ארז הלבנון
 ארז הלבנון
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | מחטנאים |
| מחלקה: | מחטניים |
| סדרה: | מחטיים |
| משפחה: | אורניים |
| סוג: | ארז |
| מין: | ארז הלבנון |
| שם מדעי | |
 Cedrus libani
| |
ארז הלבנון (שם מדעי: Cedrus libani), מין עץ ארז במשפחת האורניים. ארז הלבנון הוא עץ הררי הגדל בעיקר בקרקע סלעית בגובה של 400 מטרים ומעלה. עץ מחטני גדול שאינו גדל בר בארץ ישראל פרט לחרמון. גדל בלבנון בה הוא משמש סמל המדינה. מגיע לגובה של 40 מטר ומאריך ימים. עליו מחטניים, קצרים, נוקשים וערוכים בקבוצות.
ארז הלבנון נחשב לעץ בניה חזק ומעולה. עץ ארז מופיע על דגל לבנון, ובתנ"ך הוא משמש כסמל לעץ חזק, הניגוד המוחלט לעלוב שבצמחים, אזוב הקיר: "וַיִּתֵּן אֱלֹקִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה... וַיְדַבֵּר, עַל-הָעֵצִים, מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר" (מלכים א', ה', ט'-י"ג); "קוֹל ה', שֹׁבֵר אֲרָזִים; וַיְשַׁבֵּר ה', אֶת-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן" (תהילים, כ"ט, ה'). ארזי הלבנון אף שמשו את שלמה לבניין בית המקדש הראשון: "הִנֵּה אֲנִי בוֹנֶה-בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹקָי... שְׁלַח-לִי עֲצֵי אֲרָזִים בְּרוֹשִׁים וְאַלְגּוּמִּים, מֵהַלְּבָנוֹן" (דברי הימים ב', ב', ג'-ז').
ארז הלבנון בהיסטוריה
משחר ההיסטוריה נודע ערך רב לארזי הלבנון. עמי קדם השתמשו בהם לבנייה ממלכתית מפוארת, לבנייה באתרים מקודשים ולהכנת ארונות קבורה יקרים לקבורת מלכים ואישים רמי מעלה נוספים. הארז נזכר רבות בכתבי עמים שונים.
בספר מלכים א' פרק ה' מסופר כי שלמה המלך ביקש מחירם מלך צור עצי ארזים לבניית בית המקדש הראשון ואכן חירם נענה לבקשתו בשמחה ושלח לו עצי ארזים וברושים. בתמורה נתן שלמה לחירם עשרים אלף כור חיטים, ועשרים אלף כור שמן כתית.
המצרים הקדמונים ייבאו עצי ארז הלבנון לארצם לשם בנייה. בתעודת פרעה סנפרו מופיע אישור לבואן של ארבע ספינות עמוסות בעצי ארז למצרים שנשלחו על ידי הפניקים, והשימוש בהם היה בין השאר להתקנת דלתות לארמון.
בדיקת העץ של "ספינת השמש", ספינה קדומה שנתגלתה בגיזה שבמצרים, שנערכה במוזיאון הבריטי, הראתה שרוב קורות הספינה היו של ארז הלבנון. ספינה זו הייתה שייכת לפרעה חופו (שלט במצרים בשנים 2606-2583 לפנה"ס).
ארון הקבורה של הפרעונית מריט אמון (שלטה במצרים בשנים 1450-1425 לפנה"ס), שנתגלתה בדיר אל בחרי, והנמצא כיום במוזיאון הארכאולוגי בקהיר, נעשה גם הוא מארז הלבנון.
במקדש מתקופת הברונזה המאוחרת שבתל לכיש, יש שרידי עץ (של ארז הלבנון) רבים של קורות, ששימשו לקירוי וכעמודי תמך לתקרה. גם בכניסה לאולם הראשי נמצאו קורות עץ רבות (ארז הלבנון). שרידי עץ רבים מאד של ארז הלבנון נמצאו בארמון מתקופת הברונזה התיכונה. שימוש בארזים נתגלה גם במקדש הפלשתי בתל קסילה מהמאה ה-10 לפנה"ס. שימוש ניכר בקורות עצים מארז הלבנון לבנייה נעשה גם בתל משוש שבנגב, הנמצא מזרחית לבאר שבע. מהתקופה הישראלית, נמצאו שרידי עץ מפוחמים של ארז הלבנון. ייתכן שארז הלבנון שימש גם בתעשיית כלים או חפצים מיוחדים.
בתקופה ההרודיאנית נוצלו עצי ארז לבנון לצורכי בנייה ממלכתיים בהרודיון, במבצר קיפרוס ובממשית. גם בעת החדשה, במאה ה-17 נכרתו עצים רבים של ארז הלבנון לצורכי בנייה ושובצו בגגות הבתים של צפת העתיקה.
ארז הלבנון הוא הסמל הלאומי של לבנון, והוא מופיע בדגלה. ארז הלבנון הוא עץ המרכיב חלק חשוב מן היערות של דרום טורקיה, סוריה המערבית ולבנון.
קישורים חיצוניים
- אתר שמורת ארזי השוף בלבנון
ניו יורק טיימס, ארזי הלבנון העתיקים ראו אימפריות נופלות. כעת, שינויי האקלים עלולים להרוג אותם, באתר הארץ, 27 ביולי 2018
הערות שוליים
24095345ארז הלבנון