תהילים קכ"ד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד:

לוּלֵי ה', שֶׁהָיָה לָנוּ - יֹאמַר-נָא, יִשְׂרָאֵל

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד:
לוּלֵי ה', שֶׁהָיָה לָנוּ - יֹאמַר-נָא, יִשְׂרָאֵל.
ב לוּלֵי ה', שֶׁהָיָה לָנוּ-בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם.
ג אֲזַי, חַיִּים בְּלָעוּנוּ - בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ.
ד אֲזַי, הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ - נַחְלָה, עָבַר עַל-נַפְשֵׁנוּ.
ה אֲזַי, עָבַר עַל-נַפְשֵׁנוּ - הַמַּיִם, הַזֵּידוֹנִים.
ו בָּרוּךְ ה' - שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף, לְשִׁנֵּיהֶם.
ז נַפְשֵׁנוּ - כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה, מִפַּח יוֹקְשִׁים:
הַפַּח נִשְׁבָּר, וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ.
ח עֶזְרֵנוּ, בְּשֵׁם ה' - עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

תהילים קכ"ד הוא המזמור ה-124 בספר תהילים ואחד מחמישה עשר שירי המעלות בספר.

תוכן המזמור ומבנהו

מזמור קכ"ד הוא מזמור תודה לאומי. בעל המזמור מהלל ומשבח את ה' שהושיע את עמו, ומברכו.

בליטורגיה

בקצת קהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור זה (יחד עם "ברכי נפשי" (תהילים ק"ד) ושאר מזמור שיר המעלות) אחרי מנחה בשבת בשבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול.[1]

המזמור בתרבות

ג'ון פרופיטיוס המלחין ההולנדי כתב יצירה לאורגן בהשראת המזמור. המחזה 'המן' שחיבר המחזאי הצרפתי ג. אנטואן דה-מונכרסטין מסתיים בפסוקיו של מזמור זה.[2]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים קכ"ד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 268.
  2. ^ אלכסנדר לוריאן, הטרגדיה התנ"כית הצרפתית בשלהי הרנסאנס, ירושלים, מוסד ביאליק, 1995, ע"מ 220
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29107626תהילים קכ"ד