שדה עניין ומחצה

שדה עניין ומחצה
(מקורות עיקריים)

תלמוד בבלי	מסכת בבא בתרא, דף קי"ד עמוד ב', מסכת בבא בתרא, דף קמ"ג עמוד ב'

שדה עניין ומחצה הוא סימן בתלמוד הבבלי לשלוש סוגיות ממסכת בבא בתרא בהן הוכרע כרב יוסף נגד רבה. משמעות דברי הגמרא שפסיקות אלו יוצאות מן הכלל, ובשאר העניינים הלכה כרבה, אך הראשונים נחלקו אם ניתן להשליך מכך על כל מחלוקות רבה ורב יוסף או רק לנושאים שנידונו במסכת בבא בתרא.

הפסיקה

רבה ורב יוסף הם מבין זוגות האמוראים ברי הפלוגתא הקבועים ונחלקו בעניינים רבים. בדרך כלל פסק ההלכה הוא כרבה. אך הגמרא קובעת שהלכה כרב יוסף בשדה עניין ומחצה - שלוש סוגיות ממסכת בבא בתרא.

שלושת הסוגיות המכונות בסימן 'שדה עניין ומחצה' הן:

שדה - מסכת בבא בתרא, דף י"ב עמוד ב' - סוגיה שיש בה שלוש מחלוקות עוקבות בנושא חלוקת שדות בין יורשים:

• אדם שקנה שדה בסמיכות לשדותיו של אביו, ולאחר פטירת האב כאשר באים לחלוק את נכסי הירושה, הבן מבקש מטעמי נוחות לקבל דוקא את השדה הסמוכה לשדהו הפרטית. לדעת רבה זכותו לדרוש כן, ועל בית הדין לחייב את שאר האחים להסכים לדרישתו, ולדעת רב יוסף זכותם של שאר האחים לסרב לכך, ולדרוש לחלוק עמו באותה השדה.

• בדומה לכך, אחים שקיבלו בירושה שתי שדות שבכל אחת יש תעלת מים נפרדת שממנה משקים את השדה, ואחת השדות סמוכה לשדהו הפרטית של אחד האחים. גם במקרה זה לדעת רבה זכותו לדרוש דוקא שדה זו, ולדעת רב יוסף אחיו יכול לסרב ולחייבו לחלוק בשוה בשתי השדות.

• כמו כן בשתי שדות שתעלת מים אחת עוברת בין שתיהן, לדעת רבה יכול אחד האחים לדרוש שכל אחד יקבל שדה שלמה, ולדעת רב יוסף גם בזה יכול האח השני לסרב ולחייבו לחלוק כל אחת מהשדות לשתים.

עניין - מסכת בבא בתרא, דף קי"ד - אדם שנותן מתנה לחבירו באמצעות קניין, ולאחר זמן קצר רוצה לחזור בו ולבטל את המתנה. לדעת רבה כל זמן שהצדדים עדיין יושבים יחד באותו המעמד, הנותן רשאי לחזור בו. ולדעת רב יוסף אפילו אם עדיין יושבים יחד, אינו יכול לחזור אלא רק כל זמן שעוסקים באותו עניין, אבל מרגע שעברו לעסוק בנושא אחר בטלה זכותו לחזור בו.

מחצה - מסכת בבא בתרא, דף קמ"ג - אדם שחילק את נכסיו ואמר לאשתו "נכסי לך ולבנייך". לדעת רב יוסף יש לפרש את דבריו שנותן מחצית מהנכסים לאשתו, והמחצית השניה תתחלק בין כל הבנים.

גרסאות ודעות נוספות

• לדעת סדר תנאים ואמוראים המילה שדה אינה מתייחסת לסוגיה בדף י"ב, אלא לסוגיה אחרת במסכת בבא בתרא, דף ל"ב עמוד ב' - אדם התובע מחבירו שדה או כסף ומציג שטר המוכיח את טענתו, הנתבע טוען שהשטר מזוייף, אבל אינו יכול להוכיח זאת. התובע הודה בפני הדיינים ששטר זה אכן מזוייף, אלא שלטענתו היה לו שטר אחר אמיתי שאבד. לדעת רבה התובע נאמן מכח טענת מיגו, ולדעת רב יוסף אינו נאמן.

• בספר הערוך גורס "סדום עניין ומחצה". גם לפי גרסה זו הכוונה במילה 'סדום' היא לאותה סוגיית ה'שדה' בדף י"ב, שבה טענותיו של רבה מבוססות על הכלל ההלכתי כופין על מידת סדום.

• הרשב"ם מביא שיש הגורסים "שדה קנין ומחצה". גם לפי גרסה זו הכוונה במילה 'קנין' היא לאותה סוגיית 'עניין' בדף קמ"ג, שבה נחלקו עד מתי יש אפשרות לבטל קנין.

הסתייגויות

לדעת רוב הראשונים הכלל 'שדה עניין ומחצה' תקף לכל המחלוקות בין רבה לרב יוסף בכל הש"ס, ובכולן הלכה כרבה. ויש אומרים שהכלל תקף במסכת בבא בתרא בלבד, אבל בשאר הש"ס יתכן שההלכה תהיה כרב יוסף.

השלכה בולטת של מחלוקת זו היא בסוגיית שומר אבידה, שבה לדעת רבה על מי שמצא אבידה ושומר עליה מוטלים חיובי שמירה כשומר חינם, ולדעת רב יוסף כשומר שכר ( - "פרוטה דרב יוסף"), ולהלכה ישנה מחלוקת גדולה בין הראשונים והפוסקים האם לפסוק כרבה או כרב יוסף, ויש אומרים שמחלוקת זו לא הוכרעה להלכה.

הסתייגויות נוספות המאפשרות לפסוק כרב יוסף:

• יש אומרים שהכלל אמור רק כאשר רבה ורב יוסף נחלקו בסברות של עצמם, מה שאין כן כאשר נחלקו בשמועה ששמעו מהאמוראים שלפניהם הכלל אינו תקף, ויתכן שההלכה תהיה כרב יוסף. ויש חולקים וסוברים שגם במקרה כזה ההלכה כרבה בכל מקום. ויש מי שמחלק בין סוגיות שבהן רבה ורב יוסף נחלקו בסברות שתלויות בדעתם של אמוראים אחרים או שכבר נחלקו בהן קודם לכן אמוראים אחרים, לבין מקומות בהם נחלקו מה אמורא מסויים אמר, שבזה אין המחלוקת תלויה בסברא כלל.

• בספר העיטור כתב שכלל זה תקף רק במחלוקות בדיני ממונות ולא באיסורים.

• משמעות הכלל היא שבשאר הסוגיות לא תפסק ההלכה כרב יוסף בלבד, אבל אם בחלק מפרטי הסוגיה ההלכה תקבע כרבה ובחלק אחר כרב יוסף, אין זה סותר את הכלל.

• הרמב"ן כתב שאף על פי שלפי כלל זה ההלכה צריכה להיות כמו רבה בכל הש"ס, ישנם כמה מקומות בודדים שאינם 'שדה עניין ומחצה' שההלכה בהם נפסקה כמו רב יוסף, ודבר זה אינו עומד בסתירה לכלל זה, כיון שלכל הכללים שבגמ' ישנם יוצאי דופן.

מאידך, לדעת הרשב"א, גם לפי שיטת הסוברים שהכלל 'שדה עניין ומחצה' תקף רק במסכת בבא בתרא ולא בשאר הש"ס, זהו דווקא כאשר מובאת בגמרא ראיה כלשהי לשיטת רב יוסף, ואז יתכן שההלכה תפסק כמותו. לעומת זאת אם אין בסוגיה ראיה לאף אחד מהצדדים, ההלכה תקבע כדעת רבה גם בשאר הש"ס.

ראו גם

• יע"ל קג"ם

קישורים חיצוניים

הרב יוסף שמשי, הלכה כרב יוסף נגד רבה, באתר פורטל הדף היומי