גבעת מרדכי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת חברון בגבעת מרדכי
פסל "סולם יעקב" בכניסה לשכונת גבעת מרדכי

גבעת מרדכי היא שכונה במערב העיר ירושלים. השכונה גובלת בשכונות בית וגן, פת, ניות, גבעת רם, ועמק פרי-הר הידוע בכינויו עמק הצבאים.

היסטוריה

השכונה הוקמה בשנת 1955, על ידי הפועל המזרחי וחברת משכנות, על אדמות שנתרמו לקק"ל על ידי מרדכי (מקסוול) אַבֶּל (Abbell;‏ 1902–1957), עורך דין ורואה חשבון, איל נדל"ן ופעיל חברתי יהודי-אמריקאי משיקגו, ממייסדי המזרחי בארצות הברית[1][2], ועל שמו נקראה השכונה. בשלב ראשון נבנו בשכונה 100 יחידות דיור, והוא תוכנן לכלול 400 יחידות דיור[3]. בשנת 1970 כבר היו בשכונה 400 יחידות דיור ובשלבי בנייה היו עוד 130 דירות[4].

ביום הראשון של מלחמת ששת הימים החל בהפגזה כבדה של הצבא הירדני על מערב העיר. גם שכונת גבעת מרדכי ספגה פגזים רבים. מפגיעת אחד מהם נהרגו בסמוך לבית הכנסת שני נערים תושבי השכונה: אברהם איפרגן[5] ויצחק מנסור.[6]

אופי השכונה

הרחובות בחלקה הישן של השכונה נקראים על שמם של מנהיגים מתנועת המזרחי. הרחוב הראשי בשכונה נקרא רחוב שח"ל, על שמו של המנהיג הציוני ר' שמואל חיים לנדוי, מהוגי הדעות של התנועה. רחובות נוספים נקראים גם הם על שם רבנים ופוליטיקאים ציונים דתיים: הרב ישעיהו וולפסברג-אביעד, הרב זאב גולד, הרב חיים הלר, ודוד צבי פנקס, חבר מועצת המדינה הזמנית, הכנסת הראשונה והשנייה ושר התחבורה. רחוב נוסף נקרא על שם יצחק דוד מן, איש ציבור בירושלים. עם מעברה של ישיבת חברון כנסת ישראל לשכונה נקרא רחוב על שם ראש הישיבה, הרב יחזקאל סרנא, ורחוב נוסף בשם משאת משה, על שם ספרו של הרב משה חברוני, ראש הישיבה לאחר פטירת הרב סרנא ומי שהביא לבניין קריית הישיבה בשכונה.

בגבעת מרדכי מתגוררים (לרוב בשכירות קצרת טווח) זוגות צעירים וסטודנטים רבים, בגלל אופיה הדתי וקרבתה למוסדות לימוד אקדמיים דוגמת מכון לב, מכללה ירושלים, המכללה האקדמית להנדסה ירושלים, וקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית. חלק גדול מהמבנים בשכונה הם בניני דירות בעלי למעלה מחמש קומות. רובם המוחלט בנויים על פי אותם עקרונות ארכיטקטוריים (ונבנו, כך על פי וותיקי השכונה, "בשיטת העתק הדבק"). בנינים אלה מצטיינים בחסכון בשטח ובאנרגיה, ונחשבים פחות נוחים עבור משפחות דתיות, בשל העובדה שאין בהם מקום לבניית סוכות. מתנגדיו של ראש העיר דאז, טדי קולק, טענו שהוא קידם בנית מבנים בארכיטקטורה המסוימת הזו כדי לנסות ולמשוך אוכלוסייה חילונית לירושלים. ערכה הנדל"ני של השכונה עלה משמעותית עם סלילת כביש בגין ופתיחת הכניסה המערבית לקמפוס גבעת רם הסמוכים לשכונה.

נכון ל-2016, מתגוררים בשכונה 5,435 תושבים[7], ברובם דתיים לאומיים וחרדים. רבני השכונה הם הרב איסר קלונסקי והרב יוסף שרעבי.

בשל אופיה הדתי של השכונה, חלק מרחובותיה סגורים לכניסת כלי רכב בשבתות וחגים.

מוסדות בשכונה

בשכונה מספר מוסדות לימוד. בשנות ה-70 של המאה ה-20 הוקם בית ספר יסודי ממלכתי דתי, שנקרא מאוחר יותר על שם ציון עזרי, ובי"ס תיכון לבנות בשם מדרשיית עמליה, שכלל גם פנימייה. לקראת סוף העשור הושלם בשכונה הקמפוס של ישיבת חברון, אחת הישיבות היוקרתיות בציבור החרדי-ליטאי. בעשורים הבאים הוקם בשכונה גם בית ספר יסודי ממלכתי על שם מנשה אלישר. עם השנים עבר בית הספר מנשה אלישר למשכן חדש ברמת שרת, ובמקומו פעל במבנה בי"ס לחינוך מיוחד אלונים. ב-2013 עבר בית הספר לרמת אשכול ובמבנה החל לפעול בית ספר יסודי ממלכתי דתי תורני חדש הקרוי על שם בן ציון נמט, לשעבר ראש מנח"י. גם מבנה בית הספר הממ"ד הוותיק עבר ידיים, וכיום (2017) שוכנת בו הישיבה התיכונית "נעם".

בשכונה פועל סניף של תנועת הנוער עזרא, הנקרא בפי הנוער "גיגי". במרכז השכונה מצוי מרכז מסחרי קטן. בשכונה מספר גדול של בתי כנסת, ביניהם "שיף שול", הקרוי של שם בית כנסת בווינה, ושקהילתו משתדלת לשמור על מנהגי הקהילה הווינאית, בית הכנסת החסידי ציוני "פיינשטוב", ובית כנסת ובית חב"ד האחראי גם לרמת בית הכרם ולניות. בית כנסת נוסף נקרא חניכי הישיבות הוא כעין ה"שטיבלך" של השכונה.

בשכונה 4 גני משחקים. אחד מהם הוא גן משחקים שבעבר הכיל מתקן שהיה בנוי מפירמידה של ארבעה כדורים, קוטרו של כל אחד כשני מטרים, ומגלשות, ונקרא "גן הכדורים". המתקן נשרף, אך שמו של הגן נותר על כנו, אף על פי שכיום נמצא במקום מתקן קונבנציונלי יותר. בגבולה של השכונה עם שכונת בית וגן שוכן קמפוס הגברים של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, ובתוכו הישיבה התיכונית תורה ומדע.

בקרבת השכונה

בסמוך לשכונה, על גבול עמק הצבאים וכביש בגין, שכן ישוב ביזנטי ומוסלמי קדום המכונה חוות הוזיר (קעאד אל-וזיר), ובו נמצאו מבנים, גתות, מתקנים חקלאיים נוספים ומערות קבורה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 התיישב הנזיר ויקנדיוס מהפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים בשטח שבין גבעת מרדכי לרמת בית הכרם של היום. הנזיר נהרג ב-1948 מההפגזות על העיר. תושבי האזור כינו את החורשה שהייתה במקום (כיום בדרום שכונת רמת בית הכרם) "חורשת הנזיר" או "חורשת הווזיר"[8].

למרגלות השכונה מצוי הפסל "מעלות", הידוע יותר בשמו העממי "סולם יעקב", של הפסל עזרא אוריון. הפסל עצמו העדיף שלא לכנותו בשם, כדי לתת לצופה אפשרות לפרש את המראה כרצונו.

תחנת הכיבוי וההצלה הראשית של ירושלים, "תחנת בירה", ממוקמת בשכונה זו[9].

המרכז הראשי לבקרת הרמזורים בירושלים ממוקם בשכונה זו.


קישורים חיצוניים

הערות שוליים



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0