רבי אבא דמן עכו
רבי אבא דמן עכו (לעיתים: רבי אבא דעכו) היה אמורא ארץ ישראלי, מנהיג היישוב היהודי בעכו.
קורות חייו
הוא תיקן תקנות בתחום כשרות המזון, כשחייב השגחה צמודה על מוצרי מזון שנפרקו בנמל עכו[1].
בתקופה מאוחרת יותר, כנראה בשל מיקומה של עכו על גבול ארץ ישראל, עזב את עכו וירד דרומה, לקיסרין. בקיסרין בנה בית מדרש גדול. הוא נקלע לחובות, והוצע על ידי רבי אבהו כמועמד ל"ריש מתיבתא", תואר שהמחזיק בו הוכר אז כראש מוסרי התורה בדורו.[2] אך כנראה שלא נבחר למעשה לתפקיד זה.[3]
רבי אבהו החשיב מאד את מידת הענווה שלו, כיון שלא הקפיד אם האמורא שלו, שתפקידו היה לומר בקול רם את מה שלחש לו רבי אבא, היה נותן לדין נימוק שונה מזה שרבי אבא לחש לו[4].
ממאמריו באגדה
מלבד תקנתו בדבר פיקוח על מוצרי מזון, לא נשתמרו דברי הלכה בשמו. אך השתמר מאמר אחד בתחום האגדה, לזיהוי מינו של עץ הדעת:
רבי אבא דעכו אמר: אתרוג היה, ההוא דכתיב (בראשית ג) "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל", אמרת, צא וראה איזהו אילן שעצו נאכל כפריו? ואין את מוצא אלא אתרוג.
— בראשית רבה פרשה ט"ו פסקה ז'
לקריאה נוספת
- צבי גרץ, דברי ימי ישראל, ח"ב, עמ' 378
קישורים חיצוניים
- "אַבָּא דְּמִן עַכּוּ", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 10, באתר HebrewBooks
- רבי אהרן הימן, "רבי אבא דמן עכו", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- "רבי אבא דמן עכו", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ד עמוד ב'.
- ^ "רבי אבהו אימנו רבנן עליה לממנייה ברישא, כיון דחזיה לר' אבא דמן עכו דנפישי ליה בעלי חובות, אמר להו: איכא רבה". תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ' עמוד א'.
- ^ אהרן הימן, תולדות תנאים ואמוראים (להלן "קישורים חיצוניים"), מסיק כך מהעובדה שאינו מוזכר באיגרת רב שרירא גאון כחלק מרצף מוסרי התורה מדור לדור.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ' עמוד א'.