תהילים ע"ט

תהילים ע"ט
(א) מִזְמוֹר לְאָסָף אֱ‍-לֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם לְעִיִּים. (ב) נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ. (ג) שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם וְאֵין קוֹבֵר. (ד) הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ. (ה) עַד מָה ה' תֶּאֱנַף לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ. (ו) שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ. (ז) כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ. (ח) אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲו‍ֹנֹת רִאשֹׁנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד. (ט) עָזְרֵנוּ אֱ-לֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. (י) לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱ‍-לֹהֵיהֶם יִוָּדַע בגיים [בַּגּוֹיִם] לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ. (י)א תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה. (יב) וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי. (יג) וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ.

תהילים ע"ט הוא המזמור ה79 בספר תהילים וחלק משנים עשר המזמורים המיוחסים לאסף בן ברכיהו.

תוכן המזמור

המזמור נאמר על ידי אסף ברוח נבואה על עתיד חורבן בית המקדש וירושלים, והגלות שישראל יגלו ממנה. המזמור נאמר בלשון עבר, כיון שאסף התנבא שכך עתידים ישראל לומר בגלותם. יש מפרשים שהמזמור נאמר על צרת מלכות יוון וגזירותיהם הרוחניות נגד ישראל בזמן בית שני.

טעם לשון מזמור על הצרות

חז"ל מבארים שאסף פתח בלשון "מזמור" ולא "קינה" כי אסף אמר שירה על שה' שפך חמתו בעצים ואבנים שבבית המקדש, וירושלים, במקום להעניש את עם ישראל. הסבר אחר נאמר במדרש, שאסף שהיה מבני קורח, שמח כשראה את שערי המקדש טובעים בקרקע, כי צפה שעתיד הקב"ה להעלותם, ויחד עמם יעלה גם את סבו קורח שנבלע באדמה.

המאירי מסביר ש"מזמור" אין הכוונה שהמשורר זימר בעת שאמרו, אלא הכוונה לכלי ניגון בו ניגן המשורר את הפסוקים, שיש אפשרות להשמיע בו גם קולות שמחה וגם קולות הגורמים לבכי.  

האבן עזרא בפירוש השני כותב שנאמר בלשון זמרה, כיוון שאסף ראה ברוח הקודש שלמרות שבית המקדש יחרב, בסוף ה' יגאל את עם ישראל והם ישארו עמו לעולם.

בגמרא מובא שבזכות הקפדתו היתירה של אבימי בכיבוד אביו זכה להבין ולדרוש מזמור זה - או לפי פירוש שני ברש"י רק את הפסוק הראשון של המזמור - שלא הבינו מקודם לכן.

מבנהו

מזמור ע"ט מורכב משלושה עשר פסוקים ומחולק לארבעה חלקים:

א'-ד'

המזמור נפתח בתיאור המשורר את כיבוש ירושלים על ידי הגויים: "אֱ-לֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קׇדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם לְעִיִּים" (א'), הוא מתאר שאויביו הכו באנשי העיר ו: "שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם וְאֵין קוֹבֵר" (ג'), המשורר מתאר את החרפה והבוז שקיבלו היהודים בעקבות פלישת הגויים: "הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ" (ד').

ה'-ז'

המשורר מבקש מאלוקים שיגמור את הרעה: "עַד מָה ה' תֶּאֱנַף לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ" (ה), ושהגויים עצמם יטעמו מנחת זרועו: "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ" (ו'), "כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ" (ז').

ח'-י"ב

בחלקו השלישי של המזמור מבקש המשורר מה' שיתעלם מחטאי העבר ומסביר גם מדוע: "אַל תִּזְכׇּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד" (ח'). בהמשך שואל המשורר על היחס של הגויים לה': "לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱ-לֹהֵיהֶם יִוָּדַע בַּגֹּיִים לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ" (י').

המשורר מבקש בקשה כללית מה' שישמע לתפילתו: "תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה" (י"א), וחוזר על בקשתו הקודמת לנקמה בעמים השכנים שחיללו את שם ה': "וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי" (י"ב).

י"ג

המזמור נחתם בהצהרת המשורר כי לא כמו שאר העמים, עם ישראל יודו לה' תמיד: "וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ", ובזכות זאת ה' צריך לשמוע לתפילתם.

בתפילה היהודית

בני קהילות אשכנז נוהגים לומר במהלך ליל הסדר פסוקים מתהילים המתחילים בפסוק ו': "שפוך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך" לאחר פתיחת דלת הבית לאליהו הנביא.

בתרבות

• רבי אליעזר זוסיא מסקולען הלחין ניגון "יוודע בגויים" על 3 פסוקים מהמזמור, חיברו בשנת תשי"ט בעת ששהא בכלא הרומני, לאחר שנאסר על ידי הסקוריטטה, בעבור פעלו הרב לשמירת גחלת היהדות תחת השלטון הקומוניסטי.
• ואנחנו עמך וצאן מרעיתך - ניגון חסידי שהותאם למילים במזמור לרגל יום הולדתו ה-78 של הרבי מליובאויטש בשנת ה'תש"מ. ללחן ביצועים רבים, ביניהם: אהרלה סמט. אחיה אשר הכהן אלורו בפרויקט חב"ד על הפסנתר.
• תהילים ע"ט באתר הפיוט והתפילה

קישורים חיצוניים

תהילים ע"ט, באתר ויקיטקסט

מדיה וקבצים בנושא תהילים ע"ט בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33189417תהילים ע"ט