גבעת שאול

גבעת שאול

מידע
עיר	ירושלים
תאריך ייסוד	1907
מייסדים	הרב אריה לייב הרשלר, משה קופל קנטרוביץ' והרב נסים אלישר
על שם	הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר (יש"א ברכה)
אוכלוסייה	8,969 (2016)
שכונות נוספות בירושלים
(למפת ירושלים מוגדלת)   גבעת שאול (למפת ירושלים רגילה)   גבעת שאול (למפת הרי ירושלים רגילה)   גבעת שאול (למפת הרי ירושלים מוגדלת)   גבעת שאול

מבנה באזור התעשייה

בניין חברת מלם תים באזור התעשייה גבעת שאול

גבעת שאול היא שכונה ואזור תעשייה במערב ירושלים, מדרום לכביש 1. השכונה שוכנת בצמוד לכניסה הראשית לעיר, וגובלת בשכונת מעלה שאול מדרומה, ובשכונת קריית משה בדרומה ובמזרחה. תושבי השכונה חרדים ודתיים לאומיים. אזור התעשייה נמצא בין שכונת גבעת שאול ממזרח להר נוף ממערב, והוא מתפשט דרומה גם במערב קריית משה, עד שכונת בית הכרם. הנכנסים לירושלים דרך מחלף סחרוב, עוברים דרך גבעת שאול בדרכם לתוך העיר.

גאוגרפיה

השכונה שוכנת בחלק המערבי של ירושלים, על צלע הר המתנשא בפסגתו עד לגובה של 825 מטר מעל פני הים (באזור מגדל המים - מגדל אשר). אפשר לחלק את שכונת גבעת שאול המורחבת לשני אזורים: גבעת שאול א' המתוחמת בין שדרות בן-גוריון בצפון, רחוב עקיבא אזולאי במערב, וימין אבות בדרום. גבעת שאול ב' בין רחוב חפצדי בצפון לבין רחוב בית הדפוס בדרום ובין שכונת קריית משה במזרח ושכונת הר נוף במערב.

גבעת שאול א' היא בעיקרה שכונת מגורים, בעוד גבעת שאול ב' מורכבת ממרכזי קניות, משרדים ותעשייה קלה. בשיפולי השכונה מצפונה נמתח הכביש מערבה לכיוון השפלה. נחל שאול היורד מהשכונה מתחבר לנחל שורק. מפאתי שכונת גבעת שאול סלולה דרך רומית בשם "מעלה רומאים" עד היישוב מוצא, והיא למעשה קטע מדרך ארוכה יותר בין אמאוס לירושלים.

אודות למיקומה המערבי של השכונה, האקלים בה דומה לאקלים הקיים במערב ירושלים המתאפיין בלחות גבוהה יחסית לזו שבמזרח ירושלים, ולכמות גשמים גדולה יותר מזו שבמרכז ובמזרח העיר.

היסטוריה

הקמת השכונה

הרעיון להקמת השכונה עלה זמן רב לפני יסודה, אלא שקשיים שונים, כגון בעיית רכישת קרקעות על ידי יהודים בתקופה העות'מאנית, מנעו את הקמתה. ב־1907, הוקמה חברה מייסדת - 'חברת גבעת שאול', לה חברו הרב אריה לייב הרשלר (ר' לייב דיין), משה קופל קנטרוביץ' והרב נסים אלישר. נעשו ניסיונות לרכוש קרקע כדי להקים 'שכונת גנים', מעין שכונה חקלאית. כוונת המייסדים הייתה שבשכונה יתיישבו עניים שתינתן להם אפשרות להקים משקי עזר חקלאיים ליד ביתם, לאספקת תוצרת חקלאית טרייה לירושלים. באותה שנה (1907) נרכשו קרקעות השכונה (240,000 אמה) מידי ערביי דיר יאסין. השכונה נקראת ע"ש הרב יעקב שאול אלישר (יש"א ברכה) הראשון לציון, שבנו נסים, היה ממייסדי השכונה. נימוק נוסף לשם השכונה היה שמרומה של השכונה החדשה גם ניתן לצפות לכיוון 'תל אל פול' היא גבעת שאול המקראית, בירתו של שאול המלך (כיום באזור הסמוך לשכונת פסגת זאב).

השכונה החדשה הייתה מרוחקת מהעיר ומוקפת בכפרים ערביים, שהקרובים בהם היו דיר יאסין וליפתא, והדבר הרתיע את הרוכשים הפוטנציאלים. משה קנטרוביץ החליט למכור את הקרקע לבודדים, ולכן חילק את הקרקע לכ־160 מגרשים, שאותם הציע למכירה במחירים השווים לכל רוכש (13 נפוליון זהב). המגרשים היו גדולים בהשוואה למה שהיה מקובל בשכונות החדשות של ירושלים וגודלם היה כ־200 מ"ר. לדעתו של קנטרוביץ', שהיה הרוח החיה במייסדים, די היה בשטח הנרחב, כדי לבנות בית מגורים, לשתול גן ירק סביבו ולאפשר פרנסה ממכירת התוצרת החקלאית בעיר הקרובה - ירושלים. עוד נקבע שהרחובות הראשיים בשכונה יהיו ברוחב של 12 אמות (כ־6 מטר).

בשכונה התיישבו החל משנת 1910 מעט אנשים, רובם ממוצא תימני, שלא יכלו להרשות לעצמם לרכוש נחלה בעיר. הם בנו לעצמם בתי עץ קטנים וכשגדל במקצת היישוב גם הקימו לעצמם בית כנסת קטן שאותו מיקמו במרתפו של אחד הבתים ("ממעמקים קראתיך ה'"). נסים אלישר הוא שפעל ליישב במקום משפחות של תימנים, שכן אלה נחשבו לבעלי יכולת סבל גבוהה כנדרש ממתיישבים בשכונת ספר, ואף הוא עצמו התיישב בה כדוגמה אישית. לאחר כארבע שנים הצטרפו משפחות מהעיר העתיקה וממאה שערים, חלקן אשכנזיות וחלקן ספרדיות. בידודה של השכונה, משך אליה אישים מתנועת המוסר ותנועת החסידות שנהגו להתבודד בה, בהם הרב נפתלי אמסטרדם, הרב יהודה לייב אשלג, הרב שלמה זלמן הבלין, הרב יצחק מלצן, יעקב שמואל וינברג (ממייסדי בנק אנגלו-פלשתינה וגימנסיה הרצליה), וחתנו הרב אלעזר מרדכי קעניג (מחבר "רקח מרדכי" על השאילתות), הרב יוסף צבי גולדשמיד שהיה השו"ב (שוחט ובודק) של מאה שערים, ועוד.

לאחר מלחמת העולם הראשונה

מאז הקמתה סבלה השכונה ממתקפות ומירי של ערביי דיר יאסין וליפתא. ישנן עדויות על התנגשויות חמושות בין היהודים לבין קבוצות ערבים שהגיעו לשכונה במטרה לעשות בהם שפטים, שבהן נפצעו יהודים ונהרגו ערבים. ב-1929 היה מקרה של ירי על ידי ערבים מהאזור, שבמהלכו נפצעו זוג ממוצא תימני. בעקבות המקרה חש משוריין של חיל האוויר האנגלי להגנת תושבי השכונה, ובתקרית האש נהרג הקצין האנגלי. לאחר תגובה באש של תושבי השכונה וחברי ההגנה, פסקו מתקפות הערבים על השכונה.

שכונת גבעת שאול המקורית חרבה בקרבות שבין הטורקים לבריטים על מבואות ירושלים במלחמת העולם הראשונה (השכונה היחידה בירושלים שנפגעה בקרבות). כבר בתחילת הקרבות עזבו אותה תושביה ונמלטו על נפשם מזרחה. לאחר שניצחו הבריטים, הם שילמו פיצויים לתושבי השכונה, והשכונה הוקמה מחדש בשנת 1919. גם בתקופה זו שימשו חצרות הבתים לחקלאות זעירה ואף לגידול פרות לחלב. בתחילת שנות ה-20 נוסדה במערב העיר שכונת הגנים קריית משה וכך נוצר רצף יהודי יישובי שזירז את התפתחות השכונה. אך שתי השכונות גם יחד לא היו בתחומה של העיר ירושלים והתקיימו במעמד עצמאי, ורק לאחר מלחמת העצמאות סופחה השכונה לירושלים.

עד מלחמת העצמאות שכן ממערב לשכונה הכפר הערבי דיר יאסין, שיושביו התפרנסו מחציבה במחצבות ממערב לעיר. במלחמת העצמאות נכבש הכפר על ידי אצ"ל ולח"י, במה שכונה "פרשת דיר יאסין", פרשה שמהלכיה ותוצאותיה נותרו שנויים במחלוקת. בחלק מבתי הכפר הנטושים הוקם מרכז בריאות הנפש "כפר שאול". ב-1949 הוקם בכפר מחנה עולים, ובמקביל שיכנו בכפר גם גרעין מתיישבים שהיה קשור לפועלי אגודת ישראל, מיוצאי פולין, רומניה וסלובקיה, שהקימו בו יישוב יהודי חדש - גבעת שאול ב'.

הכניסה לשכונה

בית המדרש ע"ש זופניק בגבעת שאול

ב-2016 עמד מספרם של תושבי השכונה על 8,969 נפש, חרדים, ודתיים לאומיים רבים ומעט חילונים בעיקר בשל הסמיכות לקריית משה. מאז ראשית שנות ה-2000, נמצאת השכונה בפיתוח ונבנים בה בניינים רבי קומות (מגדלי שאול), הממצבים אותה בין השכונות מרובות המגדלים בעיר.

אזור התעשייה

עם התפתחות התעשייה נדחקו רגלי החקלאים ובשכונה נבנו מבני תעשייה, מוסכים ובניני משרדים. בין המפעלים היו מאפיית מצות שמענוביץ, בית חרושת לביסקויטים פרומין, מפעל ש. פרידמן בע"מ לתנורי חימום ומקררים, בית חרושת לצבע של האחים דוד ויצחק גולדשמיד, בית חרושת לקרח הויזמן, בית חרושת נייגר לנקניק, מפעל גלוריה ליצור עמילן ופודינג, מפעל לנעלים "נעלי ארצנו", בית חרושת לאקונומיקה גלרנטר, מפעל לייצור רפליקות של עתיקות, טחנת הקמח "טחנת ירושלים", מפעל גילרו ועוד.

בשנות ה-70 עם התרחבות השכונה והקמת בתי מגורים שדחקו את המפעלים מהמתחם שבין רחובות נג'ארה לאלקבץ, התפתח אזור תעשייה ומשרדים המשתרע סביב הרחובות כנפי נשרים ובית הדפוס. בתחילה הוקמו מרכז שטנר ומרכז ספיר, בהם הוקמו מפעלים רבים, כמו מפרומאל, רים וכתר, מרכז דואר ישראל, מרכז של חברת חשמל, ולא מעט בתי דפוס (אחד מהרחובות הראשיים נקרא "רחוב בית הדפוס"), לאחר מכן הוקמו באזור אולמות חתונות כמו מונטה קרלו, מקסים, גוטניק, ושירת ירושלים.

עם הפיתוח של האזור הוקמו משרדים רבים, בהם ניתן למצוא גם שלוחות של משרדי ממשלה, וביניהם משרדי רשות המיסים, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, מבקר המדינה, בית המשפט לענייני משפחה, משרד הדתות ובית הדין לגיור, מרכזי שירות של חברות סלולר, חנויות רבות ועוד. כן קיימות באזור התעשייה שתי המאפיות הגדולות והמפורסמות בישראל – מאפיית אנג'ל ומאפיית ברמן.

ברכס המערבי של אזור התעשייה שוכן בית הקברות הר המנוחות.

רחוב כנפי נשרים

הרחוב המרכזי באזור התעשייה נקרא רחוב כנפי נשרים, על שם ספרו התורני "כנפי נשרים" של הרב אברהם נשר (אדלר), מי שהיה שנים רבות ראש לשכת הרבנות הראשית בירושלים ומ"מ רבה של העיר. השם שאוב מן המילים: "אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" (שמות פרק י"ט, ד), ורומז לשם משפחתו של הרב.^{[דרוש מקור]}

הסיבה בשלה הוחלט להנציח את הרב נשר דווקא במיקום זה, נעוצה בתוואי הרחב והנוח בו עובר הכביש על קו הרכס, דבר שהביא להכשרתו כשדה תעופה עבור מטוסי צה"ל במלחמת העצמאות - וכך הונצח גם מפעל זה בשם הרחוב.^{[דרוש מקור]}

מוסדות בשכונה

• בית הכנסת "זופניק", בראשות הרב אברהם יצחק אולמן, חבר הבד"ץ של העדה החרדית ורב השכונה, במקום פועלים מקוה ושטיבלאך.
• בית כנסת פרושים - בית כנסת עתיק בן למעלה ממאה שנים, ששוחזר בשנים האחרונות. נבנה זמן קצר לאחר שהגיעו לשכונה השוחט הרב יוסף צבי גולדשמיד וחבריו ממאה שערים. בעבר כיהן כרב המקום הרב מרדכי צוקרמן מתלמידי החפץ חיים, כיום בראשות בנו הרב זלמן דוד צוקרמן.
• בית כנסת "תכלת מרדכי", בראשות הרב ינון יונה, הרב הספרדי של גבעת שאול, המפעיל גם בית הוראה וכולל אברכים בשכונה.
• בית הכנסת המרכזי "משכן באב"ד", הוקם על ידי הרב אשר טננבוים שהיה מנהל ועד הישיבות, ורב-השכונה מטעם המועצה דתית, וכיום בראשות בנו הרב יעקב טננבוים.
• בית כנסת "מערב גבעת שאול", בשכונה המתחדשת בראשות הרב שלמה וולדנברג בנו של הרב שמחה בונם וולדנברג (רב שכונת עזרת תורה).
• בית הכנסת של האדמו"ר רבי אברהם ירחמיאל רבינוביץ מביאלא אוסטרובא.
• בית הכנסת קהילת בני תורה ברכת יוסף בראשות הרב יהודה אריה רפפורט ר"מ בישיבת נתיב הדעת הוקם על ידי הרב ישראל הרצברג המפעיל כוללי אברכים בשכונה.
• בית הכנסת תורה ותפילה שיוסד בשנת הקורונה כלא רשמי ומאז הוא הולך וגדל. הבית כנסת ממוקם ברחוב יונתן בן עוזיאל 25, הבית כנסת עומד בראשות הרב יעקב פוגל.
• ישיבת אור שמואל, ישיבה לצעירים. הישיבה נוסדה בשנת 1994 על ידי הרב נטע שילר. ראש הישיבה הוא הרב נחשון שילר. בישיבה כ-180 בחורים.
• ישיבה קטנה "מורשה" בראשות הרב הלל פלסר.
• ישיבת "מבקשי דעת" שנקראה בעבר בשם ישיבת "מבקשי השם" שהקים הרב פנחס אליהו אייזנטל, ובסמוך אליה ישיבת "קובנא" אשר נפתחה על ידי הרב שמואל מילר.
• תלמודי התורה "תולדות שמואל" "עץ חיים" "אבני שלמה" ומורשה.
• משרדי ממשלה: שלוחות של משרד החינוך, משרד האוצר, המעבדות המרכזיות של משרד הבריאות ועוד.
• בניין תאגיד השידור הישראלי "כאן".
• בית היתומים דיסקין בנין עתיק ומפואר הממוקם על הגבול בין קריית משה לגבעת שאול, בגבעה הצופה על הכניסה לעיר, המבנה מכיל בתוכו מספר ישיבות ומוסדות חינוך.
• הישיבות "פרשבורג" "נר משה" "אחינו לצעירים מתחזקים"

לקריאה נוספת

• שולמית בית ינאי, גבעת שאול - אנשים ומקומות אז והיום, עצמי, ירושלים תשנ"ט
• בנימין קלוגר, גבעת שאול ושכנותיה השכונות שעשו את ירושלים החדשה, בהוצאת "המודיע", תשפ"א

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גבעת שאול בוויקישיתוף

• גבעת שאול באתר עיריית ירושלים
• מידע על אתר 7453 גבעת שאול, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
• גבעת שאול, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35545105גבעת שאול