תהילים ט"ז

פסוקי המזמור:תהלים ט"ז מִכְתָּם לְדָוִד
א מִכְתָּם לְדָוִד שָׁמְרֵנִי קֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ: ב אָמַרְתְּ לַה' אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ: ג לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם: ד יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי: ה ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי: ו חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי: ז אֲבָרֵךְ אֶת ה' אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי: ח שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט: ט לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח: י כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת: יא תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח:

תהלים ט"ז (מכונה גם "מִכְתָּם לְדָוִד" על שם מילות הפתיחה שלו) הוא המזמור השישה עשר בספר תהילים, והוא מיוחס לדוד המלך. מזמור זה נוהגים לומר בבית האבל, בבית העלמין ובתפילות אזכרה לנפטרים, והוא חלק מתיקון הכללי.

תוכן המזמור

במזמור מתאר דוד את ביטחונו בה', מודה לו על כך ששמר עליו תמיד, ומביע אמונה כי ה' יגן עליו גם בעתיד ברגעים קשים. לשונו של המזמור קשה, ורבו הפירושים על ביטויים מסוימים בו.

כותרת המזמור

המזמור מתחיל במילה "מכתם", המתארת את רמת חשיבותו של המזמור (ומופיעה בכותרת של מספר מזמורי תהילים).

• אבן עזרא משווה את המזמור לזהב, ואומר: ”מזמור נכבד כמו כתם פז”, כתם הוא כינוי לזהב, במקרא.
• לדעת רש"י מכתם, הוא אחד משמות נעימות הזמר, על פיו ידעו הלוויים באיזו מנגינה לשיר את המזמור בבית המקדש.
• יש הרוצים לומר כי מכתם עוסק בחטא בת שבע, ודוד מבקש כי לאחר שחזר בתשובה שלימה, לא יישאר לו כל כתם מעוון זה.
• במסכת סוטה מביאים חז"ל שני הסברים:

1. מכתם = מכתו תמה. מאחר שדוד המלך נולד כשהוא מהול, הרי שהמקום שהיה ראוי למכה, נותר תם ושלם.
2. דבר אחר מכתם כשם שבקטנותו (מך = תם) הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו ללמוד תורה, כך בגדולתו (גם היה תם).

המזמור במנהגים

• על פי מנהג יהדות ג'רבה ותוניס, מזמור זה הוא אחד המזמורים הנאמרים בשירה בבית הכנסת, לפני תפילת ערבית של מוצאי שבת, ומשמשים כהקדמה לתפילה. עם השנים המנהג התפשט גם לחלק מיהדות לוב ומרוקו.
• מכתם לדוד הוא הראשון מעשרת המזמורים המרכיבים את התיקון הכללי.
• זהו אחד הפרקים הנאמרים באזכרה שנתית לנפטר, בבית העלמין.
• בקצת קהילות נוהגים לומר מזמור זה בבית האבל, ויש נוהגים לומר "שמעו זאת כל העמים" (מזמור מט) בימים שאומרים תחנון, ו"מכתם לדוד" בימים שאין אומרים תחנון.
• פסוק ח של המזמור הפך לביטוי ביהדות, שמדגיש את חובת האמונה ותפיסת ה' כנוכח בכל רגע. רמ"א מצטט את המשפט בפתיחת הגהותיו לשולחן ערוך, והוא נפוץ כקישוט לבתי כנסת.

ספרים ששאלו את שמם מן המזמור

פרשנים, ופוסקים רבים, בחרו בשם "מכתם לדוד", כשם לספרם. בדרך כלל שמו הפרטי של המחבר, היה דוד.

• רבי דוד פארדו, רבה של סראייבו, ומחותנו של החיד"א, כינה בשם זה את ספר השו"ת שחיבר, בכל ארבעת חלקי השולחן ערוך. הספר הודפס בסלוניקי בשנת 1772, וכולל 229 עמודים, בשנת 1990 הודפס הספר מחדש בירושלים.
• רבי דוד בן שלמה ויטאל, רב, רופא, ומשורר, קרא כך לספרו עם פירוש על י"ג עיקרים.
• רבי דוד שלוש, רבה של נתניה, וחבר מועצת הרבנות הראשית, כינה בשם זה את פירושו לספר תהילים. הפירוש הודפס בנתניה, בשנת 2003, במצורף לספר תהילים, על פי נוסח כתר ארם צובא וכולל 451 עמודים.
• סדרת הספרים על המועדים, ימים נוראים ופירוש על פרקי אבות של רבי דוד שפרבר, רבה של בראשוב וחבר מועצת גדולי התורה, מכונה בשם זה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים ט"ז בוויקישיתוף

• עיונים בסידור התפילה - מזמור בבית האבל: מכתם לדוד, באתר מכללת אורות ישראל
• המזמור "מכתם לדוד", סרטון באתר יוטיוב, בנוסח יהדות מרוקו, בביצוע קבוצת פייטנים
• המזמור "מכתם לדוד", סרטון באתר יוטיוב, בנוסח ירושלמי, בביצוע הפייטן דודו דרעי

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32410439תהילים ט"ז