רב
רב (או רבי) הוא כינוי לתלמיד חכם בעל סמכות דתית בקהילה היהודית.
שימוש בתואר
ערך מורחב – תארים רבניים
בתקופת חז"ל
המילה "רב" לקוחה מארמית ומשמעותה "שר". התואר "רבי" ניתן בתחילה אך ורק לתנאים אשר נסמכו איש מפי איש החל ממשה רבנו (למשל רבי מאיר). תנא אשר לא קיבל סמיכה אבל היה בכל זאת תלמיד חכם קראו לו בשם אביו (למשל בן עזאי ובן זומא). לראש הסנהדרין, ובעצם לשושלת בית הלל, קראו "רבן". ישנם תנאים שאינם מוזכרים עם תואר שכזה, כגון הלל ושמאי, ועליהם נאמר "גדול מרבן - שמו".[1] לאחר חתימת המשנה והעברת המרכז התורני מארץ ישראל לבבל, נקראו הסמוכים בבבל בתואר "רב" בלבד, כאשר אמוראי ארץ ישראל המשיכו להיקרא "רבי".
בקהילה היהודית האירופאית, מסוף תקופת הראשונים ואילך, הרבנים היו שכירי הקהילה, מונו ומומנו על ידי הפרנסים ותפקידם לכוון את בני הקהילה לחיות על פי ההלכה. הספרדים ועדות המזרח כינו את מנהיגיהם בתואר "חכם", אך כיום גם הספרדים מכנים בשם "רב".
תואר כבוד
למונח רב שימוש נוסף כשם תואר, והוא משמש כצירוף כבוד בתרבות החברה היהודית. על פי מאמר חז"ל - מלכתחילה הוא נועד לציין דרגה משנית בסולם דרגות הכבוד, אולם כיום משמעותו שונה והוא מציין מחד גיסא אדם שהוסמך לרבנות או שעוסק בתחום ההלכה, ומאידך גיסא הוא משמש ככינוי כבוד לאדם הפועל בתחומי היהדות, כהוראת תורה והפצת יהדות או אף עקב עשייה ציבורית גרידא.
נהוג להוסיף את התחילית "רב" (ובכתב בקצרה ר' - קיצור זה נהגה ביידיש: רֶבּ) כדרך לכבד אדם דתי, גם כאשר אינו מוסמך כרב. בבתי כנסת בהם עדיין שומרים על מנהגי אירופה, נהוג להעלות כל אדם לתורה עם כינוי זה, ובבתי הכנסת הספרדיים בעיקר מצפון אפריקה נהוג להעלות כל אדם לתורה עם הכינוי רִיבִּי. בכינוי זה כונו כל היהודים השיכים לרבניים, (כבר לפני 700 שנה) בניגוד להולכים אחרי הקראים כפי שהסביר זאת הרשב"ץ בפירושו לפרקי אבות.
במגזר החרדי מקובל לכנות בתואר "הרב" כל אדם שעוסק בענייני הציבור, כגון: חברי כנסת חרדים. ובקהילות מסוימות אף נוהגים לפנות אל כל אדם מבוגר בתואר זה, ללא קשר לתחום עיסוקו.
רבני קהילות
המונח רבי או רבי חסידי משמש כיום לזיהוי אדמו"ר או ראש חצר חסידית שאינו בהכרח רב פוסק הלכה. ביידיש השם נכתב רעבע ונהגה רֶבֶּה. כדי לפסוק הלכה יש בחסידויות שונות בעל תפקיד הנושא בתואר "אב בית דין". ובמקביל יש את התואר 'גאב"ד' (גאון אב בית דין) שהוא האב"ד החשוב ביותר, ומנהיגהּ של העיר או הקהילה, לדוגמה, המנהיג החשוב ביותר של העדה החרדית מכונה "'גאב"ד' העדה החרדית".
באנגלית, מכונים הרבנים האורתודכסים Rabbi. אולם כאשר מונח זה מתורגם לעברית בצורת "ראביי", הוא משמש בארצות הברית את האורתודכסים בהתייחסות לרבנים (והרבות או הרבניות) הרפורמיים והקונסרבטיביים.[2] לעיתים, לתוספת חיזוק, התואר ראביי מושם במרכאות.[3] התואר 'ראביי' הפך בעיני רפורמים לתואר גנאי שמייצג עמדה שפוסלת את היהדות הלא-אורתודוקסית. הרבנים והרבניות מקבוצות אלו חותמים את תוארם כ'רב' או 'רבה', (בהתאם למגדר).
מהות תפקידו של הרב
כיום המונח "רב" לרוב מתייחס התפקידים הבאים:
- מנהיג רוחני של קהילה יהודית.
- מורה במוסד תלמודי כמו ישיבה או כולל (לא כל מי שמלמד תורה נחשב רב).
- פוסק הלכה. בעדות האשכנזיות (אצל הספרדים ועדות המזרח, הפוסק הוא "חכם").
בקהילות החסידיות, אשת הרב, הרבנית (ה"רבעצען"), מהווה דמות מרכזית המעורבת בחיי בקהילה ומהווה מנהיגת הנשים.
פוסק הלכה
- ערך מורחב – פוסק
רב המשמש כפוסק הלכה, עליו לעבור מסלול של לימוד ומבחנים כדי להיסמך לתפקיד זה. יהודים רבים שהוסמכו כרבנים אינם עוסקים ברבנות בפועל. במוסד הרבנות הראשית לישראל, התואר רב הראשון שניתן מעיד על לימוד וכבוד, ומעיד טכנית רק על הגעה לרמת לימוד גבוהה, ולא בהכרח על עבודה או התפקיד שאותו מבצע האדם. התואר מתייחס לרמת הידע, ואין אדם יכול לכהן בתפקיד אלא אם כן נבחן ונמצא מתאים לכך ("נסמך לרבנות").
בהסמכה לרבנות קיימות שתי דרגות: "יורה יורה" (מו"ץ - מורה צדק) - תעודה אותה מקבל מי שנבחן על הלכות שבת, נידה, אבלות, איסור והיתר, מקוואות ומעט הלכות נישואין. ו"ידין ידין" (דיין) - תעודה אותה מקבל מי שהשלים את הלימודים בהלכות הנוגעות לדיני ממונות (בעיקר חלק חושן משפט - חו"מ). קיימים הבדלים בין המוסדות המסמיכים לרבנות באשר לקביעת החומר המדויק הנדרש לשם ההסמכה לרבנות. בנוסף לשתי דרגות אלו קיימת דרגת הסמכה נוספת של רב עיר - תעודה אותה מקבל מי שהשלים את הלימודים בהלכות הנוגעות ל"אורח חיים" ו"יורה דעה".
באופן רשמי סמיכה ברבנות הראשית לישראל תלויה בשש שנות לימוד בישיבה אחרי גיל שמונה עשרה, אם כי ייתכנו יוצאים מהכלל, המלצת רב מוכר (לרוב הרב המכין את התלמיד למבחני ההסמכה) ובחינות הסמכה.
סמכויות רב פוסק הלכה
פסיקת הלכה
רב שהוסמך קיבל את הסמכתו על ידי לימוד חומר תאורטי רב, מורכב ומרובה פרטים בנושאים הלכתיים שונים. בהתאם לרמת הלימוד (בנושאי הלכה שונים דרוש גם ניסיון מעשי בהוראת הלכה ולא רק לימוד תאורטי) יכול הרב להודיע לשואלים אותו מה ההלכה במקרה מסוים. עם זאת רק רב פוסק מוסמך להכריע בהלכה שאינה כתובה כהלכה פסוקה אלא כהכרעה על פי כללי ההלכה.
עריכת חופה וקידושין, וגירושין
על אף שלפי ההלכה נוכחות רב בחופה אינה הכרחית, לפי תקנה קדומה נדרשת נוכחות של רב מסדר קידושין, על מנת למנוע בעיות הלכתיות (נישואין שאין להם תוקף או אסורים על פי ההלכה).[4] בדומה לכך, גם הליך הגירושין (באמצעות גט מהגבר לאישה, שאף הוא מעשה פרטי) מבוצע בפיקוחו של רב.
בהתאם לפקודת הנישואין והגירושין (רישום), 1919, מסדירה מדינת ישראל את הליכי רישום הנישואין והגירושין במרשם האוכלוסין באמצעות פקיד מנהלי שנקרא רושם נישואין וגירושין. הפקודה קובעת כי לפי דיני ישראל הרשות הרושמת תהיה הרב. הסמכות למנות רבנים כרושמי נישואין וגירושין בהתאם לפקודה נתונה בידי ראש הממשלה.
תיקון מספר 1 לחוק הרבנות הראשית לישראל, מסמיך גם את מועצת הרבנות הראשית למנות רושמי נישואין ליהודים,[5] בנוסף לסמכות המצויה בידי ראש הממשלה לגבי כל תושבי המדינה.
נתינת הסכמה לספר
- ערך מורחב – הסכמה
על מנת שספר יוכל להכלל בארון הספרים היהודי מקובל לעטרו בהסכמה. את ההסכמה יכול לעיתים לתת רב שהוסמך. לפי החתם סופר דרושה הסכמה משלשה רבנים ולפי רבי יוסף חיים זוננפלד מספיקה הסכמה של רב אחד. כיום, אין אוכפים את הדרישה לקבלת הסכמה לספר, אלא בעיקר מתייחסים לתוכן הספר.[דרוש מקור] משמעות ההסכמה היא המלצה על תכניו הראויים של הספר, ובמקרים נוספים היא מתייחסת לסוגיית זכויות היוצרים של הספר. בספרי שאלות ותשובות רבים במאות השנים האחרונות דנו במקוריות החומר, בשאלת הקניין ובפיצויים במקרה של הפרת זכויות יוצרים אלו לפי ההסכמות שבספרים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: רב |
- סמיכה וסמכות, מאמר באתר "דעת"
- פרחי שושנים, ארגון המסייע לקבלת תעודת סמיכה מהרבנות הראשית לישראל
- לקראת שליחות, הכשרה, השׂמה וטיפוח של רבנות ומנהיגות בקהילה הישראלית
הערות שוליים
- ^ על פי התוספתא עדויות פ"ג ה"ד
- ^ למשל, אגרות משה, חלק ז', סימן יג, הפרדס, מרחשוון, תשל"א, עמוד 3; הפרדס, ניסן תשל"ג, עמוד 3
- ^ שערי עזרא, חלק ב', ירושלים תשנ"ג, עמוד ריח, באתר היברובוקס.
- ^ "הלכות החתונה ומנהגיה", מאת הרב אליעזר מלמד
- ^ על-פי סעיף 2(6) לחוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם, 1980, הקובע כי בסמכות מועצת הרבנות הראשית "מתן כשירות לרב לכהן כרב רושם נישואין ומינוי רושמי נישואין מבין הרבנים שקיבלו כשירות".
| חיי הקהילה היהודית | ||
|---|---|---|
| תפקידים על-קהילתיים | חכם באשי • שד"ר • אדמו"ר • גדול הדור • רב ראשי | |
| תפקידים מקומיים | מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • סופר סת"ם • בלנית • משגיח • משגיח כשרות | |
| מוסדות | תלמוד תורה • ישיבה • ישיבה קטנה • ישיבה גדולה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא • קופה של צדקה | |
| דברים שבקדושה | מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות | |
| ניהול חיי הקהילה | בית דין • תקנות הקהילה • פדיון שבויים | |
