תהילים כ"ח

תהילים כ"ח לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא - צוּרִי, אַל-תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי:
א לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא - צוּרִי, אַל-תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי: פֶּן-תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנִּי; וְנִמְשַׁלְתִּי, עִם-יוֹרְדֵי בוֹר. ב שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי, בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ; בְּנָשְׂאִי יָדַי, אֶל-דְּבִיר קָדְשֶׁךָ. ג אַל-תִּמְשְׁכֵנִי עִם-רְשָׁעִים, וְעִם-פֹּעֲלֵי-אָוֶן: דֹּבְרֵי שָׁלוֹם, עִם-רֵעֵיהֶם; וְרָעָה, בִּלְבָבָם. ד תֶּן-לָהֶם כְּפָעֳלָם, וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם: כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, תֵּן לָהֶם; הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם. ה כִּי לֹא יָבִינוּ, אֶל-פְּעֻלֹּת ה' - וְאֶל-מַעֲשֵׂה יָדָיו; יֶהֶרְסֵם, וְלֹא יִבְנֵם. ו בָּרוּךְ ה' כִּי-שָׁמַע, קוֹל תַּחֲנוּנָי. ז ה', עֻזִּי וּמָגִנִּי - בּוֹ בָטַח לִבִּי, וְנֶעֱזָרְתִּי: וַיַּעֲלֹז לִבִּי; וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ. ח ה' עֹז-לָמוֹ; וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא. ט הוֹשִׁיעָה, אֶת-עַמֶּךָ - וּבָרֵךְ אֶת-נַחֲלָתֶךָ; וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם, עַד-הָעוֹלָם.

תהילים כ"ח הוא המזמור ה-28 בספר תהילים. (מזמור 27 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה). המזמור הוא אחד מארבעה עשר מזמורים הפותחים במילה 'לְדָוִד'.

חלוקת המזמור

המזמור נחלק לשלושה חלקים: פסוקים א' -ב': בכותרת המזמור מבקש המשורר מה' לקבל את תפילתו. חלקו השני מפסוק ג'- ה' מופיעה תפילת המשורר נגד אויביו ובחלקו השלישי, פסוקים ו'-ט' מודה המשורר לה' כי שמע את תפילתו.

תוכן המזמור

בעל המזמור מתפלל לה' משום שהוא מצוי בסכנה מאויבים המתנהגים כמכריו אך מבקשים להרע לו: "דֹּבְרֵי שָׁלוֹם, עִם-רֵעֵיהֶם; וְרָעָה, בִּלְבָבָם". המשורר מבקש מה' שיצילו וישיב להם גמולם. התפילה נאמרת בגוף ראשון יחיד מלבד הפסוק האחרון בו מבקש המתפלל מה' שיציל את עמו. בפסוק ח' מזכיר המתפלל את משיח ה', המלך: "מְשִׁיחוֹ" ויש שפירשו כי המזמור נאמר על ידי מלך וזה מתפלל בעד עמו. יש שהתבססו על פסוקים ח' -ט' וראו במזמור זה, מזמור מלך. יש שסברו כי המזמור נאמר על ידי אדם חולה וזאת לפי התיאור המובא בפסוק א': "יוֹרְדֵי בוֹר", תיאור המתים היורדים לשאול. אחרים טענו כי מדובר באדם הבורח מאויביו ומוצא מקלט בבית המקדש. יש שטענו כי המזמור נכתב בזמנם של מלכי יהודה וישראל.

בליטורגיה

הפסוק החותם את הפרק "הושיעה את עמך" וגו' - משמש כאחד מהפסוקים הפותחים את פסוקי דזמרה בקטע המתחיל ב"הודו לה' קראו בשמו". במנהג העממי משתמשים בפסוק זה למנות בני אדם, בגלל האיסור למניה מספרית של בני אדם מישראל, והיות ובפסוק זה ישנן עשר מילים.

לחן מפורסם לפסוק זה חובר בידי ד"ר אברהם טברסקי והתקבל בחסידות חב"ד ובמגזרים נוספים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים כ"ח בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29164489תהילים כ"ח