מעיין שטוב
מעיין שְטוּבּ היא חנות כלבו ותיקה בירושלים. החנות, בפינה הצפונית-מערבית של צומת הרחובות יפו והמלך ג'ורג' (צומת האיקסים), נפתחה בראש חודש ניסן ה'ת"ש, 9 באפריל 1940, והייתה למותג ירושלמי ידוע.
בעלי החנות, משפחת שטוב, הם יוצאי העיר מיינץ בגרמניה, שעלו לארץ ישראל קודם מלחמת העולם השנייה, תוך שהם נוטשים את חנות הכלבו השנייה בגודלה בעיר פרנקפורט שהייתה בבעלותם והייתה בעלת שם דומה: "Stubs Quelle".
לפי תוכנית בינוי שאושרה ב-2008, יוקם במקום חנות הכלבו, שהייתה במבנה דו-קומתי, מבנה חדש בן 10 קומות שישמש למסחר, משרדים ומגורים, מעל שתי קומות תת-קרקעיות לשימוש כמחסנים.[1]
מקור ה"מעיין"
בשם החנות ובסמלה מופיע ציור של מעיין. הסיבה לכך הוא הסיפור שבפי מייסד החנות, יהודה אלכסנדר שטוב. בצעירותו יצא מגליציה לגרמניה על מנת ללמוד תורה. לצורכי מחייתו ותשלום שכר הדירה, שימש כרוכל המציע מוצרי סדקית. שטוב הלך והצליח, במרוצת הזמן רכש עגלה קטנה בה הניח את סחורתו, ולבסוף בנה לעצמו דוכן קבוע ברחוב. באחד הלילות חלם חלום מוזר לפיו ברצפת החדר שבו התגורר נובע מעיין ובו דגים חיים, והוא עומד ודג אותם. כשהגיעו ימי החגים, נסע למשפחתו, וכשנכנס ליחידות אצל רבו האדמו"ר מבאבוב, סיפר לו את דבר החלום אשר חלם. האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם האזין ופסק: "דגים הם סימן למזל ולברכה, מים נובעים הם סימן לשפע - הרחב עסקיך ותזכה להצלחה מאת ה'"[דרוש מקור]. כשחזר שטוב למיינץ, פתח חנות קטנה, ואחר כך חנות גדולה יותר, עד שפתח חנות שהשתרעה על בלוק שלם, השנייה בגודלה בפרנקפורט[דרושה הבהרה], והיא נקראה: Stubs Quelle - "המעיין של שטוב".
הכלבו בגרמניה
החנות נשאה אופי משפחתי. הזבנים היו בני המשפחה היהודית. המוניטין שלה היו המקצועיות והיושר. בניגוד לכלל החנויות שהיו פתוחות ביום השבת, חנותו של שטוב נותרה סגורה בשבת. זמני פתיחת החנות במוצאי שבת פורסמו, ותורים ארוכים השתרכו בפתח החנות והמתינו בסבלנות לפתיחתה במוצאי שבת.
לאחר שעלו הנאצים לשלטון ב-1933, ולאחר כמה תקריות אנטישמיות שכללו פריצה אלימה של אנשי האס אה לחנות בשנת 1934, נמלטו יהודה אלכסנדר שטוב ובנו וחתנו לארץ ישראל והגיעו לירושלים.
בירושלים
בני המשפחה שכרו חמש חנויות קטנות מאת יורשי עזבון חיים ולירו, בעל קרקעות במרכז העיר, והם פרסמו מודעה: "בקרוב ייפתח בית מסחר לכל מיני סחורות מצרכים מעין שטוב רח' יפו, פינת צ'נסלור. תחכו - בכל קנייה תחסכו". לאחר הקמת המדינה שמו של רחוב צ'נסלור שונה לשטראוס.
סמל החנות מורכב מהאות העברית "ש", ובאמצעה האות הגרמנית "S", המייצגות את שם המשפחה. מהאותיות נובעים כלפי מעלה קילוחי מים. הסמל "מעיין שטוב" הפך למותג בירושלים.
המיוחד בחנות היה שהיו בה בגדים לכל גיל ולכל עונות השנה לפי האופנה המקובלת, במחירים הוגנים ושירות מסור ואמין. בשנות הצנע בימיה הראשונים של המדינה סיפקה החנות סחורה איכותית וגם בשנים אלו יכלו מעוטי יכולת לקנות בה ולשלם בתשלומים או בהתחייבויות לזמנים לפי בחירה.
החלטת ההריסה
הוועדה המחוזית של ירושלים החליטה בשנת 2008 להרוס את המבנה שבו שוכנת החנות, בנימוק: "בינוי גבוה יאפשר את שדרוגו וחיזוקו של מרכז העיר".[דרוש מקור] הוחלט כי רק בניין אחד ישומר בשלמותו - בית ולירו, שבפינה הדרום-מערבית של הצומת, בנימוק שמוטבע בו שלט לכבוד המלך הבריטי ג'ורג' החמישי.
בדיון נוסף נקבע כי המבנה הוא במסגרת רשימת:
- "ערכים אדריכליים הראויים לשימור. החנות מעיין שטוב שהבניין נושא את שמה הוקמה בירושלים בשנת 1940. המדובר בבניין המזוהה עם אזור מרכז העיר והמהווה חלק מההיסטוריה העירונית החדשה של ירושלים... לפיכך, מורה הוועדה על שימור מלא של חזיתות המבנה הפונות לרחובות יפו ושטראוס, תוך שילובן בחזיתות המבנה החדש. בקטע זה יבוצעו פירוק והרכבה מלאים של החזית. בנוסף, כמוצע על ידי מגישי התוכנית, יהא במבואת הבניין תיעוד ראוי של המבנה הקיים, של החנות "מעיין שטוב" ושל הצומת המרכזי בו שוכן המבנה[1]".
האדריכל וההיסטוריון של בנייה ואדריכלות בירושלים, דוד קרויאנקר, טען שהזהיר לא אחת מפני התנוונות רחוב יפו. עם זאת, כל תוכנית לפיתוח הרחוב חייבת להיעשות באחידות ארכיטקטונית. "המבנים שבדפנות הצומת הם חסרי ערך ארכיטקטוני ואין סיבה שלא יקבלו תוספת קומות. עם זאת, יש לעשות זאת תוך אחידות בעיצוב, שלא נקבל איזה 'מישמָש' של סגנונות, חיפויי אבן שונים או יחס שונה בין פתחים לקירות".[2]
התחדשות החנות
בספטמבר 2011 עברה החנות לצד השני של הצומת - לרחוב קינג ג'ורג' 1. במקומה החדש עברה מיתוג מחודש ומתרכזת בהלבשה לנשים בלבד. כמו כן נפתחה חנות למגזר החרדי ברחוב מלכי ישראל בשכונת גאולה.
לקריאה נוספת
- אברהם שלמה שטוב, זכרונות מבאבוב דרך מגנצא לירושלים, ירושלים: תשמ"ו-1986.
קישורים חיצוניים
- אתר החנות המחודשת
- אלידע בר-שאול, ליבש את המַעְיָין?, "מעייני הישועה", י"ד בטבת ה'תשס"ט
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 פרוטוקול החלטות מישיבת ועדת משנה להתנגדויות 1 ביולי 2008
- ^ רנית נחום-הלוי, מקור, כולל תרשים סכמטי, עיתון דה-דה מרקר.
35515282מעיין שטוב