גלגל המזלות

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "זודיאק" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו זודיאק (פירושונים).



סימנים של המזלות השונים

גלגל המזלות או גלגל הזודיאקיוונית: ζῳδιακός κύκλος, "גלגל החיות") הוא דימוי ציורי של כוכבי השמים, למעין גלגל הנחלק ל-12 מערכי כוכבים או "מזלות". רצועה זו של מערכי הכוכבים היא רצועה דמיונית מעגלית הנמצאת על מישור המילקה ומקיפה את מערכת השמש; על רצועה זו עובר מסלולה של השמש עבור צופה מכדור הארץ.

גלגל המזלות שימש את האסטרונומים במיפוי השמים, כאשר כל אזור בשמים מכונה על שם המזל שלו. המזלות הותאמו לתקופות בשנה על ידי ייחוס כל מזל לתקופה שבה השמש עוברת במזל. בפולקלור של תרבויות רבות, הותאמו המזלות עם חודשי השנה.

גלגל המזלות הוא מרכיב חשוב באסטרולוגיה, שחסידיה מאמינים שמיקום הכוכבים משפיע על המתרחש על פני כדור הארץ, או משקף אותו, ולפיכך המזל של האדם נקבע על פי האזור בגלגל המזלות שבו נמצאת השמש בעת הולדתו.

גלגל המזלות באסטרונומיה

באסטרונומיה, גלגל המזלות הוא האזור על כיפת השמיים הקרוב למישור המילקה, עליו נעים כל כוכבי מערכת השמש. הגלגל חולק לשנים עשר חלקים, כאשר את כל חלק מייצגת "קבוצה" הנקראת מזל. המזלות משמשים להגדיר את האזורים בשמיים, שכן הם יותר נוחים לשימוש מקואורדינטות. לדברי הרמב"ם[1] שמות המזלות ניתנו בתקופת המבול (אחריו[2]), בעקבות שינויים אסטרונומיים במיקומם[3]. הרב נסים וידאל[4] מציין כי על פי הממצאים שבידינו קשה לומר שהמזלות כפי שהם היום נקבעו כבר בתקופת המבול, ואין כוונת הרמב"ם אלא שכבר בתקופת המבול תוארו הכוכבים בקבוצות וכונו בשמות, כשם שתוארו וכונו בתקופה מאוחרת יותר, כמופיע באלמגסט של תלמי, שבו השתמש הרמב"ם (ומוכר גם כיום). בנוסף לשנים עשר המזלות, ישנם הכוללים במזלות גם את נושא הנחש, אף על פי שרוב כוכבי קבוצת הכוכבים של נושא הנחש נמצאים מעל למישור המילקה, מכיוון שכמות קטנה של כוכביו נמצאת מתחתיו, ולכן על פי הגדרות האיחוד האסטרונומי הבינלאומי בשנת 1930, נושא הנחש מוכר באופן רשמי כחלק מקבוצות הכוכבים המרכיבות את הגלגל. גם תלמי הכיר בה כחלק מן הגלגל, עוד במאה ה-2, בספרו אלמגסט.

Zodiac CC.svg

תאריכי המזלות

התאריכים האסטרונומיים המופיעים בטור השמאלי הם התאריכים האסטרונומיים הנכונים להיום, שבהם השמש עוברת על רקע קבוצת הכוכבים.

מזל (אסטרונומי) מזל (אסטרולוגי) סמל תאריכים אסטרולוגיים תאריכים אסטרונומיים
(נכון ל-2016)
חודש
עברי
גלגל המזלות הטרופי גלגל המזלות הסידרי
טלה (קבוצת כוכבים) מזל טלה Aries 21 במרץ - 20 באפריל 14 באפריל - 14 במאי 19 באפריל - 14 במאי ניסן
שור (קבוצת כוכבים) מזל שור Taurus 21 באפריל - 20 במאי 15 במאי - 14 ביוני 14 במאי - 21 ביוני אייר
תאומים (קבוצת כוכבים) מזל תאומים Gemini 21 במאי - 21 ביוני 15 ביוני - 16 ביולי 21 ביוני - 21 ביולי סיוון
סרטן (קבוצת כוכבים) מזל סרטן Cancer 22 ביוני - 22 ביולי 17 ביולי - 16 באוגוסט 21 ביולי - 11 באוגוסט תמוז
אריה (קבוצת כוכבים) מזל אריה Leo 23 ביולי - 22 באוגוסט 17 באוגוסט - 16 בספטמבר 11 באוגוסט - 17 בספטמבר אב
בתולה (קבוצת כוכבים) מזל בתולה Virgo 23 באוגוסט - 22 בספטמבר 17 בספטמבר - 17 באוקטובר 17 בספטמבר - 31 באוקטובר אלול
מאזניים (קבוצת כוכבים) מזל מאזניים Libra 23 בספטמבר - 23 באוקטובר 18 באוקטובר - 16 בנובמבר 31 באוקטובר - 23 בנובמבר תשרי
עקרב (קבוצת כוכבים) מזל עקרב Scorpio 24 באוקטובר - 21 בנובמבר 17 בנובמבר - 15 בדצמבר 23 בנובמבר - 30 בנובמבר חשוון
נושא הנחש   Ophiuchus     30 בנובמבר - 18 בדצמבר  
קשת (קבוצת כוכבים) מזל קשת Ophiuchus 22 בנובמבר - 21 בדצמבר 16 בדצמבר - 14 בינואר 18 בדצמבר - 19 בינואר כסלו
גדי (קבוצת כוכבים) מזל גדי Capricornus 22 בדצמבר - 20 בינואר 15 בינואר - 12 בפברואר 19 בינואר - 16 בפברואר טבת
דלי (קבוצת כוכבים) מזל דלי Aquarius 21 בינואר - 18 בפברואר 13 בפברואר - 14 במרץ 16 בפברואר - 12 במרץ שבט
דגים (קבוצת כוכבים) מזל דגים Pisces 19 בפברואר - 20 במרץ 15 במרץ - 13 באפריל 12 במרץ - 19 באפריל אדר

התאריכים המדויקים עשויים להשתנות בסדר גודל של יומיים בהתאם למחזור השנים המעוברות.


גלגל המזלות באסטרולוגיה

באסטרולוגיה המערבית, גלגל המזלות הוא פס על כיפת השמיים הכולל בתוכו את המסלול הנראה לעין של השמש ואת מסלוליהם של שאר הכוכבים במערכת השמש. הוא מחולק לשנים עשר חלקים שווים של 30 מעלות הקרויים "מזלות", אשר כל אחד קרוי על שם קבוצת כוכבים.

באסטרולוגיה המערבית הטרופית, גלגל המזלות מתחיל בנקודה בה מישור המילקה חוצה את מישור קו המשווה של כדור הארץ בנקודת השוויון האביבית. מנקודה זו, השמש חוצה את מישור קו המשווה ומתחילה בטיפוסה צפונה. השמש נכנסת למזל טלה האסטרולוגי בנקודה זו, בסביבות ה-20 במרץ, אך כניסתה לתוך קבוצת הכוכבים האסטרונומית בעלת אותו השם היא רק כחודש לאחר מכן. לכן באסטרולוגיה המערבית הטרופית, למרות שהמזלות שואבים את שמם מקבוצות הכוכבים, אין הקבלה ביניהם כלל.

באסטרולוגיה הסידרלית המזלות מיושרים לפי קבוצות הכוכבים. גם פה היישור איננו מדויק, משום שקבוצות הכוכבים משתנות בגודלם הן, והמזלות הסידרלים מחולקים כולם באופן שווה ל-30 מעלות בדיוק.

גלגל המזלות ביהדות

גלגל המזלות על בול משנת 1961 בעיצובו של ע. בלאושילד

קישור המזלות בשמים לחודשי השנה קיים גם במסורת היהודית, ולכל חודש עברי קושר מזל, למרות אי הדיוק הברור שבקישור חודשים ירחיים עם תנועת השמש אל מול הכוכבים, המתאימה לשנה השמשית, וזאת בהתאם לשמות החודשים בלוח הבבלי, שהתאימו לשמות המזלות שלהם. התייחסות למזלות החודשים מופיעה בין השאר במדרש תנחומא על פרשת שלח לך ובאסתר רבה.

כך בתלמוד הבבלי המזלות והכוכבים נבראו לצורך האדם - כלומר כדי להשפיע עליו.

אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָדָם נוֹשֵׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, זוֹכֵר מַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה. אַתָּה - עֲזַבְתַּנִי וּשְׁכַחְתַּנִי!
אֲמַר לַהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בִּתִּי, שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת בָּרָאתִי בָּרָקִיעַ, וְעַל כָּל מַזָּל וּמַזָּל, בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים חַיִל...
וְכֻלָּן לֹא בָּרָאתִי אֵלָּא בִּשְׁבִילֵךְ, וְאַתְּ אָמַרְתְּ עֲזַבְתַּנִי וּשְׁכַחְתַּנִי?!

במדרש על מגילת אסתר, רשום שמזל דגים הוא מזל מבלבל והפכפך כמו דגים: משה רבנו מת בו אך גם נולד בו. וכך הוא בלבל את המן והפך למקור מפלתו.

בא לו (להמן הרשע) מזל דגים, שהוא משמש בחדש אדר, ולא נמצא לו זכות - ושמח מיד, ואמר:
   אדר אין לו זכות! ומזלו אין לו זכות! ולא עוד אלא שבאדר מת משה רבן!
והוא לא ידע שב-ז' באדר מת משה וב-ז' באדר נולד משה. ואמר: כשם שהדגים בולעין, כך אני בולע אותן!
אמר לו הקב"ה: רשע! דגים פעמים נבלעין, ופעמים בולעין. ועכשיו אותו האיש (כלומר: המן) נבלע מן הבולעין.
א"ר חנן: הדא הוא דכתיב "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".

מזל דגים הוא מזל שבו יש הגנה מפני עין הרע:

... - אמר ליה: מזל דלי - מפני שאֲחַר שמכפרים עונותיו, אני זורק עליו מים טהורים ויטהר.
- ואחריו, מה אתה בורא?
-אמר ליה: מזל דגים - מפני שכיון שנטהר, יורש העולם הבא שאין העין שולט בו כדגים." (בראשית רבתי)

בספר הזהר רשום שהמזלות כולם אומרים שירה:

וְכֻלְּהוּ כּוֹכָבֵי וּמַזָּלֵי דְּבִרְקִיעָא פָּתְחֵי שִׁירָתָא. כְּמָה דִכְתִיב: בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים (איוב, ל"ח, ז')
וּכְתִיב, הַלְּלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר (תהלים, קמ"ח, ג') - דְּהָא אִינוּן כֹּכְבֵי דִנְהוֹרָא, מְנַגְנָן עַל נְהוֹרָא.

זהר פר' ויחי

בספר המזלות מפורט הקשר בין כל מזל למלאך וחודש עברי:

ניסן מזלו טלה ואוריא"ל המלאך אייר מזלו שור ומלאך להטיא"ל סיון מזלו תאומים ומלאך פניא"ל תמוז מזלו סרטן ומלאך זוריא"ל אב מזלו אריה ומלאך ברקיא"ל אלול מזלו בתולה ומלאך חניא"ל תשרי מזלו מאזנים ומלאך נוריא"ל חשוון מזלו עקרב ומלאך גבריא"ל כסליו מזלו קשר ומלאך מאדוניא"ל טבת מזלו גדי ומלאך שניא"ל שבט מזלו דלי ומלאך גבריא"ל אדר מזלו דגים ומלאך רומיא"ל:

כך מופיעים קינות ופיוטים לגבי המזלות בסידור התפילה. וכן בפירושים על הסידור, ובסידור קדמון:

חדש שנים עשר הוא חדש אדר, שמזלו דגים

פירוש הסידור לרוקח

בפרק ה' של ספר יצירה מוזכרים שנים עשר המזלות, בצורה הפשוטה כהקבלה לשתים עשר מאותיות האלפבית העברי.

י"ב אותיות פשוטות, חקקן חצבן צרפן וצר בהן י"ב מזלות ואלו הן: טל"ה שו"ר תאומי"ם סרט"ן ארי"ה בתול"ה מאזני"ם עקר"ב קש"ת גד"י דל"י דגי"ם.

כמו כן ניתן לקשר את חודש תשרי עם מזל מאזניים, שכן בחודש זה חל ראש השנה שבו נשקלים על גבי המאזניים הזכויות והחובות.

נמצא קשר גם לחודש ניסן שבו מזל טלה שולט, כאשר בחג הפסח הקריבו קרבן.

שליטת המזל או אי שליטתו בישראל הייתה נתונה במחלוקת קדמונים, אך בכל מקרה הבינו שהם חלק מחוקי הטבע ושאין להתפלל אליהם.

בחפירות ארכאולוגיות בישראל נמצאו בתי כנסת, כמו בתי הכנסת בציפורי ובבית אלפא, שברצפתם ישנן תבניות פסיפס מעוטרות בגלגל המזלות (ראו גם: בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל).

ראו גם

לקריאה נוספת

  • גיליון 4 (156), אייר תשס"א, מאי 2001 של כתב העת עת-מול, הוצאת יד בן-צבי.
  • ירון ליבנה, הפילוסופיה של האסטרולוגיה, הוצאת ידיעות אחרונות.
  • טלילה סטן, אסטרולוגיה וההורוסקופ שלך, הוצאת אסטרא.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. משנה תורה לרמב"ם, ספר מדע, הלכות יסודי התורה, פרק ג', הלכה ז'.
  2. רבי אלכסנדר משה לפידות, בתוך מכתב לרבי חיים זליג סלונימסקי, תורת הגאון רבי אלכסנדר משה, לייקווד תשס"ו, עמ' י"ח.
  3. ראו מסכת ראש השנה, דף י"א, עמוד ב'. רבי צבי הירש חיות, עטרת צבי - מאמר דרכי משה, יסודי התורה, פרק ג', בתוך: כל ספרי מוהר"ץ חיות, תל אביב, עמ' ת"מ; רבי מנחם קראקאווסקי, עבודת המלך, יסודי התורה, ג, ז.
  4. הרב נסים וידאל, צבא השמים, חלק ט', ירושלים תשס"ו, עמ' 54.