יהושע בן פרחיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהושע בן פרחיה
מאמרו של יהושע בן פרחיה בכתב יד קאופמן של משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ו'
מאמרו של יהושע בן פרחיה בכתב יד קאופמן של משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ו'
תקופת הפעילות זוג שני לתקופת הזוגות
רבותיו יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים
תלמידיו יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח
בני דורו ניתאי הארבלי
נשיא הסנהדרין ה־שני
מונרך בתקופה המלך יוחנן הורקנוס הראשון
שותף לשלטון נתאי הארבלי - אב בית דין

רבי יהושע בן פרחיה היה נשיא הסנהדרין בימי יוחנן כהן גדול. בן זוגו של נתאי הארבלי, ששימש לצידו כאב בית דין. הם הזוג השני בתקופת הזוגות.

בריחתו לאלכסנדריה

בסוף ימיו הפך יוחנן כהן גדול (המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון) לצדוקי והחל לרדוף את הפרושים, ועל כן נאלץ יהושע בן פרחיה לברוח לאלכסנדריה. כאשר חלפה הסכנה שב לירושלים בעקבות הזמנתו של שמעון בן שטח תלמידו: "מיני ירושלים עיר הקודש, לך אלכסנדריה של מצרים: אחותי, בעלי שרוי בתוכך ואני יושבת שוממה" (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ז עמוד א').

באותו מקור מסופר כי יהושע בן פרחיה היה רבו של אותו האיש הנוצרי, ותקרית שהתרחשה כשחזרו מאלכסנדריה לירושלים גרמה להתפקרותו (בתרגום לעברית):

שניהם התארחו יחד באכסניה בדרך מאלכסנדריא שבמצרים לירושלים, שם אמר יהושע בן פרחיה: "כמה יפה אכסניא זו". סבר ישו הנוצרי כי כוונת רבו לבעלת האכסניה, ואמר לו: "רבי, עיניה טרוטות" (כלומר: עיניה של בעלת האכסניה היו כעורות). אמר לו: רשע, בכך אתה עוסק, הוציא ארבע מאות שופרות ונידה אותו. כל יום היה בא אותו האיש לפניו ולא קיבל אותו. יום אחד היה קורא ר' יהושע קריאת שמע, בא אותו האיש לפניו, היה בדעתו לקבלו, סימן לו בידו שימתין אך אותו האיש חשב שדוחה אותו לגמרי. הלך והעמיד לבנה ועבד אותה. אמר לו ר' יהושע: חזור בך, אמר לו: כך מקובלני ממך: כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקים בידו לעשות תשובה.

מבחינה היסטורית, העלו כמה מבעלי התוספות[1] את ההשערה כי אין מדובר כאן באותו האיש מייסד הנצרות אלא באדם אחר, שהרי יהושע בן פרחיה חי יותר ממאה שנים לפני אותו האיש מייסד הנצרות, וייתכן שגם במקומות אחרים בש"ס שנזכר שם זה אין הכוונה לאותו האיש. מצד שני, אחרים רואים בזה אחת הראיות שהספירה הנוצרית להולדתו - שגויה. וכנ"ל לגבי כל סיפור חייו לפי הברית החדשה.

מאמרו המפורסם המופיע במסכת אבות: "עשה לך רב וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות"[2] עומד בסתירה למעשה זה, וישנם הסוברים כי יהושע בן פרחיה הבין כי טעה ולכן אמר משנה זו: "הוי דן את כל האדם לכף זכות" ללמד אחרים שלא יחזרו על טעותו[דרוש מקור].

ייחוסו ככהן

מתוך תיאורו של הלל הזקן שראה את עיסוקו של יהושע בן פרחיה בשריפת פרה אדומה

אני ראיתי את יהושע בן פרחיה ששרפה בגדול. אמרו לו, אנו ראינו ששרפה בלבן

ילקוט שמעוני, פרשת חקת, רמז תשס"א

יש שסוברים[3] שהיה ממוצא משפחת כהנים וגם שירת בתפקיד הכהונה גדולה, אך יש שחולקים ואומרים[4] שלא עסק בעצמו בשריפתה אלא נעשתה על פי הוראתו, אך לא היה בעצמו הכהן הגדול.

הגר"א הקשה על מדרש זה - שלא ייתכן שראה הלל את יהושע בן פרחיה שחי זמן רב לפניו? מכח קושיא זו הוא הגיה שהלל ראה את ישמעאל בן פיאבי שהיה בימיו, והיות ושם הכהן נכתב בראשי תיבות יב"פ - טעו המעתיקים וכתבו "יהושע בן פרחיה", בעוד שהוא לא היה כלל כהן[5].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראה תוספות מסכת שבת, דף ק"ד עמוד ב' ד"ה בן סטדא
  2. ^ משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ו'
  3. ^ האנציקלופדיה לתוארי כבוד בישראל, ערך "זוגות", דף תתק"מ
  4. ^ "כדמובא בפרה פ״ג מ״ר, שיוחנן כה״ג עשה פרה ובל״ס געשית ע״י יהושע ב״פ שהורה איך לעשות אותה", אהרן הימן, "רבי יהושע בן פרחיה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע
  5. ^ יום טוב ליפמן שטרן (עורך), ליקוטי הגר"א מוילנא, חלק מועדים - חנוכה ופורים, בני ברק תשס"ז, עמ' קנה


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31302100יהושע בן פרחיה