עץ החיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

עץ החיים הוא עץ שהיה באמצע גן עדן[1], לצד עץ הדעת טוב ורע, אשר ממנו נאסר על האדם, לאכול שכן אכילה ממנו תגרום למוות. לאחר שהוא וחוה אשתו הפרו את האיסור ונענשו, הם גורשו מגן העדן על מנת שלא יאכלו גם מעץ החיים, אשר פירותיו היו גורמים להם לחיות לעולם. לאחר מכן הוצבה שמירה על הדרך אל העץ על מנת למנוע את גישתם אליו.[2]

בפרשנות המסורתית והקבלית

במקרא[3] נכתב שאם האדם היה לוקח מעץ החיים - "ואכל וחי לעולם", מה שנראה כהבטחה לחיי נצח. מספר פרשנים בני ימי הביניים (החל ברס"ג) סברו כי עץ החיים לא העניק חיי נצח, אלא רק אפשרות להירפא ממחלות ולחיות זמן ארוך. במדרש העץ מתואר כענק מימדים: ”אמר רבי יהודה בר אלעאי עץ חיים מהלך ת"ק שנה, וכל מי בראשית מתפלגין מתחתיו. רבי יודן בשם רבי יהודה בר אלעאי: לא סוף דבר נופו מהלך ת"ק שנה, אלא אפילו קורתו מהלך ת"ק שנה” (בראשית רבה, פרשה ט"ו, פסקה ו'.) יש המפרשים, שבניגוד לעץ הדעת, עץ החיים לא היה נחמד למראה ופרותיו היו נטולי טעם[4].

במדרש מכונה התורה כעץ החיים על פי הפסוק בספר משלי: "עֵץ חַיִּים הִיא, לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר." [5].

בקבלה ניתנת משמעות רבה לעץ החיים, והוא מפורש בפרשנות פרקטית, סמלית ואלגורית, אשר על טיבה המדויק נחלקו המקובלים.

לקריאה נוספת

  • דב ברקוביץ, דרך עץ החיים - עולם חדש ממשמש ובא, הוצאת כרמל ירושלים, 2021 .

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37724889עץ החיים