תהילים ע"ח

תהילים ע"ח מַשְׂכִּיל לְאָסָף: הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי הַטּוּ אׇזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִי.
(א) מַשְׂכִּיל לְאָסָף הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי הַטּוּ אׇזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִי. (ב) אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם. (ג) אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וַנֵּדָעֵם וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ. (ד) לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם לְדוֹר אַחֲרוֹן מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת ה' וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה. (ה) וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדִיעָם לִבְנֵיהֶם. (ו) לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם. (ז) וְיָשִׂימוּ בֵאלֹקִים כִּסְלָם וְלֹא יִשְׁכְּחוּ מַעַלְלֵי קֵל וּמִצְוֺתָיו יִנְצֹרוּ. (ח) וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת קֵל רוּחוֹ. (ט) בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב. (י) לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹקִים וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת. (יא) וַיִּשְׁכְּחוּ עֲלִילוֹתָיו וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר הֶרְאָם. (יב) נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן. (יג) בָּקַע יָם וַיַּעֲבִירֵם וַיַּצֶּב מַיִם כְּמוֹ נֵד. (יד) וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם וְכׇל הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ. (טו) יְבַקַּע צֻרִים בַּמִּדְבָּר וַיַּשְׁקְ כִּתְהֹמוֹת רַבָּה. (טז) וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם. (יז) וַיּוֹסִיפוּ עוֹד לַחֲטֹא לוֹ לַמְרוֹת עֶלְיוֹן בַּצִּיָּה. (יח) וַיְנַסּוּ קֵל בִּלְבָבָם לִשְׁאׇל אֹכֶל לְנַפְשָׁם. (יט) וַיְדַבְּרוּ בֵּאלֹקִים אָמְרוּ הֲיוּכַל קֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר. (כ) הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ. (כא) לָכֵן שָׁמַע ה' וַיִּתְעַבָּר וְאֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב וְגַם אַף עָלָה בְיִשְׂרָאֵל. (כב) כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹקִים וְלֹא בָטְחוּ בִּישׁוּעָתוֹ. (כג) וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח. (כד) וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל וּדְגַן שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ. (כה) לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹׂבַע. (כו) יַסַּע קָדִים בַּשָּׁמָיִם וַיְנַהֵג בְּעֻזּוֹ תֵימָן. (כז) וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף. (כח) וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו. (כט) וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם. (ל) לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אׇכְלָם בְּפִיהֶם. (לא) וְאַף אֱלֹקִים עָלָה בָהֶם וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ. (לב) בְּכׇל זֹאת חָטְאוּ עוֹד וְלֹא הֶאֱמִינוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו. (לג) וַיְכַל בַּהֶבֶל יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתָם בַּבֶּהָלָה. (לד) אִם הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ וְשָׁבוּ וְשִׁחֲרוּ קֵל. (לה) וַיִּזְכְּרוּ כִּי אֱלֹקִים צוּרָם וְקֵל עֶלְיוֹן גֹּאֲלָם. (לו) וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ. (לז) וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ. (לח) וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. (לט) וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב. (מ) כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן. (מא) וַיָּשׁוּבוּ וַיְנַסּוּ קֵל וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הִתְווּ. (מב) לֹא זָכְרוּ אֶת יָדוֹ יוֹם אֲשֶׁר פָּדָם מִנִּי צָר. (מג) אֲשֶׁר שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו וּמוֹפְתָיו בִּשְׂדֵה צֹעַן. (מד) וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם וְנֹזְלֵיהֶם בַּל יִשְׁתָּיוּן. (מה) יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם. (מו) וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם וִיגִיעָם לָאַרְבֶּה. (מז) יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל. (מח) וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם וּמִקְנֵיהֶם לָרְשָׁפִים. (מט) יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים. (נ) יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ לֹא חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם וְחַיָּתָם לַדֶּבֶר הִסְגִּיר. (נא) וַיַּךְ כׇּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאׇהֳלֵי חָם. (נב) וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר. (נג) וַיַּנְחֵם לָבֶטַח וְלֹא פָחָדוּ וְאֶת אוֹיְבֵיהֶם כִּסָּה הַיָּם. (נד) וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קׇדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ. (נה) וַיְגָרֶשׁ מִפְּנֵיהֶם גּוֹיִם וַיַּפִּילֵם בְּחֶבֶל נַחֲלָה וַיַּשְׁכֵּן בְּאׇהֳלֵיהֶם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. (נו) וַיְנַסּוּ וַיַּמְרוּ אֶת אֱלֹקִים עֶלְיוֹן וְעֵדוֹתָיו לֹא שָׁמָרוּ. (נז) וַיִּסֹּגוּ וַיִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָם נֶהְפְּכוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה. (נח) וַיַּכְעִיסוּהוּ בְּבָמוֹתָם וּבִפְסִילֵיהֶם יַקְנִיאוּהוּ. (נט) שָׁמַע אֱלֹקִים וַיִּתְעַבָּר וַיִּמְאַס מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל. (ס) וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם. (סא) וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ בְיַד צָר. (סב) וַיַּסְגֵּר לַחֶרֶב עַמּוֹ וּבְנַחֲלָתוֹ הִתְעַבָּר. (סג) בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ. (סד) כֹּהֲנָיו בַּחֶרֶב נָפָלוּ וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה. (סה) וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן ה' כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן. (סו) וַיַּךְ צָרָיו אָחוֹר חֶרְפַּת עוֹלָם נָתַן לָמוֹ. (סז) וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר. (סח) וַיִּבְחַר אֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה אֶת הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב. (סט) וַיִּבֶן כְּמוֹ רָמִים מִקְדָּשׁוֹ כְּאֶרֶץ יְסָדָהּ לְעוֹלָם. (ע) וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן. (עא) מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ. (עב) וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם.

תהילים ע"ח הוא המזמור ה-78 בספר תהילים, מזמור זה משתייך לקובץ מזמורי אסף ונפתח בביטוי ”מַשְׂכִּיל לְאָסָף”. המזמור הוא השני באורכו מכלל הפרקים בספר תהילים (רק מזמור קי"ט ארוך ממנו). אופיו של המזמור הוא לאומי והיסטורי. משורר תהילים סוקר אירועים מכוננים בתולדות עם ישראל: מהעבדות במצרים, דרך יציאת מצרים ומסע בני ישראל במדבר, תיאור חורבן שילה ובחירת שבט יהודה במקום שבט אפרים למלכות, ועד בחירתו של דוד וצאצאיו למלוכה, ותיאור ירושלים כמקום המקדש. בעל המזמור מתאר את החסדים שהעניק ה' לעם ישראל, ומנגד את כפיות הטובה של העם.

מבנה המזמור

יש המחלקים את המזמור לשבעה חלקים:

חלק	פסוקים	כותרת
חלק ראשון	פתיחה חכמתית - יש ללמוד מן ההיסטוריה על ההווה	א' - ח'
חלק שני	חטאם וכשלונם של בני שבט אפרים	ט' - י"א
חלק שלישי	ניסי ה', חטאם ועונשם של בני ישראל	י"ב - ל"ב
חלק רביעי	חסדי ה' לעמו למרות חטאם של בני ישראל	ל"ג - מ"א
חלק חמישי	ניסי ה' במצרים ועל סף הכניסה לארץ	מ"ב - נ"א
חלק שישי	חטא אפרים ועונשו - אובדן ממלכת הצפון	נ"ו - ס"ז
חלק שביעי	בחירת ה' בבית דוד ובממלכת יהודה	ס"ח - ע"ב

תוכן המזמור

בכמה מהמזמורים כמזמור ע"ח, בעל המזמור סוקר אירועים בעברו של עם ישראל. בעל המזמור משלב מסורת מקבילה לסיפור המסופר בתורה כאשר הוא מתאר את השיעבוד, עשר מכות מצרים ונדודי ישראל במדבר אך באופן שונה. יש שהצביעו על מסורת אחרת ביחס לסיפור עשר המכות במזמור בדומה למזמור ק"ה.

כותרת המזמור

כותרת המזמור ”מַשְׂכִּיל לְאָסָף”מופיעה בנוסף למזמור זה גם בתהילים ע"ד. המונח "משכיל" מוזכר בפרקים אחרים גם ביחס לדוד, לבני קורח ולאיתן.

כותרת זו מבקשת לטעת בקורא מוסר השכל וזאת לאור הכתוב בספר שמואל א', פרק י"ח, פסוק י"ד:”וַיְהִי דָוִד לְכׇל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל וַה' עִמּוֹ”.

תיאור מכות מצרים במזמור

לפי המתואר בספר שמות, פרק ז' עד ספר שמות, פרק י"א הכה ה' את מצרים בעשר מכות. אולם, לפי המתואר במזמור ע"ח ובמזמור ק"ה, המצרים הוכו בשבע מכות. יש הסוברים כי ציון מספרים טיפולוגיים אלו בספר שמות, עשר מכות ובמזמורים ע"ח וק"ה, שבע מכות מבטאים שלמות. במקרא מספר סיפורים בהם קיים חילוף מספרים בין שבע לעשר. בספר דברים, פרק ז', פסוק א' מציין הכתוב שבעה עמים זרים ואילו בספר בראשית, פרק ט"ו, פסוקים י"ט-כ"א בסיפור ברית בין הבתרים מציין הכתוב עשרה עמים. כך גם במשנה קיים חילוף זה בין המספר עשר לשבע. בתלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ב עמוד א' נכתב: "אמר רב: בעשרה דברים נברא העולם..." ובאבות דרבי נתן מציין הכתוב שבעה דברים לפיהם העולם עומד: "בשבעה דברים ברא ה' את עולמו...". מכת הדם מנחיתה על המצרים מוות וצמא הנרמזות מתוכן המזמור. לאחר תיאור מכת הדם במזמור באות ברצף מכת ערוב ומכת צפרדעים. מכות המתארות מחלה מופיעות בסדר שונה מהתיאור המובא בספר שמות. מזמור ע"ח מתאר כי מכת הדבר הכתה באדם ולא בחי. מזמור ע"ח מאריך בתיאור במכה זו שלא כמו בתורה. מכת הארבה במזמור רביעית במספר ועוצמתה עולה על זו של קודמתה. לאחר מכה זו באה מכת הברד אשר בה בא לידי ביטוי הרס הסביבה והיא ממשיכה את ההרס הסביבתי שגרם הארבה. לאחר מכן מגיעה מכת הדבר כנראה הברד הפוגע בחי ואז המזמור מסתיים במכת הדבר הפוגע באדם. שלושת המקורות מסיימים במכת בכורות.

תיאור המכות בשמות	תיאור המכות במזמור ע"ח
דם	דם
צפרדע	ערוב וצפרדע
כינים	ארבה
ערוב	ברד (מכה את העצים)
דבר	דבר (ברד) בבהמה)
שחין	דבר הפוגע בבני אדם
ברד	-
ארבה	-
חושך	-
מכת בכורות	-

כאמור מספר המכות במזמורי תהילים (ע"ח, ק"ה) הוא שבע. המסורת הכתובה בספר שמות הייתה שקולה לעשרת המאמרים לפיהם יצר ה' את העולם. ייתכן כי המספר עשר המכות המופיעות בשמות שקולות כנגד עשרת הדיברות וציינו את יצירתו של העם. בתהילים סדרן של המכות משתנה ממזמור למזמור. ייתכן כי בספרה שבע מביע מחבר תהילים את החשיבות הדתית של המספר שבע ומעמיד אותו כנגד שבעה ימי הבריאה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים ע"ח בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25821330תהילים ע"ח