רב יוסף
| תקופת הפעילות | דור שלישי לאמוראי בבל | ||
|---|---|---|---|
| השתייכות | ישיבת פומבדיתא | ||
| רבותיו | רב יהודה בר יחזקאל | ||
| תלמידיו | אביי, רב אויא | ||
| בני דורו | רבה בר נחמני | ||
| |||
רב יוסף בר חייא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי. היה תלמידו של רב יהודה בר יחזקאל, רבם של אביי ורבא, ובר פלוגתא של רבה בר נחמני – ראש ישיבת פומבדיתא.
קורות חייו
רב יוסף ורבה היו ברי פלוגתא קבועים, ובמחלוקות הרבות שביניהם, תמיד הלכה כרבה, מלבד שדה עניין ומחצה[2]. יש אומרים שכלל זה תקף רק למחלוקות שבמסכת בבא בתרא, אולם בתוספות[3] מובא שיש חולקים על כך.
כשנפטר רבו, רב יהודה בר יחזקאל, היה רב יוסף המועמד המוביל להחליפו בתפקיד ראש ישיבת פומבדיתא, משום שהצטיין בבקיאות וידע הרבה שמועות (בניגוד לרבה, שהצטיין דווקא בפלפול). רב יוסף לא הסכים לקבל את התפקיד, משום שהחוזים בכוכבים אמרו לו, שיהיה ראש ישיבה רק שנתיים, ולכן ויתר לרבה שיהיה ראש ישיבה לפניו, ואכן מונה רבה, שהיה באותו זמן בן 18 שנה, ועמד בראשות הישיבה עד פטירתו, בגיל 40. לאחר פטירתו של רבה, הסכים רב יוסף להתמנות לראש הישיבה, ובתפקיד זה הוא כיהן במשך שנתיים וחצי עד לפטירתו[4]. היה נוהג לומר את הדרשה בשבת, לפני תפילת מוסף[5].
כאמור, הצטיין רב יוסף בבקיאותו הרבה. למרות עיוורונו היה ידוע בתור בקיא גדול בתורה שבכתב, והיה יכול למנות פסוקים בעל-פה. גם בתורה שבעל פה הוא היה בקיא גדול, ובשל כך היה מכונה "סיני". בתלמוד[6] הובא שרב יוסף יישב שאלה שהייתה קשה 22 שנה ביום בו התמנה לראש הישיבה ורש"י פי' שסייעו לו משמים ליישב קושיא זו מחמת שהיה חשוב כסיני ולא כעוקר הרים. היה גם בקיא בענייני תרגום הפסוקים[7].
באופן טרגי לקה רב יוסף במחלה שגרמה לו לשכח את תלמודו, ותלמידו המובהק, אביי, סייע בידו לשחזר את תורתו שלמד.[8] ויש מבארים שלא שכח את כל תלמודו אלא שכח חלק משמועות אחדות ולא זכר אותן כהוויתן.[9]
רב יוסף כובד מאוד על ידי תלמידיו, מסופר על רבא שכשהיה נפטר ממנו "הוה קא אזיל לאחוריה עד דמנגפן כרעיה ומתווספן אסקופתא דרב יוסף דמא"[10], היה הולך לאחוריו מבלי להביט קדימה עד שהיו האסקופות של רב יוסף מתמלאות בדם. כמו כן מסופר על אביי שאמרו עליו שכאשר היה רואה את "אוזן חמורו של רב יוסף שֶׁבָּא - היה עומד מפניו"[11].
רב יוסף היה עניו גדול. כאשר הוא הגיע לגיל שישים הוא ערך סעודה על כך שניצל ממיתת כרת, שהיא עד גיל שישים[12]. אף הוא העיד על עצמו שהוא ענוותן: "שנינו: משמת רבי בטלה ענווה ויראת חטא. אמר ליה רב יוסף לתנא: לא תיתני ענווה, דאיכא אנא"[13].
הוא היה תמיד אוסף צדקה לעניים, ושימש כגבאי צדקה בעיר פומבדיתא[14]. רבים מהתרגומים על התנ"ך, בין השאר על ספר איוב נשתכחו, והוא החזירן על פי זכרונו[15].
רב יוסף היה סומא. הוא גרם לעצמו את עוורונו, לפי הגרסה המובאת בספר מקור חיים הוא ישב במקום אפל ארבעים יום ואז הביט באופן פתאומי באבני שיש מאירות. הסיבה לכך מובאת ברמב"ן ורבינו גרשום, שרצה לנהוג במנהגו של רב שלא להביט מחוץ לארבע אמותיו, ומכיוון שלא יכול היה לעשות זאת הוא סימא את עצמו[16].
משפחתו
רב יוסף התענה תעניות רבות שלא תסור התורה מזרעו, הוא התענה ארבעים תעניות עד שהקרוהו מהשמים את הפסוק[17] ”וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה', רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ, וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ”, צם עוד ארבעים יום והקרוהו "גם את המילים ”וּמִפִּי זַרְעֲךָ”, ועוד ארבעים תעניות התענה והקרוהו את המילים ”וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ”, כלומר שלא תסור התורה גם מנכדיו, כאשר שמע זאת הפסיק מלהתענות, על פי הכלל האומר, כי כאשר שלושה דורות ברציפות הם תלמידי חכמים, קל לצאצאים הבאים להמשיך בכך, שכן התורה מחזרת את עצמה על האכסניה שלה[18]. ואכן, בנו הוא, רב נחמיה[19], ורב נחמן בר יוסף, ונכדו רב דימי השני (בר נחמן)[20].
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רב יוסף", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמודים 750-742, באתר היברובוקס
- תיאור ספרותי מאת יקהת רוזן על מחלתו של רב יוסף בתוך "שבת בשבתו" 1363, באתר צומת
- משה יהודה בלוי (עורך), "רב יוסף", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים תנ"ד-תס"ד, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ה עמוד ב': "אמר רב יוסף, בעאי מיניה מרב הונא...".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קי"ד עמוד ב'
- ^ במסכת קידושין דף ט' עמוד א' ד''ה והלכתא שיראי.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ד עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ח עמוד ב'.
- ^ כתובות מב,ב
- ^ רש"י, מסכת קידושין, דף י"ג עמוד א'; תוספות, מסכת בבא קמא, דף ג' עמוד ב', ד"ה כדמתרגם.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף מ"א עמוד א'
- ^ רבי ישכר תמר, עלי תמר מגילה פרק א הלכה יא. וראו מסכת עירובין עה, ב רבים ברבי איחלף לי
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא דף נ"ג ע"א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ג, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ח עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף כ"ו עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף צ"ג עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל"ו עמוד ב'.
- ^ ערכי תנאים ואמוראים בערכו.
- ^ https://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/359-sFile.pdf[-כיצד ומתי רב יוסף התעוור]?
- ^ ספר ישעיה, פרק נ"ט, פסוק כ"א.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ה עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ס"ו עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ד עמוד א'.
| ראשי ישיבת פומבדיתא | ||
|---|---|---|
| אמוראים | רב יהודה • רב הונא בר חייא • רבה • רב יוסף • אביי • רבא • רב נחמן בר יצחק • רב חמא • רב זביד מנהרדעא • רב דימי מנהרדעא • רפרם • רב כהנא (הרביעי) • רב אחא בריה דרבא • רב גביהה מבי כתיל • רפרם (השני) • רב רחומי השני • רב סמא בריה דרבא | |
| סבוראים | רבה יוסי • רב סימונא • רב רבאי מרוב | |
| גאונים | ראה תבנית:גאונים | |
| שלשלת הקבלה | ||
|---|---|---|
| נביאים | משה רבינו • יהושע בן נון • פינחס וזקנים • עלי הכהן • שמואל • דוד המלך • אחיה השילוני • אליהו הנביא • אלישע • יהוידע הכהן • זכריה בן יהוידע • הושע בן בארי • עמוס • ישעיהו • מיכה • יואל הנביא • נחום • חבקוק • צפניה בן כושי • ירמיהו • ברוך בן נריה | |
| אנשי כנסת הגדולה | עזרא הסופר ובית דינו • שמעון הצדיק | |
| תקופת הזוגות | אנטיגנוס איש סוכו • יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן • יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי • יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח • שמעיה ואבטליון • הלל ושמאי | |
| תנאים | רבן יוחנן בן זכאי ורבן שמעון בן הלל • רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבן גמליאל • רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה הנשיא | |
| אמוראים | רב ושמואל ורבי יוחנן • רב הונא ורב יהודה • רבה ורב יוסף • אביי ורבא • רב אשי ורבינא | |
| הרשימה לפי הרמב"ם בהקדמת משנה תורה. לרשימות אחרות, ראו שלשלת הקבלה. | ||
.png){kind=small}
30097381רב יוסף