תהילים ק"נ

תהילים ק"נ הַלְלוּ יָ-הּ הַלְלוּ אֵ-ל בְּקׇדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ
(א) הַלְלוּ יָ-הּ הַלְלוּ אֵ-ל בְּקׇדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ. (ב) הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ. (ג) הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר. (ד) הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב. (ה) הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה. (ו) כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָ-הּ הַלְלוּ יָ-הּ.

תהילים ק"נ הוא המזמור המאה וחמישים והאחרון בספר תהילים המזמור גם חותם את קובץ מזמורי הללויה. המזמור נפתח בפסוק ”הַלְלוּ יָ-הּ הַלְלוּ אֵ-ל בְּקׇדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ”. עיקר עניינו של המזמור היא הקריאה להלל את ה' באמצעות כלי נגינה שונים. המזמור נאמר בכל יום כחלק מפסוקי דזמרא שבתפילת שחרית, בימי חול, בשבת, בחגים ובמועדים.

בלטינית, המזמור מוכר כ-”Laudate Dominum in sanctis eius”.

תוכן המזמור ומבנהו

המזמור בנוי משישה פסוקים ואחת עשרה צלעות. בכל צלע במזמור מופיע הציווי להלל ולשבח את ה'. המזמור מתחיל ומסיים במילה "הַלְלוּ-יָהּ". בכל הצלעות המופיעים במזמור קיים אזכור לה' וזאת בכינוי מושא ישיר "הו", אך בצלע הראשון מופיע בשם "א-ל" ובצלע האחרונה הוא נקרא בשם "יָ-הּ". במזמור קיימים מוטיבים דומים למזמורי תהילים: קמ"ה - קמ"ט הקוראים להלל ולשבח את ה'. כמו כן מופיעים שמות כלי הנגינה בהם יש לנגן בעת שירת השבח והלל.

את המזמור יש המחלקים לשני חלקים. חלק ראשון (א'-ב') מתאר את מקום האל ומקום תהילתו. בחלקו השני של המזמור מופיעים כלי הנגינה בהם יש לנגן, להלל ולשבח את ה'. שני החלקים נתחמים בצמדי מילים נרדפות. המילים הנרדפות "עז" ו"גבורה", יוצרות מסגרת לחלק הראשון בתחילתו והמילים "קדשו" ו"גדלו" תוחמות את המסגרת בסופו של חלק זה. את חלקו השני יוצרות מסגרת דומה המילים הנרדפות: "תקע" ו"תרועה". המזמור כולו נתחם בכינויו של ה' "יה" ו"אל".

המזמור בחז"ל

בתלמוד נאמר שהטעם שתיקנו לומר בתפילת מוסף של ראש השנה עשרה פסוקים ב'מלכויות זכרונות ושופרות', הוא כנגד עשרת הפעמים שנזכרה המילה 'הללו' במזמור זה:

הני עשרה מלכיות כנגד מי? אמר, כנגד עשרה הלולים שאמר דוד בספר תהלים. הלולים - טובא הוו? הנך דכתיב בהו 'הללוהו בתקע שופר'

— תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"ב עמוד א'

המזמור במנהגים

המזמור נאמר בכל יום כחלק מפסוקי דזמרא. לדעת רש"י, מזמור זה, יחד עם תהילים קמ"ח, הם ה"הלל שבכל יום" שבפסוקי דזמרא. עקב דברי רש"י אלו, נפסק כי המאחר לבית הכנסת ואינו יכול להספיק לומר את כל פסוקי דזמרא, יאמר מזמורים אלה לפני שיוסיף את שאר המזמורים. המזמור מסיים גם את התיקון הכללי.

המזמור בתרבות

מוזיקה חסידית

• תהילים בביצוע של בני אלבז.
• הללו - יצחק פוקס יחד עם ליפא שמלצר מתוך האלבום בעת ההיא (2014).
• הללוהו בתוף ומחול - לחן של הרב יצחק גינזבורג מתוך האלבום ניגונים חסידיים 10.
• הללויה יונתן רזאל מתוך האלבום פותח לב, 2017.
• כל הנשמה - מרדכי בן דוד באלבום צעקה.
• יעקב שוואקי באלבום מוזיקה (2018).
• יוסף קרדונר באלבומו שעה אחת, (2020).
• יונתן שיינפלד באלבומו נער הייתי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים ק"נ בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תהילים ק"נ32934276Q2508201