ברוך בן נריה
בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה הכהן, אישיות מהתנ"ך, מת בשנת ג'תי"ג ללוח העברי[1], היה סופרו ותלמידו של ירמיהו הנביא, אך לא זכה להתנבא בעצמו כי דורו לא היה ראוי[2]. ברוך נזכר בתנ"ך בספר ירמיהו, ובחז"ל, כרבו של עזרא הסופר.
לברוך בן נריה מיוחסים שלושה מן הספרים החיצוניים: ספר ברוך, חזון ברוך א' וחזון ברוך ב'.
מוצאו ומשפחתו
ברוך בן-נריה בן-מחסיה בן-חלקיה, סופרו של הנביא ירמיהו, חי במאה השביעית לפני הספירה, בתקופת שלטונו של המלך צדקיהו ונמנה במדרש הגדול בין שמונה כהנים וגם נביאים שעמדו מצאצאי רחב הזונה[3]. ולנוסח יוסף בן מתתיהו היה "מצאצאי בית מיוחס מאוד" בממלכת יהודה. אחיו, הנזכר אף הוא בספר ירמיהו, שריה בן נריה, כיהן בתפקיד שר בחצר המלוכה והצטרף למשלחת, שיצאה לבבל בראשות המלך צדקיהו, בשנה הרביעית למולכו, על-מנת לחדש את שבועת-הכניעה לנבוכדנאצר עקב היוודע דבר תוכניתם של מלכי הסביבה, אותה כינס מלך יהודה בירושלים ואשר ירמיהו יצא נגדה בחריפות.
ברוך בן נריה הוא אחד האישים הבודדים בתנ"ך שחפץ אישי שלו נתגלה בחפירה ארכאולוגית. מדובר בבולה - טביעת חותם עברית על גבי לוח טין, שנתגלתה ביהודה, ומקום הימצאו המדויק לא ידוע, עליה מופיעה הכתובת לברכיהו בן נריהו הספר (הסופר, בכתיב חסר) אותה פרסם לראשונה פרופסור נחמן אביגד בשנת 1979.
העובדה ששמו של נריה מופיע במקרא גם כנריהו, מאששת את ההערכה שמדובר בברוך עצמו.
בחפירות העופל בירושלים נמצא חותמת ועליה כתוב "רמליהו בן-נריהו", שלפי סגנונה וכתיבה היא מימי מלכי-יהודה האחרונים. ייתכן מאד כי רמליהו היה גם הוא אחי ברוך.
עובדות אלה מאששות את קביעתו של יוסף בן מתתיהו.
תפקידו ופועלו
ברוך נשא תואר רשמי של "סופר". הסופר, בימי המקרא, ידע קרוא וכתוב ותפקידו היה לרשום את מסמכי הממלכה ולקרוא אותם באוזני העם. קרוב לוודאי שקיבל חינוך דומה לזה, לאלה של סופרי מסופוטמיה ופרס המתועדים בכתובות שנתגלו. ברוך הסופר היה ללא ספק, "בעל ידיעות יוצאות מן הכלל בלשון עמו" (כדברי פלביוס).
בספר ירמיהו מסופר שכתב כמה מגילות נבואה מפיו של ירמיהו. מכאן יש המשערים, כי כל ספר ירמיהו מורכב מן המגילות שכתב ברוך, דהיינו שברוך הוא כותב הספר.
האם היה ברוך סופר בשירות הממלכה?
גילוי טביעת-החותם של ברוך בן נריהו בין אלה של פקידי ממלכת יהודה מביא לידי מחשבה, כי ברוך שימש כסופר בשירות הממלכה, בדומה לגמריהו בן שפן ולאלישמע, סופרים בני תקופתו.
על מעמדו הרשמי של ברוך רומזים גם שני קטעים בספר ירמיהו: בפרק ל"ו, פסוק י"ט כתוב: "וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל-בָּרוּךְ, לֵךְ הִסָּתֵר אַתָּה וְיִרְמְיָהוּ; וְאִישׁ אַל-יֵדַע, אֵיפֹה אַתֶּם" - ומכאן למדים אנו כי ברוך היה מוכר לשרי המלך, יותר מירמיהו. ובפרק מ"ג נאמר: כי יוחנן בן-קרח וחבורתו מטיחים כלפי הנביא: "וַיֹּאמֶר עֲזַרְיָה בֶן-הוֹשַׁעְיָה וְיוֹחָנָן בֶּן-קָרֵחַ, וְכָל-הָאֲנָשִׁים הַזֵּדִים: אֹמְרִים אֶל-יִרְמְיָהוּ, שֶׁקֶר אַתָּה מְדַבֵּר - לֹא שְׁלָחֲךָ ה' אֱלֹקֵינוּ לֵאמֹר, לֹא-תָבֹאוּ מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם. כִּי, בָּרוּךְ בֶּן-נֵרִיָּה, מַסִּית אֹתְךָ, בָּנוּ לְמַעַן תֵּת אֹתָנוּ בְיַד-הַכַּשְׂדִּים לְהָמִית אֹתָנוּ, וּלְהַגְלוֹת אֹתָנוּ בָּבֶל", ומכאן משתמע כי ברוך היה אישיות ציבורית ידועה.
עמדותיו הפוליטיות של ברוך
בני משפחת נריהו היו, כפי הנראה, מתומכי הסיעה הפרו-בבלית ביהודה. השתתפותו של שריה בן-נריה במשלחת-הפיוס לבבל רומזת לכך, ולכן אהדו כנראה את ירמיהו שנרדף בשל עמדותיו נגד המרד בבבל.
החל מהשנה הרביעית ליהויקים (605/4 לפני הספירה), עת החל ירמיהו להתנבא, היה ברוך בן נריה לסופרו הפרטי ולאיש-סודו של ירמיהו.
יש חוקרים הסבורים כי ייתכן, ובהמשך פרש ברוך מתפקידו המלכותי וחבר לירמיהו במאבקו הדתי-פוליטי נגד מדיניותם של שליטי הממלכה אשר הובילה לחורבן יהודה, ירושלים ובית המקדש.
יחסי ירמיהו וברוך
ברוך הלך אחרי ירמיהו ומלא את כל אשר ביקש. הוא ציית לו תמיד והשמיע את דברי מגילות הנבואות, אשר רשם מפי ירמיהו האסור, באוזני העם ולאחר-מכן באוזני השרים, למרות הסכנה הרבה שהייתה כרוכה בכך. ואמנם, משנודע תוכן המגילה למלך יהויקים, שרף אותה באש ופקד על ירחמאל בן המלך (שגם הבולה שלו נמצאה באותו מקום: "לירחמאל בן המלך") לתפוס את הסופר והנביא כאחד.
בימי המצור הבבלי על ירושלים, שהה ברוך בכלא חצר המטרה לצדו של ירמיהו, הוסיף לעבוד למענו ועבר עמו את נוראות המצור והחורבן.
לאחר נפילת צדקיהו ובעקבות רצח הנציב מטעם הבבלים, גדליהו בן-אחיקם, נאלצו ברוך וירמיהו להתחבר, בעל כורחם, עם קבוצת פליטים בהנהגת יוחנן בן קרח, שנמלטה למצרים ומאז לא נזכר עוד בתנ"ך.
במסורת שנשתמרה אצל יוספוס ובספרות התלמודית, הוצא ברוך (יחד עם ירמיהו) ממצרים, הובל לבבל ופעל שם בקרב גולי יהודה שנים מספר.
הנבואה לברוך
לברוך בן נריה מוקדשת נבואה מיוחדת בספר ירמיהו, פרק מ"ה. נבואה זו נאמרה לו בשנה הרביעית למלכות יהויקים בן יאשיהו, כאשר רשם הסופר את דברי נביאו "על ישראל ועל יהודה ועל כל הגוים". למשמע הפורענויות הקשות ניבא בצער ובהתרגשות: " כֹּה-אָמַר ה', אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, עָלֶיךָ, בָּרוּךְ. אָמַרְתָּ אוֹי-נָא לִי, כִּי-יָסַף ה' יָגוֹן עַל-מַכְאֹבִי; יָגַעְתִּי, בְּאַנְחָתִי, וּמְנוּחָה, לֹא מָצָאתִי. כֹּה תֹּאמַר אֵלָיו, כֹּה אָמַר ה', הִנֵּה אֲשֶׁר-בָּנִיתִי אֲנִי הֹרֵס, וְאֵת אֲשֶׁר-נָטַעְתִּי אֲנִי נֹתֵשׁ; וְאֶת-כָּל-הָאָרֶץ, הִיא. וְאַתָּה תְּבַקֶּשׁ-לְךָ גְדֹלוֹת, אַל-תְּבַקֵּשׁ: כִּי הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל-כָּל-בָּשָׂר, נְאֻם-ה', וְנָתַתִּי לְךָ אֶת-נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל, עַל כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר תֵּלֶךְ-שָׁם.
ברוך במדרש חז"ל
הפסוק "יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי" שאותו אמר ברוך פורש על ידי פרשנינו הקדמונים כתרעומת של ברוך לפני ה' על אי זכייתו לחזון נבואה משלו, בדומה לפרחי-נבואה בדורות עברו: "מה נשתניתי אני מכל תלמידי הנביאים? יהושע שימש משה, ושרתה עליו רוח-הקודש, אלישע שימש אליהו ושרתה עליו רוח-הקודש, מה נשתניתי אני מכל תלמידי הנביאים?" (מכילתא פר' בא, י"ב).
ברוך נזכר בתלמוד כמורו הישיש של עזרא הסופר. חז"ל אומרים, כי עזרא לא עלה ליהודה מאחר שצריך היה ללמוד מברוך שהיה "אדם גדול וישיש ואפילו בגלקטיקא [בעגלה] לא יכול להטען".
במסכת סנהדרין במשנה מופיעה המסורת: "יחזקאל עיבר בחוצה לארץ. ברוך בן נריה עיבר בחוצה לארץ" - כלומר, ברוך בן נריה היה בעל מעמד וסמכות בעיבור השנה בקרב גולי בבל.
לפי כמה שיטות, ברוך בן נריה נחשב חלק משושלת העברת המסורה של התורה שבעל-פה ממשה דרך יהושע, הנביאים ועד לחכמי התלמוד[4].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אודות הבולה באתר "מקראנט"
הערות שוליים
- ^ סדר הדורות שנת ג'תי"ג
- ^ מורה נבוכים חלק ב' פרק לב': "ברוך בן נריה, לפי שהוא תלמיד ירמיה והכשירו ולמדו והכינו, והייתה חשקת נפשו להינבא ונמנע." מהדורת הרב קפאח
- ^ מדרש הגדול לספר במדבר יח,ט וגם תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו
- ^ הקדמת משנה תורה להרמב"ם; רבי מנחם המאירי, בית הבחירה, פתיחה למסכת אבות; ספר יוחסין מאמר ראשון.
| שלשלת הקבלה | ||
|---|---|---|
| נביאים | משה רבינו • יהושע בן נון • פינחס וזקנים • עלי הכהן • שמואל • דוד המלך • אחיה השילוני • אליהו הנביא • אלישע • יהוידע הכהן • זכריה בן יהוידע • הושע בן בארי • עמוס • ישעיהו • מיכה • יואל הנביא • נחום • חבקוק • צפניה בן כושי • ירמיהו • ברוך בן נריה | |
| אנשי כנסת הגדולה | עזרא הסופר ובית דינו • שמעון הצדיק | |
| תקופת הזוגות | אנטיגנוס איש סוכו • יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן • יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי • יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח • שמעיה ואבטליון • הלל ושמאי | |
| תנאים | רבן יוחנן בן זכאי ורבן שמעון בן הלל • רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבן גמליאל • רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה הנשיא | |
| אמוראים | רב ושמואל ורבי יוחנן • רב הונא ורב יהודה • רבה ורב יוסף • אביי ורבא • רב אשי ורבינא | |
| הרשימה לפי הרמב"ם בהקדמת משנה תורה. לרשימות אחרות, ראו שלשלת הקבלה. | ||
