תהילים צ"ה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פסוקי המזמור: תהלים צה'
לְכוּ נְרַנְּנָה לה' נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ.

א לְכוּ נְרַנְּנָה לה' נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ.
ב נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ.
ג כִּי אֵ-ל גָּדוֹל ה' וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהים.
ד אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ.
ה אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ.
ו בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי ה' עֹשֵׂנוּ.
ז כִּי הוּא אֱלֹקֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ.
ח אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר.
ט אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי.
י אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי.
יא אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי.

לְכוּ נְרַנְּנָה הוא פרק צ"ה בספר תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-94).

המזמור פותח את סדרת ששת מזמורי הגאולה. מנהג קהילות רבות בישראל לומר מזמור זה בקבלת שבת.

תוכן המזמור

המזמור מחולק לשני חלקים: חלק הראשון (פסוקים א-ז) בו המשורר קורא לכולם לשבח, להריע ולהודות לה' על מלכותו בבריאה ועל אהבתו לעמו.

בחלק השני (פסוקים ח-יא) המשורר מוכיח את העם להיזהר ממעשי דור המדבר, שמא ייענשו כמותם[1].

ששת מזמורי הגאולה

המלבי"ם כותב שהפרקים צ"ה – ק' הם סדרה של פרקים העוסקים בהנהגות ה' בעולם, ואילו לפי הרד"ק המזמור מדבר על ימות המשיח כאשר עם ישראל ירננו ויודו לה' על ישועתו הגדולה.

פרופסור יעקב ליכט כתב שהמזמורים צ"ה–ק' מצטרפים לקבוצה אחת בזכותן של שלוש תכונות משותפות והן:

  1. נושא אחיד;
  2. ביטויים חוזרים אחדים;
  3. תקבולת במבנה (של היחידה השלמה בת ששת המזמורים) וקשר רעיוני[2].

בהמשך דבריו עומד ליכט על כך ששת המזמורים הללו נחלקים לשלושה צמדים של מזמורים, כשבין כל שני מזמורים שבאותו הצמד קיימות הקבלות בולטות. שלושת הצמדים הם:

  1. המזמור הפותח (צ"ה) והמזמור החותם (ק').
  2. המזמור השני (צ"ו) והמזמור הרביעי (צ"ח).
  3. המזמור השלישי (צ"ח) והמזמור החמישי (צ"ט).

ליכט מפרט הקבלות והבדלים רבים בין הפרקים צ"ה וק', ומבאר כי מזמור צ"ה מתאר את תחילת תהליך הגאולה על ידי קבוץ הגליות, כפי שכתב שם רבי עובדיה ספורנו (ראו את עיקרי דבריו בהמשך הערך), לעומת זאת מזמור ק' מתאר את סופו של התהליך וקורא לכל האנושות להודות ולהלל לה' ולעבדו בשמחה.

קבלת שבת

תקנת אמירת לכו נרננה מיוחסת לרמ"ק

סדר קבלת שבת, כפי שהוא נהוג היום ברוב תפוצות ישראל, פותח בקריאת מזמור זה[3] וחמשת המזמורים שאחריו. בסידור היעב"ץ וכן בספר אוצר דינים ומנהגים[4] ועוד מיחסים את המנהג של אמירת ששת מזמורי הגאולה לר' משה קורדובירו גיסו של רבו ר' שלמה אלקבץ מחבר לכה דודי, אשר הנהיג כך בין מקובלי צפת במאה השש עשרה ומנהגם פשט בארץ ישראל. במהלך המאות הבאות הלך המנהג והתפשט ברוב תפוצות ישראל. יש המפקפקים בזהות מחבר המנהג[5].

המזמור של דור קיבוץ גלויות

מזמור לכו נרננה קשה מאוד מבחינת תוכנו, הוא פותח בהלל והודיה, ממנו ניתן להבין, שהמשורר נמצא כבר בזמן הגאולה. לעומת זאת בהמשך הוא מעורר את העם שלא לחטוא בחטא דור המדבר, נראה שהוא נמצא עדין בגלות.

רבי עובדיה ספורנו בפירושו לתהילים מבאר כי מזמור זה מדבר אודות קבוץ הגלויות הקודם לימות המשיח, לכן המשורר קורא להם מצד אחד לכו נרננה בקול תודה על שהוציאנו מקרב האומות. ראו כיצד הוא שומרכם כרועה הרועה את צאנו. מצד שני הוא מתרה בהם שיזהרו שלא להיות כדור המדבר, שבמקום להביט באהבת ה' אליהם שזכו להיות 'צאן מרעיתו' הם הקשו לבבם והכעיסו את ה'. המשורר מזהיר שאם לא יתנהגו כראוי, כמו שגזר על דור המדבר שלא יכנסו לארץ, כך הם לא יזכו לימות המשיח.

היעב"ץ בסידורו מוסיף שמשה רבינו (שהוא מחבר מזמור זה לדעת חז"ל) ראה ברוח הקודש שיהיה בדור שלפני הגאולה אנשים שיחטאו בחטא המרגלים ולא ירצו לעלות לארץ ישראל, ועל זה הוא מזהיר אותם.

לקריאה נוספת

  • מזמורים צ"ה–ק' – שישה מזמורי תהילה. חלק א', חלק ב'. הרב אלחנן סמט, בית המדרש הווירטואלי ישיבת הר עציון.
  • ספר פני שבת נקבלה, אברהם ישראל שריר, ירושלים תשס"ג.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים צ"ה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ דעת מקרא תהילים צה
  2. ^ פרסומי החברה לחקר המקרא בישראל, ספר א, מוגש לכבוד ד"ר אליהו אורבך, בעריכת ד"ר א' בירם, ירושלים תשט"ו, עמודים 157–166. מובא במאמר של הר עציון ראה לקריאה נוספת.
  3. ^ סקירה מקיפה של מקורות המנהג ותולדות התפשטותו ערך יצחק יוסף כהן, בספרו 'מקורות וקורות' (ירושלים, תשמ"ב) עמודים 74–106, בפרק "סדר קבלת שבת ופזמון לכה דודי"
  4. ^ ערך לכו נרננה
  5. ^ ראו בספרו של ר' קימלמן 'לכה דודי וקבלת שבת', ירושלים תשס"ג, עמ' 19–20 ועמ' 23.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0