הכנסת אורחים

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל.PNG חסר בערך זה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא האספקלריה תורנית מספקת.
ניתן להיעזר בשכתוב ערך זה במדריך לעריכה באספקלריה תורנית. נא להמתין לשלב הסינון השני. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הכנסת אורחים היא מצווה חשובה שעליה נאמר בגמרא: "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה"[1]. במקרים מסוימים ניתן אף לחרוג מההלכה הרגילה לשם הכנסת אורחים[דרושה הבהרה]. להבדיל, גם אצל אומות העולם הכנסת אורחים היא ערך חשוב.

בתורה

סיפור אברהם

בספר בראשית מסופר על אברהם שישב בפתח ביתו כחום היום ומבואר במדרש שהסיבה שהמתין, בעת שהיה ביום השלישי למילתו, בהיותו חולה, הייתה מתוך ציפייה לאורחים. ואכן, שלושה אורחים (שהיו מלאכים, כמבואר במדרש) אכן הגיעו ואברהם וביתו טרחו ועמלו רבות לרווחתם. במסורת היהודית הפכה דמותו של אברהם לדמות המזוהה יותר מכל עם ערך זה של הכנסת אורחים ואת הפסוק "ויטע אשל בבאר שבע" דרשו חז"ל כנוטריקון של "אכילה, שתייה לוויה".

סיפור לוט

דמות נוספת בספר בראשית המזוהה עם הכנסת אורחים היא לוט. לשם מהפכת סדום ועמורה שולח ה' לעיר שני מלאכים המכונים "אנשים" (ספר בראשית, פרק י"ט) ויש מפרשים כי מדובר בשניים משלושת ה"אנשים" שנפגשו עם אברהם בפתח האוהל בפרק י"ח. לוט היושב בשערי העיר פוגש אותם ומקבל את פניהם בהכנסת אורחים. על אף שהם מביעים רצונם ללון ברחוב - הוא מתעקש שילונו בביתו. אנשי העיר הרשעים דורשים מלוט כי יוציא אליהם את אורחיו - מכיון שרוצים להענישם כדרך אנשי סדום, לוט מגונן על אורחיו, יוצא בגופו אל הקהל שמתאסף סביב ביתו, ואף מציע את בנותיו במקום האורחים.

בתרבויות אומות העולם

הכנסת אורחים אצל הבדואים

הבדואים, יושבי המדבר, מפורסמים בשל הכנסת האורחים שלהם. על פי המסורת, הבדואי מחויב לארח כל אדם ללא הבדל מיהו, לשרת את האורח היטב ולהימנע מלשאול אותו שאלות במשך שלושה ימים ושליש. אם יש לאורח מטרה שלשמה בא, ישטח אותה באוזני המארח לאחר ימים אלו. האורח יכול לקצר את תקופת שהותו על פי צרכיו. בדרך כלל מארחים את האורח ב'שק' שהוא מקום התכנסות הגברים. לעיתים זהו אוהלו של זקן המשפחה המורחבת ולעיתים זהו מבנה נפרד מהמאהל ומצפון לו. האורח ילון ב'שק' וגם את ארוחותיו יקבל לשם. סדרי האירוח מטרתם למנוע פגישות בין האורח לנשות המאהל, כדי להגן על המוסר.

מנהג מהודר הוא לזבוח ביום הראשון צאן לכבוד האורח. בשאר הימים האורח אוכל את מה שאוכלים המארחים. שתיית קפה עם האורח היא טקס מיוחד. מקובל לשתות את הקפה בלגימות קטנות כדי להתענג עליו ובסיום השתייה למסור את הספל לידיו של המארח. אפשר לשתות ספל קפה אחד או שניים אך יש להימנע משתיית כוס קפה שלישית. על המארח לטפל גם בבהמת הרכיבה של האורח ולציידו במזון ושתייה לדרך.

לאורח אסור לבקש דבר, כיוון שהמארח מספק את כל צרכיו גם בלי שיבקש. הבקשות היחידות המותרות הן לשאול לכיוון העיר מכה (שלכיוון זה עורכים המוסלמים את תיפלתם), כדי שיוכל לכוון אליה בתיפלתו וכן לשאול היכן יוכל לעשות את צרכיו. לאחר שנפרד מהמארח, אמור האורח לספר בשבחו של המארח כדי להרבות את כבודו וערכו.

הכנסת אורחים בנצרות

הכנסת אורחים, הוספיטליטאס מלשון hostis - זר, היא עיקרון אחד משבעת מעשי החסד בדת הנוצרית. מתקשרת למצוות אהבת הזולת.

בעם ישראל

בית התבשיל

בית התבשיל הוא ארגון המחלק אוכל חינם לעניים, בלשון המשנה זה נקרא "תמחוי", המשנה בפאה (פרק ח' משנה ז', ח' וט'[2]) דנה מיהו עני הזכאי לקבל מן התמחוי ומי אינו זכאי ומסיימת את דבריה כך: וכל מי שאינו צריך ליטול ונוטל, אינו נפטר מן העולם עד שיצטרך לבריות. וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל, אינו מת מן הזקנה, עד שיפרנס אחרים משלו, ועליו הכתוב אומר (ירמיה יז): ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו.

כיום קיים כמעט בכל ערי הארץ בתי תבשיל המחלקים מדי יום אוכל לנזקקים.

טעג

עם הקמת עולם הישיבות באירופה במאה ה-18 ועד להקמת ישיבת חכמי לובלין אז החלו הבחורים לאכול באופן מסודר בישיבה, היו אוכלים בחורי הישיבה אצל תושבי העיירה או העיר בה הם למדו, הדבר כונה באידיש "טעג" (כלומר: ימים) על שם שעל פי רוב בכל יום היו מתארחים אצל מישהו אחר.

מפעלי הכנסת אורחים

בשנות ה-80 של המאה הקודמת החלו לקום מפעלי הכנסת אורחים בארץ, ולאחר מכן עם השנים גם בחו"ל. סביב קברו של התנא רבי שמעון בר יוחאי במירון התפתחו מפעלים זעירים של הכנסת אורחים כבר לפני כמאה שנה בעיקר בסביבות ל"ג בעומר, מבין ראשוני המקימים ארגון מסודר להכנסת אורחים הוא רבי אשר פריינד.

במזרח אירופה החלו להתפתח סביב קברי הצדיקים בנייני הכנסת אורחים, חלקם אף מציע ארוחות בכל שעות היממה בחינם, המפורסמים שבהם הם בעיירה קרעסטיר סמוך לקברו של רבי ישעי'לה מקרעסטיר שנודע גם הוא כמכניס אורח בסדר גודל מוסדי.

כמו כן חלק מבתי חב"ד ברחבי העולם משמשים כהכנסת אורחים ליהודים הנקלעים למקום.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0