נווה יעקב
 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| תאריך ייסוד | 1970 |
| על שם | המושבה נווה יעקב |
| שכונות נוספות בירושלים | |
נווה יעקב היא שכונת המגורים היהודית הצפונית ביותר בירושלים. השכונה הוקמה ב-1970 באזור שסופח למדינת ישראל ולירושלים אחרי מלחמת ששת הימים, כאחת משכונות הטבעת. מספר התושבים בשכונה הוא כ-30,000[1].
שם השכונה מנציח את המושבה נווה יעקב, אשר הוקמה בשנת 1924 וחרבה במלחמת העצמאות, אולם השכונה איננה נמצאת במיקום בו שכנה המושבה, אלא צפון-מזרחית ממנו (מיקום המושבה המקורי היה בחלקו בבית חנינא של היום, ובחלקו היכן שכיום פסגת זאב צפון).
גאוגרפיה
נווה יעקב שוכנת בגבהים 590–750 מטר מעל גובה פני הים.
השכונה תוחמת את תחום שיפוטה הצפוני של ירושלים, צפונית לפסגת זאב ודרומית-מזרחית לשכונת דאחיית אל-בריד (שכונת הדואר) שבעיירה א-ראם שבשטחי הרשות הפלסטינית. בין השכונה לבין א-ראם מפרידים נחל פרת ועוטף ירושלים, אשר חובק את השכונה ממזרח. מערבית לשכונה שוכנת דרך עוזי נרקיס המהווה חלק מכביש 60 ודרך גישה עיקרית לשכונה, וכן שיכוני נוסייבה. בשכונה נמצאת הכניסה למחנה "מצודת נחמיה" ובו מפקדת פיקוד המרכז.
היסטוריה
המושבה נווה יעקב הוקמה בקיץ תרפ"ד (1924) ונקראה בראשיתה "כפר עברי" או "הכפר העברי", על ידי אנשי תנועת המזרחי הצעיר אשר התאגדו תחת אגודת "נחלת בית". בין ראשי התנועה ומייסדי השכונה נמנו הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, שאף התגורר בשכונה עד שנת ת"ש (1940), הרב יצחק יעקב וכטפויגל, ראש ישיבת מאה שערים, דב נתן ברינקר ואברהם לבל, חבר הנהלה ומזכיר האגודה, אשר רכש לטובת האגודה את קרקעות הכפר בשבת על פי היתר מיוחד[2][3]. לאחר תקופה קצרה שונה שמה ל"כפר העברי - נווה יעקב", על שמו של מייסד תנועת המזרחי בציונות הדתית, הרב יצחק יעקב ריינס.
עד לפרוץ מאורעות תרפ"ט התגוררו במושבה מעל למאה תושבים, ובמקום עמדו כעשרים מבנים. תושבי המקום התפרנסו בעיקר מגידול בקר ואספקת חלב לעיר ירושלים. עם פרוץ המאורעות, ובעקבות התגברות ההתקפות מצד השכנים הערבים כנגד היישוב המבודד, התמעט מספר התושבים.
מלחמת העצמאות
בעקבות החלטת החלוקה בעצרת האו"ם - 29 בנובמבר 1947 התחדשו ההתקפות על שני היישובים המבודדים עטרות ונווה יעקב. שני היישובים היו תחת מצור וסבלו ממחסור. בשני היישובים נפלו 42 לוחמים ונפצעו 96. ב-24 במרץ 1948 היה ניסיון להגיע לנווה יעקב בשיירה משוריינת - הניסיון נכשל. באפריל 1948 פונו מהיישובים הילדים והנשים. ב-14 במאי 1948 עם עזיבת הנציב העליון את הארץ קיבלו מגיני עטרות פקודה מההגנה לפנות את היישוב ולסגת לנווה יעקב, שקרובה יותר לירושלים. למחרת, ב-15 במאי חצה הלגיון הערבי עם שחר את גשרי הירדן ועלה אל ירושלים. הקרב על נווה יעקב החל ב-16 במאי. הקרב ארך 14 שעות ומשאזלה התחמושת ואפסו הסיכויים להחזיק מעמד הוחלט על פינוי נוסף. פליטי עטרות ונווה יעקב ערכו מסע להר הצופים. סך הכול כלל הכוח כ-160 איש, מהם שנים-עשר פצועים על אלונקות. חיילי הלגיון ותושבי הסביבה פשטו על היישובים הנטושים, בזזו והרסו אותם. במקום הוקם מחנה צבאי של הכוחות המזוינים של ירדן, שפעל עד 1967[4].
כיום, רחוב בשם "כפר עברי" בשכונה נושא את זכר המושבה שנחרבה.
הקמה מחדש
באוגוסט 1970, לאחר מלחמת ששת הימים, הוקמה נווה יעקב כשכונה חדשה בירושלים, במסגרת בניית שכונות הטבעת מסביב לקו הירוק. בשכונה נבנו 4,000 דירות[5], על פי נתוני המכון למחקר יישומי - ירושלים, על מנת להקים את שכונת נווה יעקב הופקעו 551 דונם מבית חנינא[6], 385 דונם מחיזמה[7] ו-315 דונם מא-ראם[8].
רבים מתושבי השכונה הם עולים חדשים מחבר העמים ועולים חדשים מאתיופיה.
נווה יעקב מזרח
נווה יעקב מזרח הוא אזור חדש בנווה יעקב שהוקם בתחילת שנות ה-90 עבור הציבור החרדי. הבנייה החדשה מוקמה ליד קריית קמניץ[9]. בשכונה יש תלמודי תורה, בית ספר בית יעקב, ישיבות, כוללים, בתי כנסת ובתי מדרש, כבכל שכונה חרדית בנוסף, בעבר פעל גם "קו מהדרין" שקישר את השכונה לשאר השכונות החרדיות.
השכונה בשנות ה-2000
השכונה נחשבה לשכונה מתפתחת, שרוב אוכלוסייתה הייתה חילונית במצב סוציו-אקונומי בינוני. בשל התפתחות האזור החרדי, והביקוש הגובר בקרב הציבור החרדי לדירות בירושלים, נמצאה השכונה במגמת התחרדות וזוגות חרדים צעירים רבים עברו לגור בה, גם מעבר לגבולות נווה יעקב מזרח. רוב החרדים שגרים בשכונה שייכים למגזר הספרדי והליטאי, ומעט החסידים שגרים בה נוטשים את השכונה, עקב מחסור בחיי קהילה חסידיים ומוסדות חינוך. בשנים האחרונות עברו להתגורר בנווה יעקב גם מאות ערבים[10].
בשנת 2000 נחנכה בשכונה שמורת פרחי בר על שטח של כ-20 דונם. בשמורה 55 זני צמחים[11].
צביון השכונה הלך ונעשה חרדי, ובבחירות לעיריית ירושלים 2013 הצביעו קרוב ל-80 אחוזים מתושבי השכונה ליהדות התורה, בני תורה או ש"ס[12]. ביוני 2018 ביטל בית המשפט המחוזי את העברת מבנה בית הספר הממלכתי-דתי בשכונה לטובת בית ספר חרדי לבנות[13].
החל משנת 2017 אושרו מספר תוכניות של התחדשות עירונית בשכונה. ביולי 2017 אישרה עיריית ירושלים תוכנית פינוי בינוי של המרכז המסחרי. התוכנית כוללת הריסה של המרכז הקיים, בן שתי הקומות, שנבנה בשלהי שנות ה-70, ובניית שלושה מבנים בני 12 קומות כל אחד, במקומו. בסך הכול יתווספו לשכונה עם השלמת הפרויקט כ-4,375 מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה, 2,850 מ"ר של מבני ציבור ושטחים גדולים לחניה[14]. בשנת 2018 הכריזה חברת "רוטשטיין התחדשות בירושלים" על קידום שלושה פרויקטים של פינוי בינוי בשכונה[15]. ביוני 2020 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אישרה להפקדה את תוכנית החברה בשדרות נווה יעקב לפינוי והריסה של שלושה שיכונים, שבמקומם ייבנו שמונה מבנים חדשים בגובה של כ-12 קומות, שיכללו 563 דירות חדשות, מעונות יום, גני ילדים, בית ספר, בית כנסת ושטחי מסחר[16].
בשנת 2018 נחנך בשכונה רחוב אברהם רביץ. דייריו הם בעיקר משפרי דיור ממרכז השכונה ושכונות אחרות בירושלים. הרחוב נתפס כשכונה בפני עצמה המכונה "נוה יעקב החדשה" ומתגוררים בה כמה מנציגי הציבור החרדי בירושלים.
ב-27 בינואר 2023 התרחש בשכונה פיגוע ירי בו נרצחו שבעה בני אדם ומספר אנשים נפצעו[17].
קו הרכבת הקלה בשכונה
בשנת 1998 אישרה עיריית ירושלים את התוכנית להקמת מערך קווי רכבת קלה בעיר כולל שלוחה לנוה יעקב[18]. בנובמבר 2002. זכתה קבוצת סיטיפס במכרז להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים, שעל פי התכנון הראשוני היה אמור להגיע לנוה יעקב[19]. הסכם הזיכיון שנחתם עם סיטיפס כלל את הקמת הקו האדום רק עד פסגת זאב[20]. במאי 2003, ביקש שר התחבורה, אביגדור ליברמן, מהנהלת הפרויקט לקדם סטטוטורית את הקו אל שכונת נווה יעקב[21]. במרץ 2009, אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה את התוכנית להארכת הקו האדום משדרות משה דיין בפסגת זאב עד לנווה יעקב. עבודות הכוללות: הארכת מסלול הקו ב-2.7 ק"מ והקמת ארבע תחנות חדשות. ההחלטה על הקמת הקו בפועל התקבלה בשנת 2010, עוד לפני סיום העבודות על הקו האדום, על ידי משרד האוצר, משרד התחבורה ועיריית ירושלים כחלק מתוכנית שכללה גם הארכה של הקו האדום בקצהו השני דרומה להדסה עין כרם[22]. חברת התשתיות העירונית מוריה החלה בהכנת התוואי, אבל המשך העבודות הוקפא עקב מחלוקת עם חברת סיטיפס[23].
באוקטובר 2017, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה את התוכנית להארכת קו הרכבת הקלה בנוה יעקב בחצי ק"מ נוסף, הקמת חניון דו-קומתי לקרונות הרכבת הקלה וחניון יום תפעולי לקווי האוטובוסים, שיחליף את החניון הישן שפעל בשכונה[24].
באוגוסט 2021 החלו העבודות להנחת המסילות בתוך נווה יעקב[25].
קהילות ומוסדות
בשכונה ישנן קהילות מכל גווני הקשת, קהילה חרדית-ליטאית מפותחת, אשר מחולקת למספר קהילות: קהילות יעקב, חפץ חיים, מגן אברהם, בני הישיבות, גבורת ארי, בית תפלה, והחדש - רביץ בראשות הרב צבי ובר, שהינו גם רבה האשכנזי של השכונה, קהילות שערי תורה, ופרושים בראשות הרב חיים מיכל לינדר, קהילות תורה ותפלה, וחניכי הישיבות, בראשות הרב ישראל יצחק זילברמן, קהילות מנין אברכים - ישכיל, והמרכזי זכרון שלמה בראשות הרב שמעון זייבלד, קהילת בית המדרש הגדול בראשות הרב מאיר קאופמן, בתי הכנסת של הפלג הירושלמי - אהל איתן במרכז השכונה, תומר דוד בקמניץ, ושערי תפילה בדרום השכונה.
הקהילה הספרדית אף היא מפותחת, כאשר בשני חלקי השכונה ישנן מספר קהילות גדולות ומפוארות הלא המה: זכור לאברהם בראשות הרב אליהו אביסרור, שערי עזרא, עטרת אברהם, אהל יוסף, ועימם עשרות בתי כנסת נוספים.
קהילות בני תורה ספרדים אף הם נפתחו בזה אחר זה, קהילות שברובם משתייכות לקהילות איגוד עמלי התורה בנשיאות הרב שלמה זעפראני,
קיימת גם קהילה חסידית בראשות הרב אהרן דוד ניישטאדט.
בנוסף לקהילות חרדיות יש בשכונה קהילה אתיופית וקהילה דתית לאומית.
בשכונה ישנן מספר ארגוני חסד קהילתיים, בהם קופת הצדקה "פותח את ידך" התומכת בנזקקים בשכונה ומחוצה לה, "קופת זכור לאברהם" הנותנת תמיכה בחגים לבני התורה הספרדים, "איגוד בני הישיבות", "איגוד הלומדים", "עמליה" ועוד.
מוסדות חינוך
תלמודי תורה בשכונה; ת"ת קהילת קמניץ, תורת העמק, מנחת חינוך, תורה ודעת, ראשית חכמה, חניכי הישיבות, פאר יוסף, תורת יוסף, לחם ביכורים, בני אברכים מצוינים.
ישיבות בשכונה; רוב התלמידים בשכבת גיל זו לומדים במוסדות בתוך העיר - או פנימיות. ישנם שלש ישיבות קטנות מקומיות: ישיבת נחלת שמואל בראשות הרב אברהם יונה שיינברג, ונתיבות מרדכי בראשות הרב רפאל שינלדר, תפארת התורה בנשיאות הרב משה צדקה, כאשר שתים האחרונות הוקמו בשנים האחרונות.
בתי ספר לבנות: קיימים חמישה בקהילה החרדית: בית הספר "הצנע לכת" שהוקם על ידי הרב יוסף שלום אלישיב ובנשיאות הרב צבי וובר, שלושה בתי ספר של רשת "בית יעקב" המחולקים לפי אזורי השכונה, ובית ספר "עטרת אסתר" בנשיאותו של הרב אליהו אביסרור, קיימים בתי ספר קטנים יותר וכן בית ספר ממלכתי וממ"ח.
כוללי אברכים בשכונה; אהבת שלום של הרב יעקב הלל, מגן אברהם של הרב צבי ובר, עטרת שלמה של הרב שלום בער סרוצקין, מן התורה, היכלי התורה של הרב שלום מאיר סיאני, חושן ישראל של הרב יעקב כץ, זכור לאברהם של הרב אליהו אביסרור, בנוסף לכוללי ערב רבים הפזורים בכל בתי הכנסת בשכונה, המרכזיים 'זרעים' של הרב יוסף אפרתי ורשת 'אליבא דהלכתא' של הרב יעקב הלל. כמו"כ קיים כולל קירוב המחבר בין אברכים לבעלי בתים, של הרב אליהו אביסרור.
בשכונה קיימים ארגוני חסד רבים: הגדול שבהם הוא קופת השכונה "פותח את ידך", העומדת תחת פיקוחו של רב השכונה הליטאי הרב צבי ובר, וכן קופת החסד "זכור לאברהם" התומכת בבני תורה ספרדים בחגים, תחת פיקוחו של רב השכונה הרב אליהו אביסרור, ושלוחות של ארגוני החסד הגדולים כיד אליעזר, יד שרה, ידידים, איחוד הצלה ועוד עשרות ארגונים וגמחים.
העיתונים בשכונה: הם מגזין 'ממזרח' היוצא לאור במוצאי שבת ומגזין 'קול השכונה' היוצאים מדי שבוע בשבוע.
בתי הכנסת בשכונה: קהילות יעקב, חפץ חיים, זכור לאברהם, שערי עזרא, בני הישיבות, אהל איתן, תומר דוד, שערי תפילה, בית תפילה, מנין אברכים - בר יקר, שערי תורה, מנין אברכים - ישכיל, החדש, אהבת שלום, מגן אברהם, אהל יוסף, סוכת שלום, קהילת בני תורה, אליהו הנביא, חפץ חיים, היכל נסים, גבורת ארי, פדויים, מנין צעירים, בית שלמה, תורה ותפילה, רב פעלים, חניכי הישיבות, קהל חסידים ועוד.
רבנים בשכונה: השכונה מתאפיינת ברבנים ומורי צדק רבים ממגוון העדות השונות והמרכזיים שבהם הרב צבי ובר המכהן כרב השכונה האשכנזי, והרב אליהו אביסרור המכהן כרב השכונה הספרדי, הרב נפתלי אברג'ל רב קהילת 'מנין אברכים- בר יקר' ,וכף החיים, הרב מאיר אמסלם המכהן כמו"ץ עשרות שנים, הרב ישראל יצחק זילברמן רב קהילות חניכי הישיבות ותורה ותפלה, הרב שמעון זייבלד רב קהילת מנין אברכים - ישכיל, הרב חיים מיכל לינדר רב קהילת שערי תורה, הרב מאיר קאופמן רב בית המדרש הגדול, והרב אהרן דוד ניישטאדט רבה של הקהילה החסידית בשכונה.
חינוך וספורט
בשכונה פעלו מאז הקמתה שני בתי ספר: ממלכתי וממלכתי דתי (ע"ש ברנדט). בהמשך הוקם בית ספר ממלכתי נוסף - ממלכתי ב', שעם הזמן התאחד עם ממלכתי א' והפך לבית הספר הממלכתי המאוחד. במשך מספר שנים הייתה קיימת בשכונה גם חטיבת ביניים.
בתחילת שנות ה-90 הוקמה גם אולפנא חרדית-לאומית לבנות בשם בית שולמית ולאחר שנים מעטות העתיקה את מושבה לשכונת רמות. בשנת 2014 עברה לשכונה הישיבה התיכונית שפע-מקור חיים מיסודו של הרב עדין שטיינזלץ, ובה חטיבת ביניים ותיכון. הישיבה משכה אליה תלמידים מהציבור הדתי לאומי בשכונה. הישיבה עברה מנווה יעקב, וכעת היא ממוקמת בשכונת קריית יובל.
בשכונה קיימת ספריית נווה יעקב על שם ברנהרד במתחם המנהל הקהילתי, וספריית תרבות תורנית בבית הספר בית יעקב. מתחם המנהל הקהילתי, כולל גם מרכז ספורט, בו מצויים בריכת שחייה באורך 25 מטר, אולם ספורט המיועד בעיקר למשחקי כדורסל, מכון כושר, מגרשי טניס, מגרש סקווש, ושני מגרשי כדורגל.
בשכונה קיים סניף ותיק של תנועת בני עקיבא, וסניפים של תנועות נוער חרדיות. בשנים האחרונות פועל בשכונה סניף "המחדשים" של תנועת הנוער העובד והלומד.
ולמגזר החרדי קיים סניף של "איגוד התלמידים" לבחורי הישיבות הקטנות והגדולות ועוד עשרות סניפים של לימודי ערב ואבות ובנים בכלל הקהילות בשכונה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- נד"ב, נוה יעקב, הצופה, במלאת 12 שנים להיווסדו, 23 באוגוסט 1937
- יוסף וקסמן, עוזרים לעצמם בנוה-יעקב, מעריב, 28 במאי 1976
- יוסי שפנייר, שישים שנה לנפילת נווה יעקב, באתר יד בן צבי, ספטמבר 2008
- יוסי שפנייר, כפר עברי ראשון בהרי ירושלים, מקור ראשון, מוסף "שבת", 28 ביולי 2011, גיליון 729
נוה יעקב (ירושלים, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- נווה יעקב באתר עיריית ירושלים
הערות שוליים
- ^ מתוך אתר עיריית ירושלים
- ^ משה ריבלין, הכפר העברי נווה יעקב, מפעל עזרה והצלה למען הכפר העברי נווה יעקב, 1929, עמ' 34
- ^ יהושע אופיר, חוטר מגזע, הוצאה פרטית, 1997, עמ' 76
- ^ Neve Yaakov, באתר GoJerusalem, 29 בינואר 2023 (באנגלית).
- ^ Mattar, Ibrahim (1983). "From Palestinian to Israeli: Jerusalem 1948-1982". Journal of Palestine Studies, Summer. University of California Press. 12 (4): 62. JSTOR 2536245.
- ^ פרופיל היישוב בית חנינא, באתר המכון למחקר יישומי - ירושלים, 2013 (באנגלית)
- ^ פרופיל היישוב חיזמה, באתר המכון למחקר יישומי - ירושלים, 2012 (באנגלית)
- ^ פרופיל היישוב א-ראם, באתר המכון למחקר יישומי - ירושלים, 2012 (באנגלית)
- ^ האזור מכונה כך משום שהיה מיועד תחילה עבור ישיבת קמניץ, שלא עברה אליו בסופו של דבר
- ^ בן הבארד, כתבה בסוכנות אסושיאייטד פרס, 6.9.2009
- ^ כתבה בנושא
- ^ התפלגות תוצאות הבחירות בשכונה לעיריית ירושלים 2013
- ^ יובל ניסני, ניצחון לתושבי נוה יעקב: בית הספר ברנדט לא יעבור לחרדים, באתר כל העיר, 6 ביוני 2018
- ^ יובל ניסני, לראשונה: תוכניות פינוי-בינוי במרכזים מסחריים בעיר, באתר כל העיר, 13 ביולי 2017
- ^ רפי גמיש, להתחדשות עירונית בירושלים: שת"פ בין חברת רוטשטיין נדל"ן לחברת התחדשות, באתר כל העיר, 20 ביולי 2018
- ^ גם השיכונים של נוה יעקב לקראת התחדשות: תוכנית לפינוי-בינוי מקודמת בשכונה, באתר כל העיר, 18 ביוני 2020
- ^ אלון חכמון, נדב אלימלך ושחר ברדיצ'בסקי, מתקפת טרור בירושלים: לפחות שבעה נרצחו בפיגוע משולב סמוך לבית כנסת, באתר מעריב אונליין, 27 בינואר 2023
- ^ הרכבת הקלה בירושלים לקראת אישור, באתר גלובס, 10 במרץ 1997
- ^ גל ניסים, הזוכה במכרז הרכבת הקלה בירושלים מתקשה להשיג המימון במט"ח לפרויקט, באתר גלובס, 11 ביוני 2003
- ^ יצחק טישלר, רכבת קלה בדרך קשה, באתר גלובס, 31 ביולי 2005
- ^ גל ניסים, הרכבת הקלה בירושלים: הקו יוארך עד לגבעה הצרפתית, באתר גלובס, 20 במאי 2003
- ^ אבי בר-אלי, הממשלה ועיריית ירושלים ישקיעו 2.5 מיליארד שקל בהרחבת תוואי הרכבת הקלה, באתר TheMarker, 19 באוגוסט 2010
- ^
אורן דורי, האוצר: זכיינית הרכבת הקלה בירושלים מנסה לסחוט את המדינה, באתר TheMarker, 2 במרץ 2017
- ^ יובל ניסני, נוה יעקב: אושרה הארכת קו הרכבת הקלה בחצי ק"מ, באתר כל העיר, 10 באוקטובר 2017
- ^ אדווה חולי, סוללים את הדרך: החל שלב הנחת המסילות בהארכת הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים, באתר mynet ירושלים, 11 באוגוסט 2021
| שכונות חרדיות בירושלים | ||
|---|---|---|
| תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 | בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים | 
|
| בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 | בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה | |
| בנייה במנדט הבריטי | בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים | קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים | גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה) | |
נווה יעקב39157093Q2918013