תהילים צ"ו

תהילים צ"ו
(א) שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ. (ב) שִׁירוּ לַה' בָּרֲכוּ שְׁמוֹ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ. (ג) סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו. (ד) כִּי גָדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים. (ה) כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים וַה' שָׁמַיִם עָשָׂה. (ו) הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ. (ז) הָבוּ לַה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז. (ח) הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו. (ט) הִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ. (י) אִמְרוּ בַגּוֹיִם ה' מָלָךְ אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים. (יא) יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ. (יב) יַעֲלֹז שָׂדַי וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר. (יג) לִפְנֵי ה' כִּי בָא כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ.

תהילים צ"ו הוא המזמור ה־96 בספר תהילים והשני מבין ששת מזמורי הגאולה אותם נוהגים לומר בקבלת שבת. לא ידוע מי חיברו.

תוכן המזמור

מזמור צ"ו מורכב משלושה עשר פסוקים ומחולק לשלושה חלקים:

א'-ו'

המזמור נפתח בקריאת המשורר למאזיניו לשורר שיר חדש לה': "שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַה' כׇּל הָאָרֶץ" (א'), "שִׁירוּ לַה' בָּרְכוּ שְׁמוֹ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ" (ב'). המשורר קורא לספר לכל העמים על אלוקים מכיוון ש: "כִּי גָדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים" (ד'), "כִּי כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים וַה' שָׁמַיִם עָשָׂה" (ה').

ז'-י'

בחלקו השני של המזמור מזמין המשורר את העמים לתת לה' כבוד, עוז, מנחה ומאשר להם לבוא לבית ה': "הָבוּ לַה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז" (ז'), "הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו" (ח'). המשורר קורא לשומעיו להשתחוות לה' ולומר לעמים: "ה' מָלָךְ אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים" (י').

י"א-"ג

בחלקו האחרון של המזמור מתאר המשורר כי כל היקום שמח ומתכונן כשבא ה' לעשות את משפט הצדק: "יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ" (י"א), "יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר" (י"ב), "לִפְנֵי ה' כִּי בָא כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ" (י"ג).

בדברי הימים

בספר דברי הימים א', פרק ט"ז, פסוקים ח'-ל"ו, מצוטט שיר שנאמר בידי אסף בן ברכיהו ושאר הלויים בעת העלאת ארון הברית לירושלים. חלקו השני של שיר זה מקביל לפסוקים ג'-י"ג במזמור זה, בשינויים קלים. השיר המופיע בדברי הימים, לרבות הקטע המקביל למזמורנו, נאמרת במלואה בפסוקי דזמרא.

לדעת רבי אלעזר בר משולם דוד המלך תיקן לומר את מזמור זה ומזמור ק"ה לפני הארון אחד בשחרית ואחד בערבית, לפי שהפרות שהעלו את הארון מהפלשתים היו שרות אלו המזמורים.

בתפילה

מזמור צ"ו הוא פרק התהילים השני הנאמר בעת קבלת שבת. בסידור היעב"ץ וכן בספר אוצר דינים ומנהגים ועוד מיחסים את המנהג של אמירת 'ששת מזמורי הגאולה' בקבלת שבת לר' משה קורדובירו גיסו של רבו ר' שלמה אלקבץ מחבר לכה דודי, אשר הנהיג כך בין מקובלי צפת במאה השש עשרה ומנהגם פשט בארץ ישראל. במהלך המאות הבאות הלך המנהג והתפשט ברוב תפוצות ישראל. יש המפקפקים בזהות מחבר המנהג.

בתרבות

רבי אברהם אבא לייפר האדמור מפיטסבורג הלחין שיר על פסוק י"א של המזמור, "ישמחו השמיים ותגל הארץ", השיר התפרסם מאוד אצל הישראלים גם בצבור החילוני, ונעשו עשרות ביצועים לשיר, רובם מלא דתיים.

קישורים חיצוניים

תהילים צ"ו, באתר ויקיטקסט

מדיה וקבצים בנושא תהילים צ"ו בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33256943תהילים צ"ו