעמד חנוכתו של הרחוב, שנערכה ביום 9 בדצמבר 1924, במעמד הנציב העליון סר הרברט סמואל, מושל מחוז ירושלים-יפו – סר רונלד סטורס וראש העיר ראג'ב נשאשיבי.
הרחוב נמשך מצומת הרחובות יפו ושטראוס ("צומת האיקסים"), ועד לכיכר צרפת שבשכונת רחביה, בה הוא פוגש ברחובות רמב"ן, גרשון אגרון, שדרות בן מיימון ורחוב קרן היסוד שם הוא מסתיים. במקור נמשך הרחוב גם מכיכר צרפת ועד כיכר פלומר וגן פעמון הדרור, אולם שם חלק זה של הרחוב הוסב ל'קרן היסוד' בראשית שנות המדינה.
בתחילת 1948 שינו אנשי הלח"י את שמו של הרחוב ל"רחוב דוד המלך", במחאה על קריאת שם רחוב ראשי בירושלים על שם מלך זר. באישון לילה הסירו אנשי הארגון את שלטי הרחוב והחליפום. לאחר קום המדינה פנתה ממשלת בריטניה רשמית לשלטונות המדינה בבקשה להשיב את שם הרחוב לרחוב המלך ג'ורג'. הבקשה התקבלה ושמו של רחוב המלך ג'ורג' הושב לרחוב בשל היותו המלך הבריטי שבתקופתו ניתנה הצהרת בלפור, להבדיל מבנו, ג'ורג' השישי שבתקופתו ניתנו הספרים הלבנים והחריף המאבק עם השלטון הבריטי. דוד המלך "פוצה" בקריאת שם רחוב "יוליאן" על שמו. רחובות נוספים הנושאים את שמו של המלך ג'ורג' החמישי נמצאו בתל אביב (גם בה נותר השם על כנו עד היום) וביפו – שם הוחלף השם לשדרות ירושלים עם איחודן של יפו ותל אביב, בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20.
בשנת 1961 נבנה ברחוב מרכז אמיר ונחשב לבית מגורים חדשני, אך מאז מצבו הידרדר ואף נשקלה אפשרות להרסו.
צומת הרחובות המלך ג'ורג' ויפו, אשר כונה בעברו "צומת האיקסים", מוכר לא מעט בשל הפיגועים הרבים שאירעו בסביבתו, והבולט שבהם – הפיגוע במסעדת סבארו. צומת זה היה גם הצומת הראשון בירושלים שהותקנו בו רמזורים, וכן הוא אחד הצמתים היחידים בישראל (והיחיד בירושלים, פרט לכיכר השבת) שהכיל מעברי חציה גם "באלכסון" – מהמדרכה בפינה אחת של הצומת אל המדרכה בפינה הנגדית שלו. הולכי הרגל המתינו עד שכלי הרכב מכל ארבעת כיווני התנועה יסיימו את נסיעתם, ואז כל ארבעת הרמזורים הפכו לאדומים – והולכי הרגל יכלו לחצות את הצומת בכל כיוון שיחפצו. עם סלילת קווי הרכבת הקלה והפיכתו של רחוב יפו למדרחוב, נמחקו פסי חציה אלו.
אופי הרחוב
הרחוב חוצה מספר רחובות מרכזיים ובהם – רחוב בן-יהודה (המגדיר את 'המשולש הירושלמי' יחד עם רחוב יפו), רחוב הלל, רחוב המעלות, רחוב ש"ץ ורחוב קרן קיימת.
לאורך הרחוב פזורים כמה וכמה מבנים לאומיים וייצוגיים, ביניהם בית פרומין ('הכנסת הישנה') בו שכנה הכנסת בשנים 1949–1966, בית המוסדות הלאומיים ובו מושב ההסתדרות הציונית העולמית הקרן הקיימת קרן היסוד והסוכנות היהודית, בית הכנסת המרכזי 'ישורון' וקומפלקס בית הכנסת הגדול והיכל שלמה.
כרחוב מרכזי בעיר ניצבים בו מספר בניני מגורים, תרבות ומסחר חשובים, כגון בית אבי חי, מגדל העיר, בניין המשביר לצרכן, בית מזי"א ובית המעלות, מספר מלונות כגון מלון לאונרדו פלאזה ירושלים, מלון פרימה המלכים, מלון טריפ ירושלים בת שבע וכן מספר גנים ציבוריים. בעתיד יעבור ברחוב הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים.
גלריית תמונות
-
חזית בניין "מרכז הפעמון"
-
בניין בית אבי חי (בתכנון האדריכלית עדה כרמי-מלמד)
-
בית מאיר, שם שוכנים משרדי המזרחי העולמי
-
בית סולל בונה ירושלים (נהרס ושוחזר)
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רחוב המלך ג'ורג', ירושלים |
- מיכאל יעקובסון, אי-אפשר להבין את "בית אבי חי" בלי להיכנס פנימה, טוענת האדריכלית, באתר Xnet, 16 באוגוסט 2017
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית המעלות, באתר 'חלון אחורי', 1 באוגוסט 2017
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית הכנסת ישורון בירושלים, באתר 'חלון אחורי', 30 ביולי 2023
- צילום[1] מלון בית גולדשמיט ששכן בבנין מס' 45 ברחוב בשנות השלושים של המאה ה-20[2]
הערות שוליים
- ^ טיול בעיר בסיוע הדי אור, מלון בית גולדשמיט ירושלים, באתר טיול בעיר, 9.1.2011
- ^ מפת ירושלים מאת זאב וילנאי בהוצאת סטימצקי, 1935, עם סימון מיקום 'מלון גולדשמיד' (צפיה בסריקה אפשרית מתוך בנין הספרייה), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
38971955רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)