תהילים ס"ו

תהילים ס"ו לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר הָרִיעוּ לֵא-לֹהִים כָּל הָאָרֶץ.
(א) לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר הָרִיעוּ לֵא-לֹהִים כָּל הָאָרֶץ. (ב) זַמְּרוּ כְבוֹד שְׁמוֹ שִׂימוּ כָבוֹד תְּהִלָּתוֹ. (ג) אִמְרוּ לֵא-לֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ. (ד) כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה. (ה) לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱ-לֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם. (ו) הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה בַּנָּהָר יַעַבְרוּ בְרָגֶל שָׁם נִשְׂמְחָה בּוֹ. (ז) מֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם עֵינָיו בַּגּוֹיִם תִּצְפֶּינָה הַסּוֹרְרִים אַל ירימו (יָרוּמוּ) לָמוֹ סֶלָה. (ח) בָּרְכוּ עַמִּים אֱ-לֹהֵינוּ וְהַשְׁמִיעוּ קוֹל תְּהִלָּתוֹ. (ט) הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ. (י) כִּי בְחַנְתָּנוּ אֱ-לֹהִים צְרַפְתָּנוּ כִּצְרָף כָּסֶף. (יא) הֲבֵאתָנוּ בַמְּצוּדָה שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְמָתְנֵינוּ. (יב) הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה. (יג) אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי. (יד) אֲשֶׁר פָּצוּ שְׂפָתָי וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי. (טו) עֹלוֹת מֵחִים אַעֲלֶה לָּךְ עִם קְטֹרֶת אֵילִים אֶעֱשֶׂה בָקָר עִם עַתּוּדִים סֶלָה. (טז) לְכוּ שִׁמְעוּ וַאֲסַפְּרָה כָּל יִרְאֵי אֱ-לֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה לְנַפְשִׁי. (יז) אֵלָיו פִּי קָרָאתִי וְרוֹמַם תַּחַת לְשׁוֹנִי. (יח) אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי. (יט) אָכֵן שָׁמַע אֱ-לֹהִים הִקְשִׁיב בְּקוֹל תְּפִלָּתִי. (כ) בָּרוּךְ אֱ-לֹהִים אֲשֶׁר לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי.

תהילים ס"ו הוא המזמור השישים ושישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-65). המזמור עוסק בתהילה לה' על התגלותו ובפרט התגלות בכל תולדות ישראל. המזמור מרמז על ניצחון מול מכשולים ואויבים שעברו מהעולם ובסיומו תפילה של אדם פרטי הרואה את השגחת ה' בחייו.

תוכנו של המזמור

המזמור מכיל עשרים פסוקים והוא מתחיל בקול תרועה לה' "הָרִיעוּ לֵא-לֹהִים כָּל הָאָרֶץ" (א).

א'-י"ב

כולם ביחד מודים על הגאולה "כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ" (ד), כי כל מי שמסתכל רואה את "מִפְעֲלוֹת אֱ-לֹהִים" וכמה הוא "נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם" (ה). ואפשר לראות זאת בניסי העבר ובישועה בהווה: "הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ". ה' הציל את עם ישראל מהשעבוד על ידי הגויים, מצוקה שהוא בעצמו הביא על מנת לחנך אותם: "כִּי בְחַנְתָּנוּ אֱ-לֹהִים" (י) והעברת אותם תהליך של ניקוי והשבחה "צְרַפְתָּנוּ כִּצְרָף כָּסֶף" (י).

י"ג-כ'

המשורר מתחייב להביא קורבנות לה' כפי שהתחייב "אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי" כפי שנדר בשעת מצוקה. וחשוב לא פחות מכל הקורבנות "אֲסַפְּרָה... אֲשֶׁר עָשָׂה לְנַפְשִׁי" ואספר לכולם על איך ה' שמע לתפילתי ו"לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי".

המזמור בליטורגיה היהודית

• פסוק ט' מופיע בברכת אמת ואמונה בתפילת ערבית.
• מפסוק כ' לומדים חז"ל שייסורים של אהבה אלו ייסורים שאין בהם ביטול תפילה.

המזמור בתרבות

• פסוק ב' מולחן ומופיע בשירים ביניהם "תוכו רצוף אהבה" של ישי ריבו.
• פסוקים י"ט - כ' הולחנו על ידי אדמו"רי סקולען.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים ס"ו בוויקישיתוף

• תהילים ס"ו מתוך פרויקט 929

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33190246תהילים ס"ו