תהילים קכ"ז

תהילים קכ"ז שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה
(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ אִם ה' לֹא יִשְׁמׇר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר. (ב) שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא. (ג) הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן. (ד) כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים. (ה) אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר.

תהילים קכ"ז הוא המזמור ה-127 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-126). המזמור שייך לקובץ שירי המעלות, המזמור נפתח בפסוק ”שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה, אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו”.

המזמור הוא מעין הטפת מוסר של משורר תהילים לקהל, אולם ניתן למצוא בו גם רמזים לתפילת בקשה הנאמרת בגוף שלישי.

בלטינית המזמור מוכר כ"Nisi Dominus".

תוכן המזמור ומבנהו

רש"י פירש ששיר זה אמר דוד על שלמה בנו, כשראה ברוח הקודש שעתיד לבנות בית המקדש, ובו ביום ישא שלמה את בת פרעה, וייגזר על בית המקדש שייחרב, לכך אמר המזמור הזה: "למה לך בני לבנות בית, ולסור מאחרי המקום? אם ה' לא יחפוץ בבנין על מעשיך אשר לא טובים אם כן הלא לחנם עמלו בו הבונים כי לא תתקיים.

לעומתו פירש האבן עזרא, שאחר שדוד הכין את הכל לבנין בית המקדש, התנבא נתן הנביא שלא יזכה לבנותו, והתעצב דוד, ואחר כך כשהגיעה הנבואה ששלמה בנו יבנהו התחיל לשמוח, התנבא אחד המשוררים מזמור זה, להזכיר כי הכל ביד ה' ולא כפי מחשבות האדם, ושוא עמלו אם לא יעזרם ה',

יש המחלקים את המזמור לשני חלקים: החלק ראשון פסוקים א'-ב' דן באפסות מעשיו של האדם אם אין ה' מסייע בידם. החלק השני, פסוקים ג'- ה דן בשבח בניו של ה'. הקשר התכני אינו ברור אך יש הסוברים כי במילה 'בית' שבמופעיה במקרא מתפרשת כמשפחה, כלומר, בני ביתו ועיסוקו לא יתקיימו ללא עזרת ה'. זיקה נוספת הבאה לידי ביטוי במזמור היא בשימוש שעושה בעל המזמור בפועל ש-מ-ר, בהגנה על העיר בחלקו הראשון של המזמור לבין ההגנה על העיר מאויביה על ידי הבנים.

סוגת המזמור

מזמור קכ"ז (בדומה למזמור העוקב, תהילים קכ"ח) שייך לקבוצת מזמורים לא גדולה בספר תהילים, המכונים 'מזמורי חכמה'. מטרתם של מזמורים אלו היא לחנך להשקפת עולם ראויה, להטיף לקוראיהם את חכמת החיים המקראית, וזאת באופן שדומה למה שמנסים לעשות ספר משלי וחיבורים נוספים במקרא המשתייכים לספרות החכמה. בעוד שרובם המכריע של מזמורי תהילים מבטא את היחס שבין האדם לבין ה', עוסקים מזמורי החכמה בהדרכת האדם בדרכי החיים.

המזמור בליטורגיה

המזמור נאמר בקצת קהילות אשכנז בסוף מנחה של שבת, משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים קכ"ז בוויקישיתוף

• אלחנן סמט, מזמור קכ"ז - בין `שוא` ל`שנא` - חלק א' וחלק ב'

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30485676תהילים קכ"ז