רחוב שטראוס
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | בית הבריאות שטראוס השוכן בו |
| הקמה | |
| תקופת הבנייה | ?–1930 |
| מיקום | |
| שכונה | גאולה |
רחוב שטראוס הוא רחוב בירושלים המוביל מרחוב יפו צפונה אל כיכר השבת ומהווה את המשכו הצפוני של רחוב המלך ג'ורג' אחרי הצטלבותו עם רחוב יפו בצומת האיקסים. הרחוב מחבר את משולש מרכז העיר אל השכונות החרדיות גאולה, מאה שערים, כרם אברהם וזיכרון משה. עם סלילתו ב-1930 נקרא רחוב שטראוס על שם בית הבריאות שטראוס. אך מקיץ 1931 ועד תום המנדט וקום מדינת ישראל נקרא הרחוב רחוב צ'נסלור על שם הנציב העליון ג'ון צ'נסלור, שקרא את הרחוב על שמו[1]. הרחוב נסגר בשבת כחלק מגוש הרחובות החרדיים ובניהם השכונות החרדיות בירושלים. הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים עתיד לעבור ברחוב זה.
מרחוב יפו אל הצטלבות רחוב הנביאים
קצהו הדרומי של רחוב שטראוס נמצא ב"צומת האיקסים" בין בניין טרבלוס ממזרח לבניין "מעיין שטוב" ממערב. בניין טרבלוס מסמן את קצהו של מגרש הגובל ברחוב יפו ומשתרע מרחוב הרב קוק ועד רחוב שטראוס, השייך למשפחת קוקיא הוותיקה (חלק מ"גוש 50"). הבניין החד-קומתי הוקם לפני 1918 ובימי המדינה הראשונים שכנה בו מסעדת סטודנטים שנתנה לו את שמו[2]. על כותלו של בניין "מעיין שטוב" מנגד, נמצא אריח מקורי עם שם הרחוב מימי המנדט, שהוכן על ידי אמני בצלאל ו"האגודה למען ירושלים".
הרחוב עולה בתלילות יחסית, במזרחו מגרש קוקיא, שעמד שנים רבות נטוש ובראשית שנות ה-2000 הוקם בו מיזם מודרני למגורים ולאחריו בית החולים הגרמני, שנקרא גם בית החולים "זיו" וכיום הוא אגף בבית החולים ביקור חולים. ממול ניצב המבנה המרכזי של בית החולים ביקור חולים. בקטע רחוב זה נטועים עצי ברוש ואורן גבוהים, ששימשו בחורפי שנות השמונים משכן ללהקות ענק של זרזירים, שהפכו למטרד של ממש[3]. מקטע זה של הרחוב כה תלול ועמוס שהקו הכחול יעבור בו במנהרה עד לצומת בר אילן.
מהצטלבות רחוב הנביאים לכיכר השבת
צומת שטראוס-הנביאים
-
חזית בית החולים הגרמני ("זיו") -
בית החולים ביקור חולים בפינת שטראוס והנביאים -
בניין ההסתדרות הרפואית, פינת שטראוס והנביאים
צומת רחוב הנביאים מעוטרת בשלושה מבנים מסיביים הקשורים לרפואה - חזיתות בתי החולים הגרמני וביקור חולים מדרום ומבנה "בית הרופא", משכן הסניף הירושלמי של ההסתדרות הרפואית בישראל בצפון-מערב הצומת.
בצידו המזרחי של הרחוב נמתחת שורת חנויות ובתי מסחר קטנים, חלקם ותיקים ביותר, בהן החנות המקורית של רשת הביגוד וציוד התינוקות הזולה "בזאר שטראוס".
מתחם נביא עוכשא, תורבת קאמריה ובית העם הישן
בנקודה הגבוהה ביותר ברחוב נפתח ממערב מתחם ובו מספר מבנים היסטוריים, בתוך גן שעשועים.
מסגד נביא עוכשא - נקרא על שם נבי עוכשא בן מוחסין, מבני חבורתו של הנביא מוחמד (צחאבה), שלפי המסורת, נקבר במקום. מסורת ערבית אחרת מייחסת את מיקום המסגד למקום קבורתם של משה, ולהבדיל, אותו האיש ומוחמד, שלושת נביאי הדתות המונותיאיסטיות - וזו אחת הסיבות בגללה הנציב הבריטי ג'ון צ'נסלור קרא לרחוב הסמוך רחוב הנביאים.
במקום מבנה קבר מפואר מהתקופה האיובית, מסוף המאה ה-12, ולצידו מבנה ממלוכי וצריח מסגד מהמאה ה-19. שני עצי זית נטועים בסמוך, וגילם מוערך בכ-800 שנה.[4]
בשנת 1929 הוצת המסגד על ידי יהודים בתגובה למאורעות תרפ"ט. עד 1948 התגוררה בסמוך משפחה ערבית שתחזקה את המתחם, אולם מאז מלחמת העצמאות המבנה נותר סגור ומשמש כמחסן של עיריית ירושלים. במהלך האינתיפאדה השנייה רוססו במקום כתובות נאצה, והיה ניסיון להצית את המסגד,[5] ובדצמבר 2011 נערך שוב ניסיון הצתה ונכתבו עליו סיסמאות של תג מחיר.[4]
הגבעה נחשבה על ידי מקובלים כ"פתחא דקרתא" (פתח העיר) ומקום מושבו של משיח בן יוסף, שיכשיר את הקרקע לבוא המשיח. לאחר הקמת הכנסייה האוונגלית הבינלאומית בשנת 1908 עבר מהמגרש עליו הוקמה לאתר זה "אוהל משיח בן יוסף" בו התפללו מקובלים מתלמידי הגר"א לביאת המשיח[6].
תורבת קאמריה - תורבה (מבנה קבר) המתוארך לתקופה הממלוכית. המאוזוליאום נקרא על שם חסאם א-דין אל-קמרי ובו שלושה קברים. על פי המסורת המוסלמית קבורים במקום בני משפחת קמריה, שנפלו בקרבות נגד הצלבנים בשנים 1251–1266[7][8].
כמו כן נמצא במקום קיר שהיה שייך לבית העם הישן של ירושלים העברית. הבניין הוקם בשנת 1906 ושימש כמועדון ספרותי, מקום לקריאת עיתונות עברית, למפגשים ולהרצאות. המקום מתועד ביצירתו של ש"י עגנון, "תמול שלשום" ובין היתר נהגו להפגש בו אליעזר בן-יהודה, יהושע ברזילי, בוריס שץ, יצחק בן-צבי ואשתו רחל ינאית בן-צבי, ישראל דב פרומקין, זאב ז'בוטינסקי וכן צעירים חרדים מהשכונות הסמוכות.
יש שרצו לזהות במקום זה את קברו של בנימין בן יעקב[דרוש מקור], אך לא ידוע מקור ברור לכך.
בית ההסתדרות
ערך מורחב – בית ההסתדרות (ירושלים)
בשנות החמישים הוקם סמוך לראש הגבעה בניין ההסתדרות בירושלים. הבניין תוכנן על ידי זוג האדריכלים דר' יהודית סגל שטולצר ואויגן שוטולצר. ההסתדרות עברה למקום ממשכנה הקודם ברחוב ההסתדרות, במרכז העיר. לדברי עוזי ברעם המבנה הוקם במיקום זה לפי החלטת אביו משה ברעם, מזכיר מועצת פועלי ירושלים באותה עת, דווקא בגבול האזור החרדי, כדי להוות מעוז חילוני מצפון לרחוב יפו. אולם המעוז החילוני נותר אי מבודד באזור שרק הלך מאז והתחרד[9].
במקום היו מגרש הפועל ירושלים ובית הקולנוע "מיטשל".
בית הבריאות שטראוס
בצידו המזרחי של הרחוב, לאחר רחבה הנקראת "רחבת חיי אדם", על שם הרחוב הסמוך ובה מבנה מודרני של קופת חולים כללית נמצא המבנה שנתן לרחוב את שמו, בית הבריאות שטראוס.
המבנה, בתכנונו של האדריכל בנימין צ'ייקין, נחנך ב-1929 על ידי ההסתדרות הציונית הדסה ביוזמת הנרייטה סולד ובתרומתו של נתן שטראוס על מנת לשמש כמבנה מרפאות, מרפאות שיניים, מוקד להתייעצות רפואית ולהדרכה, היגיינה ותזונה. שמו המלא, החרוט מעל כניסתו הוא "בית הבריאות על שם נתן ולינה שטראוס לבני כל הגזעים והדתות"[10]. בשנת 1935 הפרופ' ליאוניד דולז'נסקי ייסד ומונה למנהל המחלקה לפתולוגיה ניסיונית במסגרת המעבדות לחקר הסרטן באוניברסיטה העברית שמוקמה בבית הבריאות שטראוס[11].
בתאריכים 31 במאי – 1 ביוני לשנת ה'תרצ"ט 1939 נערך בבית הבריאות כנס רפואי-מדעי שארגנה ההסתדרות הרפואית העברית בא"י. בכנס השתתפו מרבית מבכירי הרופאים בארץ ישראל לתקופה.[12][13]
תוכנית הכנוס המדעי:
כיום המבנה שייך לבית החולים הדסה ומשמש למרפאות חוץ ולמשרדים.
לפני הקמת בית הבריאות שכנה על מגרש זה טחנת קמח גדולה מופעלת בקיטור שהוקמה על ידי שלמה הכהן מילנר. הטחנה עלתה באש זמן קצר לפני שנבנה במקום בית הבריאות[14].
מבית הבריאות ועד ככר השבת
בירידה צפונה לאחר בית הבריאות מקבל הרחוב צביון חרדי יותר ויותר. ממזרח לרחוב נמצאת השכונה החרדית הקטנה בתי ויטנברג ולאחריה, סמוך לרחוב מאה שערים, שכונת בתי ורשה. במערבו מהווה הרחוב את גבול זיכרון משה. מספר בתים מקוריים של השכונה, הבנויים סגנון בינלאומי-ירושלמי השתמרו.
בחלקו הנמוך והצפוני ביותר, מתמזג רחוב שטראוס עם רחוב ישעיהו, מתרחב מאוד והופך למעשה לחלק מכיכר השבת.
חלק זה של הרחוב משמש לעיתים קרובות כשטח ההפגנות של החרדים בירושלים. פעמים רבות נסגר הרחוב על ידי המשטרה כמו כן במאבקי השבת בירושלים שהתנהלו בשנת 2009 ובהפגנות בכיכר השבת. בהפגנות האם החשודה בהרעבת בנה שימש הרחוב כמוקד לעצרות של העדה החרדית ובהפגנות שימש הרחוב כמוקד הפגנות שם התנהלו עימותים קשים מאד בין המשטרה לגורמים חרדיים. מוקד חשוב מבחינה זו הוא בניין זופניק (שטראוס 26), מבנה מודרני הקרוי על שמו של ישראל זופניק ומשמש כמושב בית הדין של העדה החרדית ובו גם משרדיה של העדה החרדית האשכנזית בירושלים. רחבת הבניין מהווה מקום מפגש לעצרות ויציאה להפגנות ומחאות של הציבור החרדי.
כמו כן חלקו התחתון של רחוב שטראוס הנחשב כחלק משטחן הרחב של השכונות החרדיות נסגר לתנועה בשבתות וחגי ישראל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ תום שגב, ימי הכלניות, כתר ספרים, 1999 עמוד 277
- ^ דוד קרויאנקר, רחוב יפו - ביוגרפיה של רחוב - סיפורה של עיר, כתר ספרים, 2009, עמוד 251
- ^ ציפור החודש של ינואר 2005, תחנת הצפרות בירושלים
- ^ 4.0 4.1 ניר חסון, המסגד שהותקף: הפתח בין ירושלים של מעלה לזו של מטה, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2011
- ^ אסף זוהר, מסגד הוצת בשכונת מאה שערים בירושלים, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2000
- ^ חיים באר, "עיר לא מושגת"
- ^ תורבת קמריה (רח' שטראוס), סקר רשות העתיקות
- ^ תאופיק דעאדלה, ירושלים, נבי עכאשה: דוח ראשוני, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 121, 21 בדצמבר 2009
- ^ נטע סלע, ירושלים: החרדים "כבשו" את מעוז ההסתדרות, באתר ynet, 15 בינואר 2007
- ^ יצחק שפירא, ירושלים מחוץ לחומה,ירושלים תש"ח, עמוד 251
- ^ אלבום ליאוניד דולז'נסקי יד יצחק בן צבי
- ^ בין המשתתפים (לפי א'-ב'): הנרי אונגר, יצחק איצקוביטש, מקס בוכמן, יחיאל קרל גוגנהיים, אדוארד גורדון יוסף (ג'וזף), בנו גרינפלדר, אברהם דרוקמן, פריץ דרייפוס, פנחס וייל, חיים ארנסט ורטהיימר, פליכס זולמן, יעקב זס, רפאל משה חפץ, לודוויג פרדיננד מאייר, פליקס מנדל, דוד מרגלית, מכס מרכוס, אריה סדובסקי, רוברט פישר, יוסף פרגר, ברנרד צונדק, גאורג צונדק, הרמן צונדק, יוליוס קליברג, שמעון רוזנבאום, יהודה לייב רוקח, משה רחמילביץ'
- ^ תוכנית הכינוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס
- ^ שמואל אבן אור, 'השכונות סביב מאה שערים', אריאל 163–164 (מרץ 2004), עמ' 196.
רחוב שטראוס37315209Q7622322