רב סמא בריה דרבא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב סמא בריה דרבא היה אמורא ידוע בדור השביעי לאמוראי בבל.

אחרי פטירת רב רחומי בשנת תשס"ז למניין השטרות, הוא מונה לשמש כראש ישיבת פומבדיתא, אותו כיסא עליו ישב אביו רבא, עד פטירתו בשנת תשפ"ז למניין השטרות[1].

הוא מוזכר בתלמוד פעמיים בלבד, פעם אחת בהלכות כשרות[2]. והפעם השנייה בדיני המשפט העברי[3].

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0