תהילים פ"ד

תהילים פ"ד
(א) לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר. (ב) מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת. (ג) נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵ-ל חָי. (ד) גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵא-לֹהָי. (ה) אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. (ו) אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם. (ז) עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה. (ח) יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱ-לֹהִים בְּצִיּוֹן. (ט) ה' אֱ-לֹהִים צְבָא-וֹת שִׁמְעָה תְפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה. (י) מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱ-לֹהִים וְהַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ. (יא) כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱ-לֹהַי מִדּוּר בְּאָהֳלֵי רֶשַׁע. (יב) כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱ-לֹהִים חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן ה' לֹא יִמְנַע טוֹב לַהֹלְכִים בְּתָמִים. (יג) ה' צְבָא-וֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ.

תהילים פ"ד הוא המזמור ה-84 בספר תהילים וחלק מאחד עשר המזמורים המיוחסים לבני קורח.

תוכן המזמור

מזמור פ"ד מורכב משלושה עשר פסוקים ומחולק לשני חלקים:

א'-ח'

המזמור נפתח בתיאורי המשוררים את כיסופיהם ואהבתם לבית המקדש ולה': "נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵ-ל חָי" (ג'). המשוררים מהללים את יושבי בית ה': "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה" (ה'), וגם את עולי הרגל: "יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱ-לֹהִים בְּצִיּוֹן" (ח').

ט'-י"ג

החלק השני של המזמור נפתח בהזכרת בקשת המשוררים בקיצור: "מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱ-לֹהִים וְהַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ" (י'). לאחר ההזכרה מדגישים המשוררים כי עדיף לשבת אפילו בסף בית ה', מלשבת באהלי רשע: "כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱ-לֹהַי מִדּוּר בְּאׇהֳלֵי רֶשַׁע" (י"א).

המזמור נחתם בציפיית המשוררים: "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱ-לֹהִים חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן ה' לֹא יִמְנַע טוֹב לַהֹלְכִים בְּתָמִים (י"ב), ה' צְבָא-וֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ" (י"ג).

בתפילה היהודית

קטע התפילה "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ" (בקיצור 'אשרי') נפתח בפסוק ה' בפרק.

"אַשְׁרֵי" נאמר פעמיים בתפילת שחרית (בפסוקי דזמרא ולפני קדושה דסידרא, בשבת ויום טוב שאין אומרים קדושה דסידרא בשחרית, אומרים אותו לפני הוצאת ספר תורה), וכן בתחילת תפילת מנחה, וברוב הקהילות בפתיחת הסליחות.

על הפסוק האחרון בפרק נאמר בתלמוד הירושלמי ”לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך”. בשל כך, הוא משולב בקטעי תפילה רבים ובהקשרים רבים, למשל בפסוקי דזמרא, בקדושה דסדרא, בסדר הסליחות, בסדר פיטום הקטורת ובטקס ההבדלה במוצאי שבת.

בתרבות

הביטוי: "ילכו מחיל אל חיל" נובע מפסוק ח' בפרק:

יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱ-לֹהִים בְּצִיּוֹן.

יש שהמליצו על קריאת הפרק כמועילה לרזה מרוב חולי.

רבי אברהם אבן עזרא השתמש בפסוק ”לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵ-ל חָי” כפזמון לשירו "צמאה נפשי".

במוזיקה החסידית

• ילכו מחיל אל חיל - לחן של הרב שלום ברוכשטאט לרגל יום הולדתו ה-83 של הרבי מליובאויטש בשנת ה'תשמ"ה. ללחן ביצועים של זמרים שונים בהם: אהרן רזאל בפרוייקט צמאה.
• נכספה - מרדכי בן דוד באלבום כיסופים. קאבר לשיר בוצע על ידי לוי פולקוביץ, ילד הפלא אברהם חיים גרין ומקהלת שירה.
• נכספה - ילד הפלא ארי רייך, לחן של אהרון אכסטרייכער, הפקה מוזיקלית משה כהן.
• נכספה - יוסף קרדונר ומאיר קליינר.
• ליבי ובשרי - מוטי ויזל ויענקי היל בליווי מקהלת נשמה, לחן של בנצי שטיין, הפקה מוזיקלית נטע לוין.
• ליבי - לחן של לוי פולקוביץ באלבומו טוב לי. ללחן גם דואט של לוי פולקוביץ ויצחק מאיר. וגרסת כיסוי של אהרלה סמט ומוטי ויזל. קאבר נוסף לשיר של דובי מייזלעס ומקהלת נרננה.

ראו גם

• עמק הבכא

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים פ"ד בוויקישיתוף

תהילים פ"ד, באתר ויקיטקסט

• תהילים פ"ד באתר 929 - תנ"ך ביחד
• שיעור מפי חגי בן ארצי באתר יוטיוב

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33126644תהילים פ"ד