תהילים קל"ג

פסוקי המזמור: תהילים קל"ג שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד הִנֵּה מַה-טּוֹב, וּמַה-נָּעִים - שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד: הִנֵּה מַה-טּוֹב, וּמַה-נָּעִים - שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד. ב כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב, עַל-הָרֹאשׁ - יֹרֵד, עַל-הַזָּקָן זְקַן-אַהֲרֹן: שֶׁיֹּרֵד, עַל-פִּי מִדּוֹתָיו. ג כְּטַל-חֶרְמוֹן - שֶׁיֹּרֵד, עַל-הַרְרֵי צִיּוֹן: כִּי שָׁם צִוָּה ה', אֶת-הַבְּרָכָה- חַיִּים, עַד-הָעוֹלָם.

תהילים קל"ג הוא אחד מחמישה עשר שירי המעלות. משורר תהילים מתפעל מהאחווה ותחושת היחד הבאה לידי ביטוי בחברה וזאת כי ברכת ה' שוררת בקהילה.

תהילים קל"ג הוא מזמור חכמה אך יש הטוענים כי הוא משמש כאודה לציון. אחרים סוברים כי זהו מזמור שבח הבא לשבח את העולים לרגל לירושלים בעת שלוש רגלים. לשיטתם של אחרים המזמור הוא מזמור תהילה וזאת ניתן להבין מהשפע היוצא מהאחווה הבאה לידי ביטוי בפסוק: "הִנֵּה מַה-טּוֹב, וּמַה-נָּעִים - שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד".

תוכן המזמור

בפסוק א', בעל המזמור מבקש לזרז את המאזין באמצעות המילה 'הִנֵּה' ומכוון למסר הבא מיד בשבח הישיבה ביחד: "מַה-טּוֹב, וּמַה-נָּעִים-שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד". יש שפירשו את הפסוק כי הישיבה יחדיו טובה ונעימה לגוף האדם. יש הסוברים כי ישיבת המשפחה בצוותא קשורה בישיבה בבית. יש הטוענים כי הישיבה יחדיו מכוונת לישיבת אחים במשפחה היושבים בנחלת אבי המשפחה, טרם חלוקתה וזאת לפי הכתוב בחוק הייבום: "כִּי-יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו". ייתכן כי הישיבה ביחד מתארת את העם היושב יחדיו בארץ ישראל. מצודת דוד מפרש כי הכתוב מכוון לכלל שבטי ישראל.

יש הסוברים כי בפסוקים ב'-ג' תיאור הישיבה בצוותא כמוה כשמן טוב המתואר בפסוק ב'. ריחו של שמן זה נעים והטל היורד על האדמה מצמיח חיים חדשים. יש הרואים בשני הפסוקים האלה יחידה אחת שפירושה: השמן הטוב על הראש, יורד על זקן אהרן ומשם לבגדיו מדומה לטל היורד על החרמון ועל הרי ציון. ייתכן כי השמן המתואר ביחידה זאת הוא השמן בו נמשחו שליטים וכוהנים. אחרים משערים כי השמן הטוב מדומה למים היורדים מההר כמו השמן הנוטף על זקן אהרון ועל בגדיו. יש שפירשו כי השמן הטוב הנוטף על זקן אהרון הוא תיאור נופה של ארץ ישראל הנפרס מהצפון בחרמון אל הדרום המיוצג בהררי ציון. כך הישיבה בצוותא מדומה לנופים עמם מזדהה קורא המזמור מה שמגביר את תחושת היחד אשר באה לידי ביטוי במזמור. המושג 'שמן טוב' מקביל למושג 'שמן ערב' בספרות חז"ל. שפירושו שמן שריחו נעים. בעל המזמור מסיים את המזמור בתיאורה של ציון בדימוי המתאר את ירושלים כמקור חיים: "כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת-הַבְּרָכָה - חַיִּים, עַד-הָעוֹלָם.

אמצעים אמנותיים במזמור

הדימוי בפסוק "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב, עַל-הָרֹאשׁ" מתאר את ישיבת אחים בצוותא. הנאמר בפסוקים: "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב, עַל-הָרֹאשׁ--יֹרֵד, עַל-הַזָּקָן זְקַן-אַהֲרֹן: שֶׁיֹּרֵד, עַל-פִּי מִדּוֹתָיו. כְּטַל-חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד, עַל-הַרְרֵי צִיּוֹן", מדמה את גופו של אהרן לארץ ישראל.

המזמור במנהגים

בקצת קהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור זה (יחד עם "ברכי נפשי" (תהלים קד) ושאר מזמורי שיר המעלות) אחרי מנחה בשבת בשבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול.

ראו גם

• הנה מה טוב

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים קל"ג בוויקישיתוף

• מידע על תהילים קל"ג בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34926140תהילים קל"ג