תהילים קכ"ז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תהילים קכ"ז
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה
אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת
שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ
אִם ה' לֹא יִשְׁמׇר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר.
(ב) שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת
אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא.
(ג) הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים
שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן.
(ד) כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר
כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים.
(ה) אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר
אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם
לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר.

תהילים קכ"ז הוא המזמור ה-127 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-126). המזמור שייך לקובץ שירי המעלות, המזמור נפתח בפסוק ”שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה, אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו”.

המזמור הוא מעין הטפת מוסר של משורר תהילים לקהל, אולם ניתן למצוא בו גם רמזים לתפילת בקשה הנאמרת בגוף שלישי.

בלטינית המזמור מוכר כ"Nisi Dominus".

תוכן המזמור ומבנהו

רש"י פירש ששיר זה אמר דוד על שלמה בנו, כשראה ברוח הקודש שעתיד לבנות בית המקדש, ובו ביום ישא שלמה את בת פרעה, וייגזר על בית המקדש שייחרב[1], לכך אמר המזמור הזה: "למה לך בני לבנות בית, ולסור מאחרי המקום? אם ה' לא יחפוץ בבנין על מעשיך אשר לא טובים אם כן הלא לחנם עמלו בו הבונים כי לא תתקיים.

לעומתו פירש האבן עזרא, שאחר שדוד הכין את הכל לבנין בית המקדש, התנבא נתן הנביא שלא יזכה לבנותו, והתעצב דוד, ואחר כך כשהגיעה הנבואה ששלמה בנו יבנהו התחיל לשמוח, התנבא אחד המשוררים מזמור זה, להזכיר כי הכל ביד ה' ולא כפי מחשבות האדם, ושוא עמלו אם לא יעזרם ה',

יש המחלקים את המזמור לשני חלקים: החלק ראשון פסוקים א'-ב' דן באפסות מעשיו של האדם אם אין ה' מסייע בידם. החלק השני, פסוקים ג'- ה דן בשבח בניו של ה'. הקשר התכני אינו ברור אך יש הסוברים כי במילה 'בית' שבמופעיה במקרא מתפרשת כמשפחה, כלומר, בני ביתו ועיסוקו לא יתקיימו ללא עזרת ה'. זיקה נוספת הבאה לידי ביטוי במזמור היא בשימוש שעושה בעל המזמור בפועל ש-מ-ר, בהגנה על העיר בחלקו הראשון של המזמור לבין ההגנה על העיר מאויביה על ידי הבנים.[2]

סוגת המזמור

מזמור קכ"ז (בדומה למזמור העוקב, תהילים קכ"ח) שייך לקבוצת מזמורים לא גדולה בספר תהילים, המכונים 'מזמורי חכמה'. מטרתם של מזמורים אלו היא לחנך להשקפת עולם ראויה, להטיף לקוראיהם את חכמת החיים המקראית, וזאת באופן שדומה למה שמנסים לעשות ספר משלי וחיבורים נוספים במקרא המשתייכים לספרות החכמה. בעוד שרובם המכריע של מזמורי תהילים מבטא את היחס שבין האדם לבין ה', עוסקים מזמורי החכמה בהדרכת האדם בדרכי החיים.[3]

המזמור בליטורגיה

המזמור נאמר בקצת קהילות אשכנז בסוף מנחה של שבת, משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול.[4]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים קכ"ז בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ על פי דברי הגמרא: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים ועלה בו שרטון ועליו נבנה כרך גדול של רומי. תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ו עמוד ב'
  2. ^ יאיר הופמן, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 230
  3. ^ מלבד שני המזמורים שצוינו לעיל, יצוין כי גם המזמורים הבאים: א', (ל"ד), ל"ז, מ"ה, מ"ט, (ע"ח), קי"ב, קל"ג. בסוגריים צוינו מזמורים שיש ספק ביחס אליהם. אבי הורביץ עוסק בספר 'שקיעי חכמה בספר תהילים' (מאגנס ירושלים תשנ"א) בזיהויים של מזמורי החכמה בספר תהילים מזווית הראייה הלשונית. בפרק הראשון של ספרו נמצאת סקירה ביקורתית של גישות החוקרים שקדמוהו, ואשר דנו על שיטת הזיהוי של מזמורי החכמה בתהילים ועל היקפם. בעמ' 128 בספרו מובא נספח ובו טבלה סינופטית שבה מוצעות שיטותיהם של עשרה חוקרים מתחילת שנות השלושים של המאה העשרים ועד אליו, בדבר זיהויים של מזמורים בספר תהילים כמזמורי החכמה. העיון בטבלה מלמד שרק על חמשה מזמורים מסכימים רוב של שמונה חוקרים או יותר, והם: א', ל"ד, ל"ז, מ"ט, קי"ב. אף היקפם של מזמורי החכמה בספר תהילים נתון במחלוקת בין המרבים (ארבעה עשר) לממעיטים (חמשה-ששה).
  4. ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 269.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0