ספר שופטים

ספר שופטים

הקבר שמיוחס לשמשון ולאביו מנוח ביער צרעה
תקופת התרחשות	תקופת השופטים
מספר פרקים	21
מספר פסוקים	618
סדרת ספרים	נביאים
הספר הקודם	ספר יהושע
הספר הבא	ספר שמואל
דמויות מרכזיות	אהוד בן גרא, דבורה הנביאה, ברק בן אבינעם, יעל אשת חבר הקיני, סיסרא, גדעון, יפתח הגלעדי, בת יפתח, שמשון

סֵפֶר שׁוֹפְטִים הוא הספר השני בקבוצת ספרי הנביאים שבתנ"ך, אחרי ספר יהושע ולפני ספר שמואל. הספר מתאר את קורותיה של תקופת השופטים בתולדות עם ישראל, היא התקופה שאחרי כיבוש ארץ ישראל וחלוקתה ועד ימיו של שמואל הנביא וראשית המלוכה.

שם הספר

שם הספר, שופטים, עתיק, ונמצא כבר בברייתא במסכת בבא בתרא, בה מנויים ומסודרים ספרי התנ"ך. השם נובע מהשופטים - מנהיגי העם בעת ההיא, עליהם נסב חלקו העיקרי של ספר שופטים. בשם זה נקרא הספר גם בתרגום השבעים ובשאר תרגומי המקרא.

השם שופט, במובנו הרחב, מבטא לא רק את הדנים בין אנשים בעסקי ממונות, אלא גם מושלים ומצביאים, ההולכים בראש צבא עמם כדי להושיעו ולשפוט בינו לבין אויבו. שימוש כזה נמצא במספר מקומות במקרא, למשל בספר שופטים ג': ”וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' וַיָּקֶם ה' מוֹשִׁיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיּוֹשִׁיעֵם אֵת עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ. וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה' וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה.”. גם תרגום יונתן מתרגם את המילה "שופטים" כ"נגידין" - כלומר מנהיגים. הפשיטתא מתרגם את שם הספר כ"ספר פרוקי" - ספר מושיעים. שימוש דומה בביטוי "שופט", אפשר לראות גם בפונית המכנה את המושלים בקרתגו וצפון אפריקה כ-Suffet או Suffete.

תוכן

את ספר שופטים ניתן לחלק על פי תוכנו לשלושה חלקים עיקריים.

חלק ראשון, המסתיים בפרק ב' פסוק ה', עוסק בנושא התנחלות בני ישראל בארץ, כהמשך למסופר בספר יהושע. הכתוב מתאר את כיבוש נחלות יהודה ושמעון על ידי שני השבטים ואת חלוקת האדמות. בהנגדה לסיפור זה, מופיע פירוט של שבטים שלא סיימו ליישב את שטחי ארצם ולגרש מהם את השבטים הכנעניים, תושביה הקודמים של הארץ. בסופו של החלק, מופיע קטע תוכחה על ההזנחה של כיבוש הארץ, הנאמר על ידי מלאך ה', העולה אל העם מן הגלגל אל הבוכים.

בחלק השני, המסתיים בפרק ט"ז, מתוארת בצורה כרונולוגית ומסודרת תקופת השופטים. מובאים בה מעשיהם של השופטים - עתניאל בן קנז, אהוד בן גרא, שמגר בן ענת, דבורה הנביאה וברק בן אבינועם, יעל אשת חבר הקיני, גדעון, אבימלך, תולע בן פואה, יאיר הגלעדי, יפתח הגלעדי, אבצן מבית לחם, אילון הזבולוני, עבדון בן הלל הפרעתוני ושמשון. בראש חלק זה מופיעה סקירה קצרה על הדפוס ההיסטורי המרכזי של התקופה: עם ישראל עובד עבודה זרה, זעם ה' על עמו ושעבודם בידי עמים זרים, שוב העם אל ה', שליחת שופט ביד ה' שמושיע את העם, וחוזר חלילה.

החלק השלישי, הכולל את הפרקים י"ז-כ"א, כולל שני סיפורים המשקפים את מצבו הרוחני של העם בתקופה זו, שבה "אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה" (כ"א, כה). הסיפור הראשון, סיפור פסל מיכה, הוא מעשה של גזל ועבודה זרה, השם ללעג את עובדי העבודה הזרה, ההופכים כסף גנוב לאל, תוך כדי הונאה נוספת, ולבסוף ה"אל" עצמו נגנב מהם בכוח הזרוע. הסיפור השני, מעשה פילגש בגבעה, הוא תיאור של ירידה מוסרית, שראשיתה בגילוי עריות וברצח, וסיומה במלחמת אחים, ובהיכחדו כמעט של שבט מישראל. הפרשנים חלוקים אם סיפורים אלו מובאים כאן בסדר כרונולוגי, או שהתרחשו בתקופה מוקדמת יותר, וצורפו לסוף הספר כנספח כיון שאינם חלק מסיפורי השופטים.

רקע

עם תחילת תקופת השופטים, מעט לאחר תום תקופת הכיבוש וההתנחלות, החלו תהליכים שונים שגרמו לשינויים אזוריים. שארית הכנעני יושב הארץ החלה מתחזקת בעמקים ודוחקת את בני ישראל לכיוון הר אפרים - אזור שלא נתיישב בתקופה הקודמת. אף־על־פי שהיישוב בהר אפרים ובהרי הצפון התחזק, נותרו שבטים רבים כשהם יושבים בעמקים, לעיתים כמעט מעורבים עם תושבי הארץ הכנענים. הקשיים אותם עבר כל שבט לבדו - בין אם בבעיות של הקמת יישובים חדשים או בבעיות ביטחון - גרמו להפחתת הקשר בין השבטים, דבר שמנע התארגנות לפעולות מתואמות ואף הפחית את הסולידריות בין השבטים, כפי שהתגלה למשל במלחמת סיסרא. באזורים מסוימים נוצרה מתיחות בין ישראל לכנעני, ואילו באזורים אחרים נוצרה התקרבות מסוימת שכללה דו קיום ולימוד מערכיהם ותרבותם של העמים השכנים. חולשה זו של עם ישראל ככלל, הביאה את העמים שממזרח לישראל כעמון, עמלק ומדין לבוא לארץ ישראל לשם ביזה ומלחמה.

בשלב מאוחר יותר, נכנסו לארץ הפלשתים - לוחמים מאומנים בעלי צבאות סדירים שבאו מכיוון הים, לחצו את שבטי ישראל והדפום הרחק משפלת יהודה אל ההר. לעומת הכנעני שהובס פעם אחת ולא חזר יותר, ולעומת עמי המזרח שהיו באים רק לעיתים, היוו הפלשתים איום קבוע על העם, והם הפכו לגורם הצבאי המשמעותי ביותר במאות השנים הבאות. למעשה, עד ימי דוד לא ירד עולם של הפלשתים מצוואר בני ישראל. כנראה, היה האיום הפלישתי אחד הגורמים העיקריים לבקשת העם למנות להם מלך - ובכך גם לבוא תקופת השופטים אל קיצה.

רשימת השופטים

• עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז משבט יהודה
• אֵהוּד בֶּן גֵּרָא משבט בנימין
• שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת כהן משבט לוי
• פרק ד' פסוק ד'-פרק ו' - דְּבוֹרָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת ובָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם משבט נפתלי
• פרק ו' פסוק י"א-פרק ח' פסוק ל"ב - גִּדְעוֹן (יְרֻבַּעַל) בֶּן יוֹאָשׁ משבט מנשה
• פרק י' פסוק א'-ב' - תּוֹלַע בֶּן פּוּאָה משבט יששכר
• פרק י' פסוק ג'-ה' - יָאִיר הַגִּלְעָדִי משבט מנשה
• פרק י"א-י"ב פסוק ז' - יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי משבט מנשה
• פרק י"ב פסוק ח'-י' - אִבְצָן מִבֵּית לֶחֶם משבט יהודה
• פרק י"ב פסוק י"א-י"ב - אֵילוֹן הַזְּבוּלֹנִי
• פרק י"ב פסוק י"ג-פרק י"ג - עִבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי משבט אפרים
• פרק י"ג פסוק כ"ד-פרק ט"ז - שִׁמְשׁוֹן בן מנוח משבט דן

לפי מניין זה היו 12 שופטים כמניין השבטים. וישנה מימרה בחז"ל שבתקופת השופטים עמדו לישראל שופטים מכל אחד מהשבטים.

שופטים נוספים

מצינו בכתוב ובמפרשים כי היו שופטים נוספים על הכתובים בספר שופטים: א'. בועז. ב'. אלימלך ואולי אף בניו. ג'. בדן המוזכר בדברי שמואל. ד'. יעל אשת חבר הקיני.

"שופטים מושיעים" ו"שופטים קטנים"

ההיסטוריונים סיווגו את השופטים לפי היקף סיפורם:

"השופטים הגדולים" הם המושיעים, אנשי החיל שהצילו את עמם מהאויבים: עתניאל בן קנז, אהוד בן גרא, דבורה, גדעון, יפתח הגלעדי, שמשון, ועל פעולותיהם מסופר בהרחבה. תקופות השלום שבאו בעקבות מעשי ישועתם מוגדרות במחקר כמספרים נוסחאיים בעיגול של דור (40 שנה), חצי דור (20 שנה) או שני דורות (80 שנה).

"שופטים קטנים" (או שופטים רצופים). מכונים השופטים שיש לגביהם הערה ביוגרפית קצרה בלבד (משך כהונתם, משפחתם ומקום קבורתם), ללא סיפור מעשי הישועה שעשו: תולע בן פואה (שופטים י' 1–2), יאיר הגלעדי (י' 3–5), איבצן מבית לחם (י"ב 8–10), אילון הזבולוני (י"ב 11–12), עבדון בן הלל הפִּרְעתוני (י"ב 13–15).

לא ברור אם שמגר בן ענת, ברק בן אבינועם, ואבימלך בן גדעון נחשבו גם כן לשופטים.

חיבורו של הספר

זמן חיבורו של הספר על פי המסורת

חז"ל אומרים ”...שמואל כתב ספרו ושופטים ורות...”, נכתב ספר שופטים על ידי שמואל הנביא, חותמה של תקופה זו. לדעתם של חלק מהמפרשים, כוונת חז"ל בעניין זה כי עיקר הספר נכתב על ידי שמואל. כך לדוגמא האברבנאל משער שהיו שלושה נביאים שכתבו ספרים - שמואל הנביא נתן הנביא וגד החוזה, וירמיהו הוא זה שערך את ספר שמואל משלושת אלו, והוסיף עליהם דברים.

כתובים בספר שופטים המעידים על עריכות מאוחרות

• פרשת פסל מיכה מכילה את הסיומת:”וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי-דָן, אֶת-הַפָּסֶל; וִיהוֹנָתָן בֶּן-גֵּרְשֹׁם בֶּן-מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו, הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי, עַד-יוֹם, גְּלוֹת הָאָרֶץ”. הכתוב נראה כמספר את חורבן שומרון שמתוארך לשנת ג'ר"ה. יתרה מזו, השימוש בלשון עבר מראה כי לא מדובר על נבואה (אז סביר היה למצוא למשל את ו' ההיפוך בטקסט). הראשון שמצינו שהעיר זאת במפורש הוא האברבנאל, אך יש לכך סמך כבר בדברי חז"ל בירושלמי.
• הכותרת הן של סיפור פילגש בגבעה והן של סיפור פסל מיכה היא:"בַּיָּמִים הָהֵם" המעידה על רטרוספקטיבה. המשכה של הכותרת ”אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל” מעיד כי בזמן כתיבת הסיפורים כבר נוסדה המלוכה, וסופה ”אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה” מעיד כי מלכים באותה תקופה זוהו עם עשיית הישר בעיני ה' ולא בעיני עצמם.
  

פסוקים אלו מחזקים את דברי האברבנאל שהספר נערך סופית על ידי נביא בתקופה מאוחרת.

הכרונולוגיה של הספר

בספר שופטים מתוארים שופטי ישראל בסדר עוקב, כשמפורטות שנות שפיטתם ושנות השעבוד שביניהן. מחיבור זה, אפשר לקבוע את מספר השנים המדויק של התקופה. להלן יפורט החישוב:

שעבוד לכושן רשעתיים	8 שנים
שפיטת עתניאל בן קנז	40
שעבוד לעמון ועמלק (עגלון מלך מואב)	18
השקט שלאחר מעשה אהוד בן גרא	80
השופט שמגר בן ענת	?
שעבוד לכנענים (יבין מלך חצור)	20
דבורה הנביאה וברק בן אבינעם	40
שעבוד למדין	7
שפיטת גדעון	40
אבימלך	3
תולע בן פואה	23
יאיר הגלעדי	22
שעבוד לפלשתים ועמון	18
שפיטת יפתח	6
אבצן	7
אילון הזבולוני	10
עבדון בן הלל הפרעתוני	8
שעבוד לפלשתים ושפיטת שמשון	40

לפי חישוב זה, אורכה הכולל של תקופת השופטים הוא כ-390 שנה, בתוספת זמן לא ידוע של השופט שמגר בן ענת.

ישנם חוקרים המצביעים על המספרים העגולים 20, 40 ו-80 הנמצאים בשנותיהם של עתניאל, אהוד, דבורה גדעון ושמשון, וטוענים כי אלו מספרים טיפולוגיים. כנגד דעה זו, יש המזכירים כי הכתוב מציין גם מספרים לא עגולים, הנותנים רושם כי מדובר במספרים מדויקים.

בנאומו של יפתח למלך בני עמון, מציין יפתח כי ארץ בני עמון כבר אינה בידיהם שלוש מאות שנה. לפי החשבון לעיל, יוצא שמראשית תקופת השופטים עד לאותו מעמד עברו כ-319 שנה, ואם להוסיף זאת לכ-28 שנה של תקופת יהושע, עולה החשבון ל-347 שנה, ולא לשלוש מאות. לשאלה זו ניתנים מספר תירוצים. יש המסבירים זאת בכך שדברי יפתח משוערים בלבד ולא מדויקים - תירוץ שלא מספק את חובבי הדיוק במקרא. ספר סדר עולם וכן מספר חוקרי מקרא טוענים כי שנות השעבוד לארם נהריים, לעמון ולכנענים, מובלעות בתוך שנות השפיטה של השופטים הקודמים להן וכי תולע בן פואה ויאיר שפטו יחד רק 44 שנה, ושנותיהם - 22 ו-23 מעוגלות כלפי מעלה. הסבר אחר גורס כי הסיכום של שלוש מאות השנה, שנכתב בידי מחבר החלק המרכזי של הספר, לא לוקח בחשבון את שנות שפיטתם של חלק מהשופטים שנוספו בידי העורך השני. בטקס הקדשת בית המקדש הראשון נאמר כי עברו 480 שנה מיציאת מצרים ועד הקמת הבית (מלכים א ו, א). הנתון הזה כולל את תקופת הנדודים במדבר (40 שנה), תקופת השופטים, תקופה לא ידועה של שפיטת שמגר, חלק ממלכות שאול, מלכות דוד (40 שנה) ועוד 7 שנות מלכות שלמה (עד השלמת הבית).

צורתו הספרותית של הספר

רובו של ספר שופטים כתוב בצורת פרוזה, אך יש בו גם מעט קטעי שירה.

סגנונה של הפרוזה בספר שופטים נאה מאוד, והוא בולט בייחודו גם מבין ספרי המקרא האחרים. התיאור חי ומפורט, עשיר בפרטים ריאליסטיים וקריא ביותר. בין השיטין ניתן להבחין גם ברוח וברגש הקשורים למעמד - סגנון ציני ומבודח בתיאור מעשי שמשון וסיפור מלכותו של אבימלך, וצער כבוש עם נפילתו של שמשון במות הגיבורים שלו ובהקרבת בת יפתח לעולה על מזבח שגיונותיו של אביה. לעיתים, באירועים דרמטיים, הופכת הפרוזה לפרוזה שקולה.

הנאומים בספר כתובים רובם בסגנון של תוכחה דתית, דומה לסגנון של ספר דברים. נאומו של יותם בן גדעון, ובו המשל המפורסם הלועג לאנשים הרודפים אחר השלטון בעוד הם ריקים מתוכן, חסרי יכולת להגן על עמם ואינם מסוגלים לשום מלאכה מועילה יותר הוא המפורסם שבהם.

בספר מספר פסוקי שירה קצרים, למשל חידת שמשון ופתרונה ושיר ההלל הפלישתי: ”נָתַן אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵנוּ אֵת שִׁמְשׁוֹן אוֹיְבֵינוּ. ...נָתַן אֱלֹהֵינוּ בְיָדֵנוּ אֶת אוֹיְבֵנוּ וְאֵת מַחֲרִיב אַרְצֵנוּ וַאֲשֶׁר הִרְבָּה אֶת חֲלָלֵינוּ” (פרק ט"ז, פסוק כ"ג). חשובה במיוחד השירה הגדולה - שירת דבורה. רובה של השירה הוא הלל לה', ויש בו גם ביקורת על השבטים שלא סייעו בקרב, שבחים ליעל וברק, תיאור ציפייתה הנכזבת של אם סיסרא לשוב בנה מהקרב וסיומת של קללה לאויבי ה' וברכה לאוהביו.

מעגל ספר שופטים

מעגל ספר שופטים הוא סדר קבוע של חטא, עונש, זעקה וישועה. מעגל ספר שופטים מתרחש כך: ראשית, בני ישראל מבצעים חטא (בדרך כלל כאשר בני ישראל חטאו הם עבדו עבודה זרה). שנית, לאחר שבני ישראל ביצעו את החטא, ה' מענישם (כאשר בני ישראל חוטאים, העונש שלרוב ניתן הוא "מכירת בני ישראל"). שלישית, זעקה: לאחר שבני ישראל נענשו הם זועקים (מבקשים עזרה) לה' ומבקשים ישועה (כלומר, אדם שיושיעם). לבסוף, לאחר שבני ישראל זועקים לה', הוא שולח לבני ישראל ישועה, כלומר אדם שיושיעם.

מעגלים בולטים בספר שופטים

פרק ד'

חטא: "ויסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה' ואהוד מת". בני ישראל עשו מעשה רע בעיני ה', ככל הנראה בני ישראל עבדו עבודה זרה.

עונש: "וימכרם ה' ביד יבין מלך כנען אשר מלך בחצור ושר צבאו - סיסרא והוא יושב בחרושת הגויים". ה' "מוכר" את בני ישראל לכנענים.

זעקה: "ויצעקו בני - ישראל אל ה' כי תשע מאות רכב ברזל לו והוא לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה". בני ישראל זועקים ומבקשים עזרה מה'.

ישועה: "ודברה אשה נביאה אשת לפידות היא שפטה את ישראל בעת ההיא". ה' שולח ישועה (במקרה זה מושיעה) לבני ישראל כדי שתושיעם.

פרק ו'

חטא + עונש: "ויעשו בני - ישראל הרע בעיני ה' ויתנם ה' ביד - מדין שבע שנים". בפסוק זה, ניתן לראות שבני ישראל מבצעים חטא וה' מענישם. בני ישראל עשו מעשה רע בעיני ה', ככל הנראה בני ישראל עבדו עבודה זרה. בשל המעשה הרע של בני ישראל ה' הענישם בכך ש"מכרם" למדין במשך שבע שנים.

זעקה: " וידל ישראל מאד מפני מדין ויזעקו בני - ישראל אל - ה' ". בני ישראל מבקשים עזרה מה' ושישלח להם ישועה.

ישועה: "וַיָּבֹא מַלְאַךְ יְהוָה, וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר בְּעָפְרָה, אֲשֶׁר לְיוֹאָשׁ, אֲבִי הָעֶזְרִי; וְגִדְעוֹן בְּנוֹ, חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת, לְהָנִיס, מִפְּנֵי מִדְיָן. יב וַיֵּרָא אֵלָיו, מַלְאַךְ יְהוָה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, יְהוָה עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל... יד וַיִּפֶן אֵלָיו, יְהוָה, וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה, וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת-יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן: הֲלֹא, שְׁלַחְתִּיךָ.

מסריו של הספר

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: להרחיב על מגמת המעבר מתפקיד הנביא בישראל לראשית המלוכה.

מגמותיו החינוכיות העיקריות של ספר שופטים, הנובעות מהמבט ההיסטוריוסופי שלו, ברורות מהכתוב עצמו. החלק הראשון מסתיים בפסוקי תוכחה על הזנחת כיבוש הארץ. פסוקים אלו מפרשים את עובדת הישארותם של שבטי כנען בארץ ישראל ואולי גם את היאחזותם של הפלשתים בארץ - עובדות שגרמו לחלק ניכר מהמלחמות בארץ בתקופת השופטים ובתקופות מאוחרות יותר - כעונש על זלזולם של בני ישראל בציווי ליישב את הארץ ולגרש את יושביה הקודמים. החלק השני פותח גם הוא בהסבר היסטוריוסופי, הרואה את חטאי העם, בעיקר עבודה זרה, כסיבה לשעבוד תחת עמים אחרים ואילו את חזרתם בתשובה כגורם שמביא לישועתם. בחלק השלישי, חוזר על עצמו הפסוק האומר כי ההפקרות והירידה המוסרית נבעו בעיקר מהעדרו של שלטון מסודר.

מחיבורו הכולל של ספר שופטים, נראה כי הנביא תולה את כל בעיות הדור המוסריות והדתיות בהשארת עמי הארץ ובהתבוללות עמם. הסדר מדורג - בתחילה עצם הזלזול במצוות ההורשה, לאחר מכן עבודה זרה, ולבסוף מעשה פילגש בגבעה. יש גם הרואים בשני הסיפורים האחרונים בספר מגמה של תמיכה במלכות יהודה, שסיפורה מתחיל בספר הבא ספר שמואל, על ידי הנגדה בין מקרים אלו בהם מעורבים לוויים ואישים מהר אפרים ומבית לחם יהודה, ובין דוד המלך שהיה גם הוא מבית לחם ונמשח על ידי שמואל הנביא - לוי מהר אפרים. ^{[דרושה הבהרה]}

ראו גם

• מלחמת סיסרא - סקירה על פרק ד' בספר שופטים.
• שירת דבורה - סקירה על פרק ה' בספר שופטים.
• משפחת אביעזר
• פילגש בגבעה
• פסל מיכה
• ספר המושיעים

לקריאה נוספת

פרשנות רצופה על הספר

• יהודה אליצור, ספר שופטים, סדרת "דעת מקרא"
• יאירה אמית, שופטים, סדרת "מקרא לישראל", ירושלים: הוצאת מאגנס ותל אביב: עם עובד, 1999.
• גרשון גליל (עורך), ספר שופטים, סדרת "עולם התנ"ך". גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
• יחזקאל קויפמן, ספר שופטים מבואר בידי פרופ' יחזקאל קויפמן, ירושלים: קריית ספר והחברה לחקר המקרא בישראל, 1968.

• George Foot Moore, Judges (International Critical Commentary), New York: Charles Scribner's Sons, 1895. Online copy at the Internet Archive

מבואות ומחקרים על סוגיות בספר

• משה צבי סגל, מבוא למקרא, כרך ראשון
• יאירה אמית, ספר שופטים - אמנות העריכה. ירושלים: מוסד ביאליק, 1999 גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
• יאירה אמית, היסטוריה ואידאולוגיה במקרא. תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1997. עמ' 29–36.
• אברהם רמר, איש לשבטו, תשנ"ח.
• אלחנן בן נון, הררי עז, שיעורים בספר שופטים.
• יגאל אריאל, עוז וענווה, עיונים ביהושע ושופטים
• יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974

קישורים חיצוניים

• ספר שופטים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ספר שופטים, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי

• ספר שופטים באתר בני ציון - בונים קומה בתנ"ך
• ספר שופטים, באתר מקראות גדולות הכתר
• ספר שופטים, באתר "תורת אמת"
• ספר שופטים, באתר ויקיטקסט
• ספר שופטים, באתר מכון ממרא
• ספר שופטים באתר שיתופתא
• ספר שופטים באתר 929 - תנ"ך ביחד
• ספר שופטים: הנהגה במשבר, סרטון באתר יוטיוב - פרופ' אליהו עסיס
• זאב סולטנוביץ', תקופת השופטים, באתר "ישיבה"
• פרופ' יאירה אמית, שופטים: מי עצב את הספר?, הספרייה הווירטואלית של מטח
• פרופ' יאירה אמית, שופטים: העיצוב המיוחד של ספר שופטים, הספרייה הווירטואלית של מטח
• רשימת מאמרים על ספר שופטים באתר רמב"י
• עוזי ביננפלד, לומדים לקרוא תנ"ך - ספר שופטים, אתר "ערוץ מאיר"
• מיקומים גאוגרפיים של ספר שופטים באתר עלמפה

היסטוריה של עם ישראל

ב'תקט"ז-ב'תתפ"א - תקופת השופטים

הערות שוליים

ציוני המקורות בפרק ופסוק ללא שם הספר מתייחסים לספר שופטים.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35331555ספר שופטים