תהילים י"א
תהילים י"א
לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד: בַּה', חָסִיתִי - אֵיךְ, תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי; נוּדִי, הַרְכֶם צִפּוֹר |
---|
א לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד: |
תהילים י"א הוא המזמור האחר עשר בתהילים.
סוגת המזמור
מזמור י"א הוא תפילת יחיד ויש המסווגים אותו לסוגה משנית של מזמורים המביעים ביטחון בה', כדוגמת מזמורים י', י"ב, י"ג, י"ד, י"ז ומזמור ל"ה.[1]
תוכן המזמור
בעל המזמור מביע את ביטחונו בה': "בַּה', חָסִיתִי". יחד עם זאת משורר תהילים מביע תרעומת על חוסר הצדק השורר בעולם ובכל זאת הוא איתן בדעתו ובאמונתו בה'. המשורר מתאר את דרכם של הרשעים הרומסים את הצדיקים והישרים בחברה ובך מערערים את היסודות עליהם מושתתת החברה. בעל המזמור משיב על תלונתם של רעיו כי לה' היכולת להבחין בין צדיק לבין רשע וומרום כסאו יעניש את הרשעים ויגמול באהבה לצדיקים ויאפשר להם לראות את פניו: ”ד ה', בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ- ה', בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ: עֵינָיו יֶחֱזוּ- עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ, בְּנֵי אָדָם. ה ה', צַדִּיק יִבְחָן: וְרָשָׁע, וְאֹהֵב חָמָס--שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ. ו יַמְטֵר עַל-רְשָׁעִים, פַּחִים: אֵשׁ וְגָפְרִית, וְרוּחַ זִלְעָפוֹת--מְנָת כּוֹסָם.”[2]
מבנה המזמור
יש המחלקים את המזמור על פי תוכנו מפסוק א' עד ג' ומפסוק ד' עד ז'. אחרים מחלקים אותו על פי מספר הדוברים במזמור. המשורר, הוא הדובר בפסוק א', רעיו של המשורר המביעים אי נחת מהמצב השורר בעולם הם הדוברים בפסוקים ב' - ג', ושוב חוזר בעל המזמור בפסוקים ד'-ז'. לדעת יצחק אבישור יש לחלק את המזמור בצורה כיאסטית היוצרת חזרה של מילים בתחילת המזמור ובסיומו. מבנה זה שם דגש על מילים מנחות המכוונות את הקורא לרעיון המרכזי של המזמור והוא שה' מבחין בין רע לטוב ויגמול לצדיק או לרשע לפי מעשיו.[2]
"ה', צַדִּיק יִבְחָן"
שמו של דוד מופיע בכותרת המזמור. ייתכן והביטוי המופיע בפסוק ה: "ה', צַדִּיק יִבְחָן" על פי חז"ל מתייחס לבחירת דוד למלכות בידי ה'. המדרש מוסיף נדבך נוסף על מעשיו של דוד לפני בחירתו למלך בידי ה'.:[3]
ובמה הוא בוחנו ? במרעה צאן . בדק לדוד בצאן ומצאו רועה יפה , שנאמר : " וַיִּבְחַר, בְּדָוִד עַבְדּוֹ; וַיִּקָּחֵהוּ, מִמִּכְלְאֹת צֹאן."(תהילים ע"ח, ע') מהו מכלאות? כמו "וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא" (ספר שמות, פרק ל"ו, פסוק ו') היה מונע (כולא) הגדולים והיה מוציא הקטנים תחילה לרעות שירעו הקטנים הרכה ואח"כ היה מוציא הזקנים כדי שירעו עשב הבינונית, ואח"כ היה מוציא הבחורים שיהיו אוכלים עשב השדה...
— שמות רבה, ב', ב'
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, ע"מ 147
- ^ 2.0 2.1 יצחק אבישור, עולם התנ"ך: תהילים א', תל אביב, דוידזון-עתי, 1995, ע"מ 58
- ^ יאיר זקוביץ, דוד, מרועה למשיח, ירושלים, יד בן צבי, 1995, ע"מ 186
מזמורי ספר תהילים | ||
---|---|---|
ספר ראשון | א' • ב' • ג' • ד' • ה' • ו' • ז' • ח' • ט' • י' • י"א • י"ב • י"ג • י"ד • ט"ו • ט"ז • י"ז • י"ח • י"ט • כ' • כ"א • כ"ב • כ"ג • כ"ד • כ"ה • כ"ו • כ"ז • כ"ח • כ"ט • ל' • ל"א • ל"ב • ל"ג • ל"ד • ל"ה • ל"ו • ל"ז • ל"ח • ל"ט • מ' • מ"א | |
ספר שני | מ"ב • מ"ג • מ"ד • מ"ה • מ"ו • מ"ז • מ"ח • מ"ט • נ' • נ"א • נ"ב • נ"ג • נ"ד • נ"ה • נ"ו • נ"ז • נ"ח • נ"ט • ס' • ס"א • ס"ב • ס"ג • ס"ד • ס"ה • ס"ו • ס"ז • ס"ח • ס"ט • ע' • ע"א • ע"ב | |
ספר שלישי | ע"ג • ע"ד • ע"ה • ע"ו • ע"ז • ע"ח • ע"ט • פ' • פ"א • פ"ב • פ"ג • פ"ד • פ"ה • פ"ו • פ"ז • פ"ח • פ"ט | |
ספר רביעי | צ' • צ"א • צ"ב • צ"ג • צ"ד • צ"ה • צ"ו • צ"ז • צ"ח • צ"ט • ק' • ק"א • ק"ב • ק"ג • ק"ד • ק"ה • ק"ו | |
ספר חמישי | ק"ז • ק"ח • ק"ט • ק"י • קי"א • קי"ב • קי"ג • קי"ד • קט"ו • קט"ז • קי"ז • קי"ח • קי"ט • ק"כ • קכ"א • קכ"ב • קכ"ג • קכ"ד • קכ"ה • קכ"ו • קכ"ז • קכ"ח • קכ"ט • ק"ל • קל"א • קל"ב • קל"ג • קל"ד • קל"ה • קל"ו • קל"ז • קל"ח • קל"ט • ק"מ • קמ"א • קמ"ב • קמ"ג • קמ"ד • קמ"ה • קמ"ו • קמ"ז • קמ"ח • קמ"ט • ק"נ |
27774845תהילים י"א